תכנון בנייה שלא התבסס על "דוח ייעוץ קרקע" = רשלנות קבלן השלד, ביהמ"ש פסק פיצוי כ-3 מיליון ש"ח!

רשלנות של בעלי מקצוע יכולה להיות בעלת משמעות מרחיקת לכת ולהביא לנזקים גדולים. הדבר נכון שבעתיים כאשר מדובר בתכנון של בית. במקרה שלפנינו בני הזוג נאלצו להרוס את הבית ולבנותו מחדש. ע"כ חשוב להיוועץ עם עורך דין המתמחה בנזיקין (במקרקעין) ע"מ להעריך נכונה את עילות וסיכויי התביעה כנגד בעל המקצוע.

עדכון פסיקה חדש בנזיקין והקשור במקרקעין. כאשר אדם רוכש בית הוא צריך לבחון זוג שרכש בית נאלץ להרוס אותו ולבנותו מחדש. נקבע כי יסודות השלד ("הקולנסאות") לא הונחו מתוך התאמה למשקל המבנה ורגישות הקרקע הספציפית לרטיבות.

נקבע כי תכנון השלד שלא בהתבסס לדוח ייעוץ קרקע הינו ראייה לרשלנות ולקש"ס עם הנזק- הצורך בהריסת הבית ובניתו מחדש.

[ ת"א 3071-07-16 אבשלום ואח' נ' אחים כאתבי בע"מ ואח']

פסק הדין המלא (נבו) :

פסק דין

בפניי תביעה כספית בסך 2,737,062 ₪ לתשלום פיצויים בגין נזקים שנגרמו, כנטען, עקב רשלנות מקצועית של הנתבעים. התובעים טוענים כי כשל תכנוני הוביל לליקויי בנייה חמורים בביתם המחייבים את הריסתו ובנייתו מחדש.

רקע

1. גב' טלי אבשלום ובעלה מר יעקב אבשלום ז"ל, שלמרבה הצער הלך לעולמו לאחר שמיעת הראיות בטרם ניתן פסק דין זה, כך שנותרה כתובעת יורשתו היחידה, גב' טלי אבשלום, (להלן: "התובעת" או "התובעים" לפי הענין), היו בעלי הזכויות במקרקעין שברחוב רימון 34 ביישוב שורשים, הידוע כחלקה 116 בגוש 19818, מגרש 194, עליו נבנה בית חד-דירתי בן שתי קומות בשטח בנוי של כ-200 מ"ר (להלן: "הבית"). הבית נבנה בשיטת "בנה ביתך" על פי היתר בנייה שהתקבל מהוועדה המקומית לתכנון ובניה משגב ביום 20.9.2011.

2. ביום 3.7.2016 הגישו התובעים כתב תביעה לבית משפט השלום בחיפה (להלן: "כתב התביעה המקורי") בו נטען כי התגלו בביתם ליקויי בנייה חמורים, כעולה מחוות דעתו של המהנדס ד"ר אברהם בן עזרא מיום 2.9.2015 שצורפה לכתב התביעה (להלן: ''חוות דעת בן עזרא'', ת/2).

3. כתב התביעה המקורי הוגש כנגד שלושה בעלי מקצוע שהיו מעורבים בבנייה ונשאו, לטענת התובעים, באחריות לנזקיהם: א. אחים כאתבי בע"מ, חברת הנדסה העוסקת בתכנון קונסטרוקציה (להלן: "נתבעת 1"); ב. מר גיא מרלי, מפקח הבנייה (להלן גם: "המפקח"); ג. מר סאלח דבאח, קבלן השלד אשר ביצע את הקמת הבית (להלן גם: "קבלן השלד").

4. בכתב התביעה המקורי ובחוות דעת בן עזרא נטען, כי קיימות שתי אלטרנטיבות לתיקון ליקויי הבנייה בבית: האחת, ביצוע עבודות שיקום; השנייה, הריסת הבית והקמתו מחדש, שעלותה גבוהה יותר מהעלות של שיקום הבית. על אף שבחוות דעת בן עזרא הייתה קיימת הסתייגות מהאופציה של שיקום הבית, בכתב התביעה המקורי בחרו התובעים באופציה זו, ובהתאם לכך כימתו את סכום התביעה לסך של 1,300,000 ₪. חלק מסכום התביעה היה בגין ירידת ערך הבית לאחר שיקומו, על פי חוות דעת שמאי המקרקעין, מר אלי סידאוי (להלן: חוות דעת סידאוי, ת/1), שצורפה אף היא לכתב התביעה המקורי.

5. שלושת הנתבעים המקוריים (נתבעת 1, המפקח וקבלן השלד) הכחישו את הנטען נגדם וטענו כי יש להטיל את האחריות לנזקים הנטענים על כתפי התובעים בהיותם מבצעי הבנייה ומזמיני העבודה וכן כקבלנים ראשיים.

6. ביום 5.4.2017 צירפה נתבעת 1 לתיק בית המשפט שתי חוות דעת מטעמה, של המהנדס זליו דיאמנדי (להלן: המהנדס דיאמנדי, חוות דעת מיום 28.3.2017) ושל המהנדס דוד אופיר (להלן: המהנדס אופיר, חוות דעת מיום 30.3.2017), לאחר שביקרו בבית ביום 8.12.2016.

7. לאור הפערים בין חוות הדעת מטעם הצדדים, בהחלטה מיום 18.7.2017 מונה ד"ר באסם חזאן כמומחה מטעם בית המשפט קמא, שלא בהסכמה (כפי שעולה מהדיון מיום 18.7.2017 בו הובעה התנגדות הצדדים לכך). התובעים הגישו שתי בקשות לביטול מינויו של המומחה ד"ר באסם חזאן- האחת, בנימוק כי הוא דרש שכ"ט בסכום מוגזם והשנייה, בנימוק כי במסגרת הליך אחר בו התובעים מיוצגים באמצעות ב"כ התובעים בתביעה דנן, נשלחה הודעת צד ג' נגד אותו מומחה. בקשת התובעים התקבלה ובהתאם לכך בוטל מינויו של ד"ר באסם חזאן כמומחה מטעם בית המשפט, ותחתיו מונה המהנדס סוהיל סאבא (להלן: "המומחה" או "מומחה בית המשפט").

8. ביום 8.10.2017 הגישו התובעים בקשה לתיקון כתב התביעה המקורי. התובעים טענו בבקשה, כי לאחר הגשת התביעה חלה החמרה בליקויים שהתגלו בבית והדבר בא לידי ביטוי, בין היתר, בהתרחבות הסדקים והפיכת חלק מהם לשברים של ממש, שקיעה בחלקים של הבית והחמרת הסדיקה בחומת האבן שבחצר הבית. משכך, שיקום הבית בעלות הנקובה בכתב התביעה המקורי, כ-1,300,000 ₪, ואשר בתחום סמכותו העניינית של בית משפט השלום, אינו עומד עוד על הפרק.

9. אי-לכך, ביקשו התובעים להתיר להם לתקן את כתב התביעה, ולהעמיד את הסעד המבוקש על סך של 2,737,062 ₪ עבור עלות הריסת הבית והקמת אחר תחתיו, בצירוף פיצויים בגין נזקיהם השונים, הכל בהתאם לאמור בחוות דעת בן עזרא. הואיל שסכום זה אינו בסמכותו של בית משפט השלום, התובעים עתרו להעברת הדיון בתביעה לבית משפט המחוזי. לחיזוק טענותיהם בדבר החמרת הליקויים בביתם, הגישו התובעים חוות דעת משלימה של המומחה מטעמם בן עזרא מיום 19.9.2017 (להלן: "חוות הדעת המשלימה", ת/3).

10. ביום 4.2.2018 החליט סגן נשיא בית משפט השלום, השופט רמזי חדיד, להיעתר לבקשת התובעים לתיקון כתב התביעה והעברת הדיון בה לבית המשפט המחוזי, בציינו כי תיקון כתב תביעה המבוקש מתמקד בהיקף הנזק הנטען של התובעים, מבלי שהדבר משנה מאומה ברכיבי היסוד של העילה המקורית.

11. ביום 19.3.2018 הוגש לבית משפט זה כתב תביעה מתוקן כנגד שלושת הנתבעים המקוריים - האחים כאתבי בע"מ, מר גיא מרלי ומר סאלח דבאח. סכום התביעה הועמד על סך של 2,737,062 ₪, על בסיס החלופה הראשונה שבחוות דעת בן עזרא (עלות הריסה ובנייה מחדש- 2,463,142 ש"ח; עלות אגרות והיטלים- 60,000 ש"ח; נזק נלווה- 104,000 ש"ח; טרחה ועוגמת נפש- 100,000 ש"ח; עלות חוות דעת בן עזרא- 7,020 ש"ח; עלות חוות דעת סידאוי- 2,900 ₪). עוד נטען בכתב התביעה המתוקן, כי כל אחד משלושת הנתבעים היה יכול למנוע את הכשל בבניית ביתם ולכן אחריותם היא בחפיפה מלאה.

12. ביום 15.5.2018 צירפה נתבעת 1 לתיק בית המשפט את חוות הדעת של אינג' מסעד מוסא (זאת בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 22.11.2017, שהתיר לה להגיש חוות דעת חדשה מטעמה). כפי שניווכח, הנתבעים בחרו שלא להציג שום חוות דעת מטעמם כראיה בתיק זה.

13. ביום 14.11.2018 הוגשה חוות הדעת של אינג' סוהיל סאבא (מ/1), מומחה בית המשפט.

14. לאור האמור בחוות הדעת מ/1 הגישו התובעים ביום 24.11.2018 כתב תביעה מתוקן בשנית שמחק שני נתבעים (מר גיא מרלי- המפקח, ומר סאלח דבאח- קבלן השלד) והוסיף אחד - מר אחמד כאתבי, הנדסאי בניין שלפי הנטען הועסק אצל נתבעת 1 ותכנן את שלד הבית (להלן: "נתבע 2").

15. בכתב התביעה המתוקן בשנית נגד האחים כאתבי בע"מ ומר אחמד כאתבי (להלן ביחד: "הנתבעים") נטען כי על הנתבעים לשלם פיצויים כספיים בגין נזקים שנגרמו לתובעים בין השאר עקב רשלנות והפרת חוזה. נטען, כי תכנון היסודות של הבית נעשה בניגוד להוראות תקן ישראלי 940, מדצמבר 1978, לביסוס בניינים (להלן: "תקן 940") הקובע כי עומק הכלונסאות יהיה לפחות 10 מטר מתחת לפני הקרקע. עיקר טענת התובעים הוא כי נתבע 2 התרשל בתכנון יסודות השלד של הבית, באופן שבו תכנן כלונסאות קצרות ביחס לסוג הקרקע עליו נבנה בית המגורים וכתוצאה מכך נוצר כשל במבנה, שהוביל לסדקים, באופן המחייב את הריסתו ובנייתו מחדש, ולפיכך ביקשו לחייב את הנתבעים בסכום של 2,737,062 ₪ (כמפורט בסעיף 48 לכתב התביעה המתוקן בשנית).

16. הנתבעים טענו בכתב הגנתם לכתב התביעה המתוקן בשנית מספר טענות: אין מדובר בתכנון לקוי של כלונסאות; נותק הקשר הסיבתי בין התכנון שביצע נתבע 2 לבין הסדקים הנטענים והמוכחשים; הסדקים הנטענים, ככל שקיימים, נגרמו מביצוע עבודות לקויות של צדדים שלישיים ופיקוח עליהם; הסדקים שנצפו אינם ביסודות המבנה (שלד) אלא רובם ככולם סדקים במחיצות הפנים של המבנה; אף בתכנון כלונס בעומק כפי שנקבע בתקן 940 אין בטוחה כי תימנע תופעת סידוק; גם מקום שבו תקבע אחריות ישירה או עקיפה של נתבע 2, ממילא אין כל צורך בהריסה ובניה מחדש, לנוכח סוג ואופי הסדקים; אין לנתבעת 1 כל אחריות לנטען ולמיוחס לה על פי כתב התביעה המתוקן בשנית מאחר שלא תכננה את הבית, ולא התחייבה אל מול התובעים ואין לתובעים כל עילת תביעה כנגדה.

17. לנוכח טענות הגנה אלו סברו הנתבעים כי ככל שיחויבו בסכום כסף כלשהו בגין איזו מעילות התביעה המפורטות בכתב התביעה המתוקן בשנית, יהיו זכאים לשיפוי מלא ו/או להשתתפות מלאה מהצדדים השלישיים, ביחד ולחוד, בכל סכום שייפסק נגדם, לרבות בהוצאות ובשכ"ט עו"ד. על כן הגישו הודעת צד שלישי לצדדים הבאים: מר גיא מרלי, ששימש כאמור כמפקח בנייה מטעם התובעים על פי חוזה פיקוח שנערך בינו לבין התובעים ביום 18.9.2011 (צד שלישי מס' 1); מר סאלח דבאח, קבלן השלד אשר ביצע את עבודות השלד והביסוס בבית בהתאם לחוזה לבנית יסודות, שלד ופיתוח מיום 30.11.2011 (צד שלישי מס' 2); גב' אורית יוסף, האדריכלית שתכננה את הבית (צד שלישי מס' 3); מר מחמוד דבאח, החשמלאי אשר ביצע את עבודות החשמל בבית (צד שלישי מס' 4) וכן כנגד התובעים כיזמים (צדדים שלישיים מס' 5-6).

18. בתיק זה התקיימו שלוש ישיבות הוכחות (בתאריכים 23.9.2019, 14.11.2019 ו-4.12.2019). בתום סיום שמיעת ההוכחות הוריתי לצדדים להגיש סיכומים בכתב. להלן סיכום טענותיהם.

תמצית טענות הצדדים בסיכומיהם

טענות התובעים

19. לטענת התובעים, מצבו החמור של הבית מצדיק את הריסתו ובנייתו מחדש, כאשר נתבע 2 אחראי למצב זה עקב התרשלות חמורה בביצוע תכנון השלד עליו היה אמון. שם הנתבעת 1 מופיע בהסכם, בחישובים הסטטיים ובתוכניות הקונסטרוקציה. על כן, היא נושאת באחריות יחד ולחוד עם נתבע 2.

20. התובעים טענו כי נתבע 2 נמנע מלשתף פעולה עמם ולא העביר אליהם את תכניות הקונסטרוקציה, מה שגרם לכך שמצב הסדקים והשברים בבית הלך והחמיר עם הזמן. במצב זה אין טעם לביצוע דריכה (כנטען על ידי הנתבעים), שמקפיאה את המצב בבית ואינה מתקנת אותו. במצב של דריכה יישארו יסודות קצרים מהנדרש בניגוד לתקן ולדין.

21. לטענת התובעים, נתבע 2 לא כלל בחישובים הסטטיים את ביסוס הבניין ביסודות, אף שהיה עליו לעשות כן, והעביר לוועדה המקומית לתכנון ובניה משגב (להלן: "הוועדה המקומית") טיוטה של תכנית קונסטרוקציה שמכילה יסודות בעומקים קצרים במיוחד. כמו כן, ככל שיש מיעוט של חגורות, קורות או שטרבות והן משפיעות על יציבות השלד, הרי שנתבע 2 אחראי לכך שכן הוא זה שצריך לתכנן אותם על פי התקנות.

22. לטענת התובעים, נתבע 2 הוא שתכנן את הגג מבחינה קונסטרוקטיבית ולכן הוא האחראי לנזקים שנגרמו כתוצאה מלחצים שמפעילות קורות הגג על הקירות. ככל שחומר קונסטרוקציית העץ בגג אינו מתאים לבטון, היה על נתבע 2 לתת דעתו על כך ולקבוע אם להתקינה ואם כן כיצד להתקינה באופן שלא יגרום נזקים.

23. התובעים הוסיפו, כי העובדה שהתובעים יזמו את הקמת הבניין והתקשרו עם נתבע 2, אין בה כדי להטיל עליהם אחריות להתרשלות הנתבע ולפעולתו באופן שמתכנן בניין זהיר לא היה פועל.

24. התובעים הפנו לכך שבחקירת נתבע 2 הסתבר שהוא אינו לוקח ברצינות את דרישת התקנות לתכנון הביסוס לפי תקן 940, אלא סומך על עצמו שידע בעת החפירה לאבחן את סוג הקרקע. נתבע 2 אף סבור כי פעל נכון וכי גם היום לא היה פועל אחרת. הדבר מצביע על רשלנות קשה, כשעד היום נתבע 2 אינו מבין ששגה בכך שתכנן עומקי יסודות קצרים מדי, רצפה ללא ברזל מספיק וגג שמפעיל עומסים לא מותרים על הקירות.

25. התובעים סברו כי הטענה לשבר בחומה כתוצאה מפעולת השכן לא הוכחה וגם אין בה כדי להשפיע על מצב הבית. בנוסף אין קשר סיבתי בין הנזקים לבין היותו של קבלן השלד קבלן לא רשום.

26. התובעים ביקשו לקבוע, כי נתבע 2 אחראי למלוא הנזקים בבית התובעים וכי התרופה לנזקים אלה היא הריסה ובנייה מחדש, ולא דריכה. לטענתם, יש להתחשב בהתנהלותו הלא תקינה של נתבע 2, שטען טענות שונות וסירב לקבל על עצמו את האחריות למצבו הלא תקין של הבית וגרם להימשכות סבלם של התובעים. בשל כך, יש לטענתם לקבוע לטובת התובעים את עלות ההריסה והבניה מחדש על פי חוות הדעת, עוגמת נפש, עלות הובלה ומגורים חלופיים. יש גם לחייב בגין אגרות והיטלים, עלויות חוות הדעת של בן עזרא, סידאוי ומומחה בית המשפט. כן יש לחייב את הנתבעים בהוצאות משפט, שכר טרחת עו"ד ומע"מ כחוק.

טענות הנתבעים והמודיעים לצדדים השלישיים

27. לטענת הנתבעים, לתובעים אין עילת תביעה כנגד נתבעת 1. נתבעת 1 שורבבה לכתב התביעה המתוקן בשנית אך בשל היותה מעסיקתו של נתבע 2, אך לא נמצאה חתימה של נתבעת 1 על הסכם עם התובעים, ולמעשה אין כל התקשרות של נתבעת 1 למול התובעים.

28. בנוסף להעדר קשר חוזי בין נתבעת 1 לתובעים, נטען כי יש לדחות את טענת התובעים לאחריות נתבעת 1 למעשי נתבע 2 לאור האמור בסעיף 14 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין"), הקובע מתי תחול חבות של המעביד בגין מעשיו של עובדו, כאשר חובה זו לא תחול מקום בו לא הרשה המעביד את המעשה. נטען שהתובעים לא הוכיחו שנתבעת 1 הרשתה לנתבע 2 את המיוחס לו בכתב התביעה המתוקן בשנית. לא הוכחה אחריותה של נתבעת 1 בטענות המיוחסות בכתב התביעה, ולבטח לא אחריות מעסיק.

29. נטען, כי התובעים נושאים בנטל השכנוע ואין מקום להעבירו לכתפי הנתבעים לפי סעיף 41 לפקודת הנזיקין, שכן לא מתקיימים התנאים האמורים בסעיף זה. התובעים הציגו גרסה עובדתית מפורטת בדבר תכנון לקוי של כלונסאות, העדר חישובים סטטיים, תכנון יסודות שלד ללא שניתן דו"ח יועץ קרקע, העדר פיקוח עליון וכדומה, ולכן לא מתקיים יסוד "אי-הידיעה" ואין להעביר את נטל הראיה לכתפי הנתבעים.

30. לטענת הנתבעים, אין חובת זהירות מצד מי מהנתבעים כלפי התובעים. הנתבעים לא יכלו לצפות, בנסיבותיו המיוחדות של המקרה, את התרחשות הנזק, שכן הנזק הנטען אינו קשור ואינו נובע מהתכנון או מהפיקוח העליון שחב בו נתבע 2 בלבד, אלא מעבודות אשר בוצעו שלא כדין במחיצות של המבנה, שאינם באחריות הנתבעים.

31. נטען, שמתוך הסתכלות כללית על עדויות הצדדים ובאחריות המוטלת על נתבע 2 כמתכנן, יוצא שנתבע 2 נקט באמצעי זהירות סבירים למניעת הנזק הצפוי, הגם שאינו כתוצאה ממעשיו או מחדליו. בפני בית המשפט הונחו תכניות העבודה של נתבע 2 ונשמעו עדים שהעידו בדבר מיקומם של הסדקים וכי הם נמצאים באזורי מחיצות בתוך הבית, באזורי הבלוק ושלא באזורים מוקשחים. משאין כל ראיה שמדובר בסדקים עוברים מצד לצד מבחוץ לבפנים, אין לקבוע שנתבע 2 לא נקט בתכניותיו אמצעים סבירים למניעת נזק צפוי עת הקשיח את המבנה.

32. עילת התביעה כנגד הנתבעים היא כשל תכנוני שיצר לכאורה סדקים במבנה השלד בצורה אלכסונית, סדקים שעוברים בעמודי בטון, פיתול עמודי בטון וטענות דומות שנטען שלא הוכחו אלא להיפך. נמצאו רק סדקים במחיצות בלוק, סדקי טיח, סדקים בהעדר ביצוע עבודה במחיצות הבית, כמו גם סדקים שנמצאו ב-3 מקומות קטנים במעטפת הפנימית להבדיל מהחיצונית. מקום בו נטענו טענות של שקיעה או תפיחה, לא נמצאה בעניין זה ולו ראיה אחת. לא ניתן היה לראות תפיחה של חלק מהמבנה או שקיעתו, ולא נראה ריצוף מתרומם או אפילו שוקע.

33. לטענת הנתבעים, כאשר קיימים סדקים בקירות המבנה, יש צורך להבין תחילה מה מקורם וסוגם, ורק לאחר מכן ניתן לברר אם הם ניתנים לטיפול ובאיזה אופן. סדקים אנכיים ואופקיים מופיעים בדרך כלל בין חגורות לקיר בלוקים, בין עמודים לקיר בלוקים, מעל ומתחת לחלונות וליד חלונות כיס. סדקים אלו אינם מעידים על סכנה ליציבות המבנה, אלא הם רק פגם אסטטי ונובעים משינויי טמפרטורה, לחות והתנהגות תרמית שונה בהתכווצות והתפשטות של הבלוקים לעומת הבטון, ולעיתים גם בינם לבין עצמם. נטען, שהתובעים לא הוכיחו שהנזקים הנטענים מקורם בהתנהגות או מחדל של הנתבעים, שלא לומר בשל קשר סיבתי הנובע מהם.

34. לטענת הנתבעים, מומחה בית המשפט הציג בחוות דעתו שתי אפשרויות לטיפול במבנה: חיזוק המבנה והריסת המבנה ובנייתו בחדש. המומחה בחר שלא להמליץ על אף אחת מאפשרויות אלה, תוך שציין כי בחלופה הראשונה עדיין עלולים להופיע סדקים בכל אזורי השיקום, ואילו השיטה השנייה היא הבטוחה ביותר. ואולם, מומחה בית המשפט לא מונה לומר מהי השיטה הבטוחה מבין השתיים, אלא לחוות דעתו על הטיפול הסדקים ככל שיימצאו על ידו.

35. הנתבעים טענו שלא בכדי לא מצא מומחה בית המשפט, למרות קביעותיו ביחס לסדקים והגורם להם, להורות בהכרח על הריסת המבנה ובנייתו מחדש. אילו היה מדובר במבנה מסוכן, הוא בוודאי לא היה משאיר לבית המשפט שאלה כה חשובה, מקצועית ואקוטית שעניינה מתבסס על גורם מקצועי, שיכול לסכן חיי אדם, והיה מורה על הריסתו ובנייתו מחדש. דווקא משום שלא מצא לעשות כן, הדבר מלמד שאין כל חשש וגם לגישתו טיפול אחר מספיק. לא נמצא כל סיכון במבנה, שלא לומר צורך המחייב הריסתו ובנייתו מחדש.

36. הנתבעים טענו שהתובעים חסכו בהוצאות הכרוכות בהתעסקות עם קבלן רשום והכניסו שינויים בבניין בקורת הגג, לרבות מתן הסכמה בדבר חפירות מתחת לגובה מפלס הכניסה על פי תכנית מאושרת. אדם שמתכנן את הקמת ביתו ומשקיע בכך משאבים רבים צריך לברר מהם ההליכים השונים שעליו לעמוד בהם. תמוה בעיני הנתבעים מדוע תובע 2 לא בירר על מה הוא חותם כשחתם עם קבלן השלד על הסכם בו לא הופיע כקבלן רשום ומקום בו נתן הסכמתו לחפירת שכנים מתחת למפלס קיר הפיתוח, ושבכלל הסכים לשנות מהתכנון האדריכלי שבוצע ולהגדיל את קורת העץ הראשית. התובע 2 שימש כקבלן ראשי עת בחר את הקבלנים ופעל מולם ומתוך כך אחריותו הכוללת לבניית המבנה.

37. בכל הנוגע לחיובי הצדדים השלישיים, טענו הנתבעים כי ככל שהם יחויבו בסכום כסף כלשהו בגין איזו מעילות התביעה המפורטות בכתב התביעה המתוקן בשנית, יהיו הנתבעים זכאים לשיפוי מלא או להשתתפות מלאה מהצדדים השלישיים, ביחד ולחוד, בכל סכום שייפסק נגדם, לרבות בהוצאות ושכ"ט עו"ד. נטען, שההצדדים השלישיים ביצעו מעשה אסור כלפי הנתבעים, באופן שיש להחשיבם כ"מזיקים", ולכן חלים עליהם הכללים בדבר מעוולים במשותף:

א. המפקח- לטענת הנתבעים, המפקח לא התריע באף שלב בפני הנתבעים אודות החציבות המבוצעות ואודות החלפת קורה בגג המבנה שתוכננה ושונתה על ידי האדריכלית, ובכך בין היתר לא מילא תפקידו כהלכה והתרשל בתפקידו. כמו כן אפשר העסקת קבלן שאינו רשום למרות שידע על כך, והעיד כי ביצע עמו מספר עבודות קודם למבנה והמליץ עליו לתובעים.

ב. קבלן השלד- גם אחריותו אינה שונה מאחריות מפקח הבנייה. העובדה שהסתבר כי הבית נבנה על ידי מי שאינו קבלן רשום, לא רק שמהווה עבירה פלילית בהתאם לסעיף 16 לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969 (להלן: "חוק רישום קבלנים"), אלא מהווה בנוסף רשלנות המקימה לנתבעים עילת תביעה כלפיו לפי דיני הנזיקין.

ג. האדריכלית- חתומה כעורכת הבקשה להיתר ולכן ככל שייקבע כי בניית המבנה בלא הסתמכות על בדיקת קרקע נאותה היא הפרת החובה המקצועית, הרי שחובה זו חלה גם על האדריכלית מתוך היותה אחראית לביקורת. נטען שידוע כי האדריכל, מעבר להיותו אחראי על כשלים בתכנון האדריכלי, אחראי בין היתר על אי-התאמת התכנון האדריכלי לבנייה בפועל. כמו כן, תכניות החשמל והאינסטלציה שנעשו כלל לא הובאו לידיעת הנתבעים, ולמרות תכנון מוקדם של הגג, האדריכלית פעלה לאחר בניית השלד לשינוי קורות הגג, באופן שבו שינתה את התכנון שבוצע מבלי לקבל כל התייחסות לכך מהנתבעים.

ד. החשמלאי- הוא שביצע עבודות חציבה משמעותיות במבנה, שחלקן בוצעו שלא במחיצות שבתוך המבנה או בבלוקים, אלא אף בחגורות, בעמודים ובקורות הקשר, מבלי להתייעץ שלא לומר לקבל את הסכמתו או אישורו של המתכנן הנתבע לכך.

ה. התובעים- שימשו כיזמים ובמסגרת זו מהווים קבלן ראשי על כל המשמעויות הכרוכות בכך, לרבות אחריותם לפיקוח מלא וביקורת על הביצוע. התובעים גילו כבר בשנת 2012 סדקים במבנה, ואין בידיהם כל ראיה אודות הסדיקה לרבות ההחמרה שנוצרה, מבלי שעשו דבר עד הגשת התביעה. כמו כן, הם בחרו להעסיק כקבלן לביצוע עבודות השלד מי שאינו קבלן רשום. התובעים בכל שלבי העבודות, לרבות של הקבלן, החשמלאי והאדריכלית, לא הודיעו למתכנן על שינויים מבוצעים ועל חציבות שבוצעו במעטפת השלד.

38. הנתבעים סיכמו וטענו, כי בסופו של דבר לפנינו שאלה עובדתית פשוטה - האם קיימים סדקים בקירות שלד/בטון שהם סדק עובר, ואם התשובה חיובית, מה הסיבה לכך, לרבות הימצאותם במרחב, סוגם כהגדרתם בתקן, השפעתם על המבנה ואופן תיקונם. מאידך, מקום שבו מדובר בסדקים במחיצות, בבלוקים ובכלל סדקים שאינם סדקים עוברים או מוגדרים סדקי כשל קונסטרוקטיביים, יש לדחות את התביעה. נטען, שלאורך כל ההליך לא הוגשו ראיות בדבר שקיעת יסודות או תפיחתם. אין קשר סיבתי בין הסדקים הנטענים להתנהגות הנתבעים, ואין קשר לתכנון היסודות או לעבודות הפיקוח העליון. לפיכך, יש לטענתם לדחות את התביעה תוך חיוב התובעים בהוצאות הנתבעים.

39. לחלופין, ולמען הזהירות בלבד, טענו הנתבעים כי ככל שתקבע אחריות הנתבעים או מי מהם לנזקים הנטענים, בקשו להורות כי הנתבעים יהיו זכאים כאמור לשיפוי מלא או להשתתפות מלאה מהצדדים השלישים כולם ביחד או לחוד בכל סכום שייפסק נגדם.

טענות צד ג' 1 (המפקח- מר גיא מרלי)

40. לטענת המפקח, התובעים טוענים כנגד הנתבעים שתי טענות מרכזיות: האחת, בדבר תכנון לקוי (תכנון כלונסאות שלא בעומק המתאים לסוג הקרקע); השני, בדבר ביצוע לקוי. נטען, שלנתבעים אחריות כלפי התובעים בגין פיקוח לקוי על הביצוע בהיות נתבע 2 אחראי לביצוע השלד ואחראי ביקורת.

41. ככל שיקבע שטענת התובעים בדבר תכנון לקוי גרמה למצבו הנוכחי של הבית, אין כל ממש בהודעה כנגד הצד השלישי, שאינו בעל השכלה הנדסית ולא נטל חלק כלשהו בתכנון הבית. ככל שיתברר כי ליקויי ביצוע גרמו לסדיקה, טענה שנדחתה על ידי מומחה בית המשפט, גם אז אין לצד השלישי כל אחריות, שעה שאין חולק כי לא עסק בביצוע הבניה בפועל ובמיוחד כאשר אין לו אחריות חוזית או נזיקית כלפי הנתבע- המודיע, שהתחייב בחתימתו על מסמכי הוועדה לתכנון ובניה שהוא האחראי לביצוע השלד ואחראי הביקורת.

42. המומחה דיאמנדי מטעם הנתבעים העריך כי הבעיה בבית היא כשל בתכנון יסודות הבניין, בתפיחה של הקרקע ובתזוזת הקרקע. חוות הדעת של מר דיאמנדי, אשר הוגשה מטעם הנתבעים והמודיעים לצד השלישי, היא הודאת בעל דין על כל המשתמע מכך. גם המומחה הנוסף מטעם הנתבעים, מר אופיר, מצא סדקים אלכסוניים בבית התובעים, בניגוד לעדות נתבע 2, ולא התייחס בחוות דעתו לטענות כאילו חציבות חשמל מאוחרות או כל אפשרות אחרת הנובעת מהליך הבנייה הם שגרמו לסדיקה.

43. לטענת המפקח, הנתבעים בחרו ביודעין ובמכוון שלא להביא את המומחים מטעמם לעדות, על כל המשתמע מכך, אף שנתבקשו לעשות כן. הסיבה לכך ברורה- הימנעות הנתבעים מהבאת המומחים מטעמם לחקירה נגדית נבעה מכך שקביעות המומחים סותרות את התיזה החדשה שנתבע 2 ניסה לפתח לראשונה במהלך עדותו בבית המשפט, לפיה חציבות החשמל הן שגרמו לסדקים בבית, תזה שבאמצעותה ביקש נתבע 2 לחמוק מאחריותו לסדיקה בבית התובעים. מדובר בתזה שקרית שלא מגובה באף אחת מחוות הדעת.

44. המפקח טען כי הוכח שמצבו של הבית כיום הוא תוצאה של כשל תכנוני ושל גורמים נוספים שמנה מומחה בית המשפט בחוות דעתו - כשלים שהאחראיים היחידים והבלעדיים לו הם הנתבעים. לא הוכח כשל ביצוע בבניית הבית. מטעמים אלו יש לדחות את ההודעה כנגד צד שלישי מס' 1 ולחייב את הנתבעים שולחי ההודעה במלוא הוצאותיו בגין ניהול הליך זה.

45. המפקח הוסיף וטען כי ההסכם בינו לבין תובע 2 (נ/11) נחתם לאחר שהתכניות של האדריכלית ותכניות המהנדס כבר היו מוכנות והן צורפו כחלק בלתי נפרד מההסכם. למקרא ההסכם ברור כי תפקידו של המפקח היה להיות זרועו הארוכה של התובע-מבצע הבנייה בכל הקשור ללוגיסטיקה הכרוכה בבניה- תיאום ביצוע, תיאום הזמנת ואספקת חומרי בניה ובדיקות וכיוצא בזה. המפקח, בהעדר כישורים מתאימים, מעולם לא התחייב לפקח על טיב הבניה, מה גם שלא הוכחה קיום פגם כלשהוא בביצוע הבניה. גם לאחר שהתגלו הסדקים בבית התובעים הם לא חשבו שיש למפקח נגיעה כלשהי לסדקים אלו ולא טענו שהפר התחייבות כלשהי ביחס אליהם, ולראיה בחרו למחוק את התביעה כנגדו בסמוך לאחר קבלת חוות דעת מומחה בית המשפט.

46. לטענת המפקח, בניגוד לנטען על ידי הנתבעים בסיכומיהם, צירף מומחה בית המשפט לחוות דעתו תמונות המעידות על תזוזה ברורה של הבית, נטיית קירות, סטייה בדלתות וכדומה. תמונות אלו מצטרפות לתמונות שצורפו לחוות הדעת של בן עזרא ולקביעות המומחים מטעם הנתבעים עצמם, מר דיאמנדי ומר אופיר. אף לא אחת מארבע הסיבות שמנה מומחה בית המשפט לקיום הסדקים הרציניים (ליקוי ביסודות, ליקוי בתכנון גגות הרעפים, ליקוי בתכנון רצפת אזור הסלון וחפירת מגרשי השכנים) אינה קשורה אליו כמפקח.

47. המפקח הפנה לכך שלטענת הנתבעים "שגיאותיו" של הצד השלישי, החסר השכלה הנדסית, הן העדר בדיקה הנדסת תכנונית של התכניות שהוכנו על ידי הנתבעים. נטען שאין ספק שלא הוכחה רשלנות כלשהי של המפקח וטענות הנתבעים כנגדו חסרות כל היגיון. נתבע 2 העיד שגם לאחר עיון בחוות הדעת של מומחים בעלי השכלה הנדסית- של מר דיאמנדי, מר אופיר ומומחה בית המשפט - לא היה משנה מתכניתו, ולכן לא ברור כיצד המפקח, חסר ההשכלה ההנדסית, היה אמור לגרום לנתבע 2 לשנות בזמן אמת את תכניותיו.

48. המפקח טען כי הנתבעים ניסו להטעות את בית המשפט כשטענו בסיכומיהם שאין סדקים במעטפת הבית, אין סדקים עוברים ואין סדקים שנגרמו בשל כשל קונסטרוקטיבי, לא הוכחה תפיחה או שקיעה של הקרקע ולא צולמו שקעים עוברים. דברים אלו סותרים את חוות דעת המומחים השונים. התמונות שצורפו לחוות דעת בן עזרא ולחוות דעת מומחה בית המשפט מעידות במפורש על כך שיש התנתקות ותזוזה ברצפה.

49. הטען, שהמסקנה העולה מחוות דעת מומחה בית המשפט היא שהיסודות תוכננו ללא דו"ח של יועץ קרקע. מדובר בכשל תכנוני שלמפקח לא היה כל קשר אליו. מעבר לעובדה שלא הוכחה רשלנות כלשהי מצד המפקח, הוכח בוודאות מדברי נתבע 2 שהמפקח לא יכול היה למנוע את הנזק וכי נתבע 2 לא היה מקשיב לו גם אילו היה פונה אליו. מכאן שנותק הקשר הסיבתי, ככל שהיה, בין טענותיו של נתבע 2 למחדלים של הצד השלישי בעניין זה.

50. המפקח טען כי מטעם הנתבעים לא צורפה חוות דעת כלשהי התומכת בגירסת נתבע 2 שמיקומם של הסדקים זהה למיקום החציבות וכי החציבות הן הגורם לסדיקה. התכנית שעמדה בפני המפקח ובפני החשמלאי, אשר נעשו בה תיקונים בתיאום עם התובעים ועם האדריכלית, היא תכנית חשמל. החציבות מבוצעות בהתאם לתכנית החשמל ובהתאם להנחיות היזם-התובעים והאדריכלית, בתיאום עם קבלן החשמל. אין תכנית מיוחדת לחציבות וטענת הנתבעים בנוגע לכך מוציאה דברים מהקשרם ונועדה להטעות.

51. המפקח טען כי ההסדר שנהג בין הנתבעים לבין קבלן השלד, לפיו הקבלן שאינו קבלן רשום פועל תחת מטריית היתר הקבלן הרשום שמחזיקים הנתבעים, אשר בא לידי ביטוי בהסכם שנערך עם קבלן השלד, הוא בדיוק ההסדר שמצא את ביטויו במסמכי הוועדה לתכנון ובניה, בה אישר נתבע 2 כי הוא לוקח על עצמו את האחריות על ביצוע השלד וחתם על הצהרת קבלן רשום.

52. לטענת המפקח, לא הוכחה התרשלות כלשהי שלו בכל הנוגע לכשלים התכנוניים וממילא הוכח, לאור עדות נתבע 2, כי נותק כל קשר סיבתי בעניין זה. נתבע 2 הודה כי כשל בתכנון, שבוצע בניגוד לתקן. הכשלים הביצועיים שנטענו על ידי הנתבעים לא רק שלא הוכחו, אלא שהם עומדים בסתירה לעובדות שנמצאו בשטח ואושרו על ידי מומחי הנתבעים, מר דיאמנדי ומר אופיר, וכן על ידי מומחה בית המשפט. בנסיבות אלו יש לדחות את ההודעה כנגד המפקח.

טענות צד ג' 2 (קבלן השלד- מר סלאח דבאח)

53. קבלן השלד טען כי התובע, בעלי המקרקעין והיזם, היה למעשה מבצע הבניה והאחראי הישיר לנזקים שנגרמו בביתו. התובעים מעולם לא פנו אליו, לא בכתב ולא בכל דרך אחרת, קודם להגשת תביעתם בבית משפט השלום, ומעולם לא התלוננו בפניו על ליקויים או פגמים כלשהם בשלד בכל תקופת הבנייה ובסמוך אליה, לרבות כל השנים מאז סיום עבודתו ועד לקבלת כתב התביעה המקורי.

54. לטענת קבלן השלד, בהתאם לתקנות התכנון והבניה (פיקוח עליון על הבנייה), התשנ"ב-1992, לאור העובדה שהנתבעים הם החתומים על הבקשה להיתר כקבלן ראשי לעניין היתר הבניה, יש לראות בהם כמי שנכנסו לנעליהם של התובעים כקבלן הראשי ומוטלת עליהם אחריות נוספת מעבר לאחריותם על פי ההסכם מיום 25.8.2013.

55. נתבע 2 חתום על כל המסמכים הרשמיים בפני הוועדה לתכנון ובניה בעצמו או באמצעות החברה הנתבעת שבשליטתו, לרבות בקבלת ההיתר לבניית הבית, וחתום על כל המסמכים בקשר לתכנון הבית, ולכן כמתכנן שלד הבניין, נטען ש נתבע 2 הוא האחראי הישיר לנזקים הנטענים. על נתבע 2 הייתה מוטלת חובת פיקוח עליון לוודא שלא יתקיימו הליקויים הנטענים, ואילו היה מבצע את עבודתו נאמנה לא היו מתרחשים הנזקים.

56. קבלן השלד הדגיש, כי הסדקים בבית הם סדקים עוברים, ולכן אין ספק שהבעיה הייתה ביסודות שבאחריות הנתבעים, ולא באופן ביצוע העבודה במחיצות. עובדה זו לא נסתרה על ידי הנתבעים, וראיה לכך היא הימנעות הנתבעים מלהגיש כראיה את שלושת חוות הדעת מטעמם ולהעיד את המומחים מטעמם.

57. לטענתו, הנתבעים נזכרו להעלות את הטיעון לפיו הצד השלישי היה כביכול הקבלן הרשום רק בהודעה לצד ג' ולא הזכירו זאת בכתבי טענותיהם קודם לכן. מדובר בטיעון מופרך שבאמצעותו ניסו הנתבעים להרחיק מעצמם את האחריות ע"י הכחשת העובדה שהנתבעים עם קבלן השלד והמפקח עבדו יחד כצוות בפרויקטים שונים.

58. קבלן השלד הוסיף והדגיש שאינו קבלן רשום ומעולם לא הצהיר שהוא קבלן רשום, וכי עובדה זו היתה ידועה לנתבעים, למפקח ולתובעים עוד לפני החתימה על ההסכם עמו ובטרם תחילת העבודה בשלד. כל ניסיון לייחס לו "תואר של קבלן רשום" הוא שקר וכזב. התובעים ידעו שהוא לא קבלן רשום כבר בפגישה הראשונה עמם. בענף הבנייה נהוג שהקבלן הרשום ומי שמתכנן את השלד ימנה או ישתמש בשירותיהם של עובדי בניין שונים שאפשר לקרוא להם גם קבלני שלד, למרות שאין להם תואר רשמי של קבלן. הוא עצמו פעל עם המפקח והנתבעים בשיטה זו כצוות בפרויקטים שונים הן לפני והן אחרי בניית השלד מושא התביעה.

59. קבלן השלד ציין כי התובעים שכרו את שירותיו ביום 30.11.2011, לאחר שהגישו את הבקשה להיתר, לאחר תכנון ביתם, לאחר עריכת החישובים הסטטיים לבניית ביתם החדש ולאחר שהתקשרו עם הנתבעים ביום 25.8.2011. הוא לא הכין את ההסכם עם התובעים, אלא בסך הכל חתם כקבלן השלד על ההסכם לאחר שקרא אותו והבין שנתבע 2 הוא הקבלן הרשום. הוא ביצע את עבודות הקמת השלד מושא התביעה בהתאם לתכניות הנתבעים.

60. קבלן השלד התייחס לטענת הנתבעים בדבר ליקוי בביצוע המחיצות וטען כי המחיצות הם השלב האחרון בבנייה, והם בוצעו על בסיס עמודי הביסוס, חגורות הקשר וחגורות הבנייה, שנעשו בהתאם לתכניות שתוכננו על ידי הנתבעים, האדריכלית, ותחת הפיקוח העליון של נתבע 2 והפיקוח של מר מרלי. המחיצות נעשו באופן תקין לפי תכניות העבודה. כל סטייה מהתכניות, אם קיימת, הייתה באישור האדריכלית, הנתבעים והתובעים בלבד. קבלן השלד קיבל את אישורו של המפקח בכל שלב ושלב בבניית המחיצות.

61. לטענת קבלן השלד, אם היו ליקויים או כשלים כלשהם בזמן ביצוע הבניה, היה יכול לתקנם לאלתר לפני כל יציקה, והעובדה שכל יציקה שבוצעה בכל שלב אושרה במיוחד על ידי נתבע 2 מעידה על כך שהביצוע של הצד השלישי היה תקין. ללא אישורים של התובעים, הנתבעים והמפקח לא היה קבלן השלד יכול לעשות שום יציקה של השלד ואין לו כל שיקול דעת בעניין. אם קיימת אחריות כלשהי לסדקים בבית, מקורה בשלב התכנון הראשוני של השלד ובתכנון הלקוי של הנתבעים, ולא בעצם הבניה של השלד.

62. קבלן השלד חזר על כך שאין לו ההכשרה, היכולת או הסמכות להתערב בתכניות ובאישורים הנדרשים ובשיקול דעתם של אנשי המקצוע שתכננו את השלד, לא מבחינה מקצועית או הסכמית ולא מבחינת הדין, ומחובתו לעבוד בהתאם לתכניות המוגשות לו ולהוראות הנתבעים וכך עבד. כשם שאין לו שיקול דעת או ידע לשנות את התכניות, אין לו גם יכולת לבחון אותן בשלב כלשהו של הבניה וגם אין זה מעניינו או מתחום אחריותו. לפיכך, ביקש להורות על מחיקת ההודעה לצד השלישי ולחייב את הנתבעים בהוצאות המשפט, האגרות ובשכ"ט עו"ד ומע"מ כחוק.

טענות צד ג' 3 (האדריכלית- גב' אורית יוסף)

63. לטענת האדריכלית, רק משהוגשה חוות הדעת של מומחה בית המשפט (חוות הדעת החמישית) קפצו המודיעים כמוצאי שלל רב וניסו בטענות נפל לטפול עליה אחריות לכשליהם, ולו רק מהטעם הטכני הפסול של ניסיונות לצרף "כיסים" נוספים שיישאו בהשלכות מחדליהם.

64. טענת הנתבעים כי לאדריכלית אין תעודת הסמכה, לא רק שלא הוכחה, אלא אף נסתרה במהלך שמיעת העדויות. בעניין ניקוז המים מהגג- נתבע 2 סתר את הטענה כאילו יש בעיה בעניין הרחקת מי הגשמים מהמבנה. הנתבעים גם לא הוכיחו שהאדריכלית תכננה את המבנה באופן כושל, לרבות את אזורי הפיתוח והניקוזים מגג הרעפים ומהמזגנים

65. האדריכלית טענה, כי התקן בנוגע לגגות קלים עם סיכוך רעפים - תקן 1556 - מופנה כלפי מתכנן השלד, המהנדס. חובה על המתכנן לערוך תכנית קונסטרוקטיבית לגג, המוודאת את עצם עמידותו וחוזקו ואת השפעתו והתאמתו לשלד הנושא אותו. אין חולק שנתבע 2 הכין את התכנית הקונסטרוקטיבית לגג וערך את התחשיבים, כפי שעולה מעדותו כשציין שהוא זה שהעביר למומחה מטעם בית המשפט את החישובים שערך בעניין הגג.

66. לטענת האדריכלית, גם אם היה מוכח כשל כלשהו בגג, בחיבורו למבנה או בעמידותו של השלד כנגד הכוחות שהפעיל על הגג, כל אלה הם באחריות המהנדס, שאף העיד שהוא מכיר את התקן ופעל על פיו בהכנת תכנית הקונסטרוקציה של הגג.

67. האדריכלית סברה כי עדותו של מומחה בית המשפט, ביחס לגג בכלל וביחס אליה בפרט, לוקה בכך שלא הוצג כל ממצא פוזיטיבי המאשש את הסברה שהגג אכן התפשט באופן המתואר בחוות הדעת (לא תמונות, לא מדידות ולא חישובים כלשהם עליהם ביסס את הסברה); כן לא הוצג כל מקור חוקי למסקנה שככל שהיה מוכח כשל בגג, האחריות בגינו לפתחה של האדריכלית.

68. האדריכלית הדגישה כי כאשר מצרפים את הודאתו של נתבע 2 ביחס לגג ותכניותיו, להודאתו כי הוא מכיר את תקן 1556, שעל פיו הכין וערך תכניות וחישובים לגג, ולכך שאין ממצא או ראיה התומכת בשקיעה המתוארת בחוות הדעת של מומחה בית המשפט, ולאי ההיתכנות הטכנית למתואר בה, שהובילה לשינוי גרסתו של המומחה בעדותו, המסקנה היא שאין כל כשל בגג, ואף אם היה, הרי הוא באחריות המהנדס.

69. האדריכלית ציינה כי גדר המחלוקת ביחס אליה הוגדר בהודעת צד ג' ששלחו לה המודיעים (סעיף 23.21 בהודעה) וכל הנטען בסיכומי המודיעים ביחס אליה הוא הרחבת חזית אסורה. כך למשל, טענת הנתבעים שתכניות החשמל והאינסטלציה לא הובאו על ידה לידיעת נתבע 2 או טענתם כי האדריכלית פעלה לאחר בניית השלד לשינוי קורות הגג. טענות אלו נטענו לראשונה בסיכומים וממילא לא הוכחו.

70. האדריכלית הבהירה כי אומנם היא חתומה על ההיתר, אך במסגרת תפקידה היא אחראית רק על ההיבט התכנוני/עיצובי של המבנה, הן כלפי הוועדה (העדר חריגות מקו בניין, הקפדה על הנחיות תכנוניות ייחודיות וכו') והן כלפי הלקוחות (יישומה של התכנית באופן שיגשים את רצונם כפי שקיבל ביטוי בתכנית האדריכלית). אין לה ידע מקצועי ובוודאי שהיא אינה אחראית על ביסוס, חיזוק והתאמת המבנה לקרקע עליה הוא בנוי.

71. האדריכלית טענה כי באופן אירוני, המודיעים שבעטיה של חוות דעת מומחה בית המשפט שלחו הודעת צד ג' אליה, טענו בסיכומיהם שלא נותר דבר מאותה חוות דעת וסתרו אותה לחלוטין, לרבות עניין שקיעת הגג.

72. האדריכלית טענה לסיכום, כי יש להורות על דחיית ההודעה לצד השלישי כנגדה ולחייב את המודיעים בהוצאות משמעותיות התואמות את כמות הישיבות בתיק זה ואת התנהלותם הפסולה של המודיעים לאורך כל הדרך.

טענות צד ג' 4 (החשמלאי- מר מחמוד דבאח)

73. החשמלאי טען, כי נתבע 2 הוא שהתרשל בתכנון יסודות השלד של בית התובעים באופן שבו תכנן כלונסאות קצרות ביחס לסוג הקרקע עליה נבנה הבית של התובעים. הנתבעים לא טרחו להתייעץ עם יועץ קרקע ופעלו על דעת עצמם. כן היה כשל קונסטרוקטיבי ביסודות, לו אחראים הנתבעים.

74. לטענת החשמלאי, ככל שיתברר שטענת התובעים בעניין תכנון לקוי של כלונסאות קצרים מדי היא שגרמה למצב הנוכחי של בית התובעים, אין כל ממש בהודעה כנגד הצד השלישי מס' 4, שהוא חשמלאי במקצועו ואינו בעל השכלה הנדסית וממילא לא נטל חלק כלשהו בתכנית הבית.

75. החשמלאי הבהיר כי בהעדר כישורים מתאימים, מעולם לא התחייב לפקח על טיב הבנייה. הנתבעים לא הוכיחו קיומה בעיה של כלשהי בביצוע הבנייה, נהפוך הוא. מומחה בית המשפט קבע כי נראה שעבודת השלד באופן כללי משביעה רצון. גם לאחר שהתגלו הסדקים בבית, התובעים לא חשבו לרגע כי יש לחשמלאי נגיעה כלשהי לסדקים אלה. הם לא ראו בו אחראי לסדיקה ולא טענו שהפר התחייבות כלשהי.

76. לטענת החשמלאי, בניגוד לנטען על ידי הנתבעים בסיכומיהם, מומחה בית המשפט צירף לחוות דעתו תמונות המעידות על תזוזה ברורה של הבית. תמונות אלו מצטרפות לתמונות שצורפו לחוות דעת בן עזרא ולקביעות המומחים מטעם הנתבעים עצמם. נתבע 2 טען בחקירתו הנגדית כי הסיבה לסדיקה הן חציבות החשמל שבוצעו בבית ושאין כל כשל תכנוני בבית, אך דברים אלו לא הוכחו ואף נסתרו על ידי עדות מומחה בית המשפט שהעיד כי הסדקים בקירות הבלוקים מעידים על כשל קונסטרוקטיבי. הוא גם העיד שמילוי הסדק בטיט בטון לא יכול לגרום לסדקים בקירות.

77. נטען, שטענת הנתבעים לפיה חציבות עבודות החשמל הן שגרמו לנזקים בבית לא הוכחה, אלא מדובר בכשל תכנוני שלחשמלאי אין כל קשר אליו. הנתבעים בחרו שלא להגיש הודעה כנגד קבלנים נוספים שביצעו עבודות חציבה בבית, דוגמת קבלן האינסטלציה, קבלן מיזוג האוויר וכדומה. בכל מקרה היה על נתבע 2 להביא בחשבון בתכנונו כי בבית יבוצעו עבודות חציבה שונות.

78. החשמלאי טען, כי העובדה שיש סדקים בבלוקים אין בה כדי לשנות את העובדה שיש גם סדקים בביטון. האבחנה של המומחים בתיק, הנובעת ממכלול הסדקים במבנה, היא שיש בבניין כשל קונסטרוקטיבי. נתבע 2 טען שיש לאבחן את הסדקים והסיק מכך על מצב הבית וטען כי מצבו נובע מחציבות החשמל, אך בעל דין אינו יכול לשמש כמומחה ואינו רשאי להעיד עדות סברה בעניין שבמומחיות, אף אם הוא איש מקצוע.

טענות צד ג' 5-6 (התובעים)

79. התובעים כצדדים שלישיים מס' 5 ו-6 טענו, כי הנתבעים וויתרו על הגשת חוות דעת המומחים מטעמם. הימנעות נתבע 2 מלהגיש את חוות הדעת שכבר היו קיימות בידו מקימה חזקה שבעובדה, כי אילו הוגשו, היה האמור בהן פועל נגדו ותומך בגרסת התובעים, ולכן נמנע נתבע 2 מלהגישן.

80. לטענת התובעים, נתבע 2 הביא העתק ממאמר מקצועי, העיד בנוגע לאופן שבו יש לאבחן את הסדקים ולהסיק מכך על מצבו של הבית וטען כי מצבו נובע מחציבות חשמל. זו עדות סברה בענין שבמומחיות, ובעל דין אינו יכול להעיד עדות סברה, ולשים עצמו מומחה לאבחון מצב הבית וסיבת נזקיו.

81. התובעים טענו, שנתבע 2 לא נעזר ביועץ קרקע. הוא סבר כי כאיש מקצוע בידו הידע וניסיון הדרושים וטען כי מכתבו של הגיאולוג יצחק שדות אליו הפנה מומחה בית המשפט אינו מהווה סקר קרקע. טענותיו נגד מכתב הגיאולוג הן הרחבת חזית אסורה שכן בכתב ההגנה לא נטען הטענה העולה כעת, שהגיאולוג לא בדק את המגרש הנדון אלא מגרשים אחרים; לא נטען כי הוא לא ביצע סקר, ונתבע 2 לא ביקש לזמן את הגיאולוג לחקירה. נתבע 2 לא הראה כל סיבה שלא לקבל את האמור במידע שמסר הגיאולוג כאמין ומשקף את המציאות.

82. כאמור, טען נתבע 2 שהנזק אינו נובע מהתכנון או הפיקוח העליון שלו, אלא מעבודות שבוצעו שלא כדין במחיצות המבנה. לדברי התובעים, לנתבע טענות סותרות בעניין מיקום החציבות: פעם טען שהחציבות בוצעו במחיצות ובבלוקים. פעם טען כי החציבות בוצעו במעטפת החיצונית של המבנה, ובפעם אחרת נטען כי החציבות היו רק בחגורות. בנוסף, הנתבע לא הצביע על הוראת דין שהופרה בכל הנוגע לחציבות. הוא לא הגיש חוות דעת מומחה בתחום החשמל או הנדסת בניין ולכן לא הוכיח את טענתו בעניין זה.

83. לטענת התובעים, יש לדחות את טענת נתבע 2 לפיה סדקים הנובעים מכשל תכנוני הם סדקים עוברים בלבד, וכי סדקים אופקיים ואנכיים אינם נובעים מכשל תכנוני. נתבע 2 הפנה למאמר שכלל לא הוגש לתיק, לא הוצג למומחה בעת חקירתו ולא צורף לשום חוות דעת מטעמו. גם סדקים שאינם עוברים בבטון נובעים מכשל תכנוני והעובדה שיש סדקים שאינם בבטון אלא בבלוקים אין בה כדי לשנות את העובדה שיש גם סדקים בבטון ואת האבחנה של המומחים בתיק כי יש בבית כשל קונסטרוקטיבי.

84. התובעים הוסיפו וטענו שאינם אחראים לנזקים שנגרמו לבית. אין טענה לעניין התאמת הביצוע להיתר הבניה, אלא לעניין תכנון לא נכון שלגביו אחראי נתבע 2 כמתכנן שלד הבניין, וכמי שחתום על הבקשה להיתר בניה גם כמהנדס אחראי על ביצוע השלד, וכאחראי ביקורת, כפי שכתוב בגרמושקה שהוגשה. סעיף 15 לפקודת הנזיקין קובע, כי העושה חוזה עם אדם אחר, שאינו עובדו או שולחו, על מנת שיעשה למענו מעשה פלוני, לא יהיה חב על עוולה שתצמח תוך כדי עשיית אותו מעשה. בענייננו לא מתקיימים החריגים לסעיף המטילים עליהם אחריות כמי שעשו חוזה עם אדם אחר. נתבע 2 הוא הנדסאי בניין בעל ניסיון של 30 שנה, והוא האחראי לכשל בתכנון היסודות ובתכנון השלד.

85. התובעים התייחסו לטענת הנתבע כנגד חלופת הבניה מחדש, בהבהירם שמומחה בית המשפט המליץ על הריסת הבית ובנייתו מחדש. מצבו של הבית חמור. פתרון הדריכה ינציח את כל ליקויו ורק יכול למנוע את החמרת מצבו. אין זה נכון שהפתרון הזה בטיחותי - אמירה זו לא נאמרה על ידי אף מומחה. הדריכה במקרה הנדון גם מורכבת מאוד מהסיבה שיש חללים שאי אפשר לדרוך אותם כדוגמת החלונות הענקיים מהסלון החוצה. מה גם, שהתובעים זכאים לקבל בית הבנוי באופן התואם את תקני הבניה.

86. לפיכך, ביקשו לדחות את ההודעה לצד ג' שהוגשה כנגד הצדדים השלישיים מס' 5 ו-6 ולחייב את המודיעים בהוצאות הליך זה, שכ"ט עו"ד ומע"מ כחוק.

ראיות הצדדים

87. מטעם התובעים העידו התובעים בעצמם וכן המומחים מטעמם - אינג' בן עזרא והשמאי סידאוי; מטעם הנתבעים העיד נתבע 2; מטעם הצדדים השלישיים העיד כל צד שלישי בעצמו כעד הגנה. מומחה בית המשפט העיד גם הוא ונחקר על חוות דעתו.

88. כידוע, כאשר מומחה בית המשפט מתמנה בהסכמה, לפי תקנה 130(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, יש בכך כדי לייתר הגשת חוות דעת מומחים מטעם הצדדים, בין אם טרם הוגשו ובין אם כבר הוגשו, בעוד כאשר המינוי נעשה שלא בהסכמה, כמו בענייננו, הצדדים רשאים להציג חוות דעת המומחים מטעמם (רע"א 4255/13 ירון שמעוני שחם מהנדסים יועצים בע"מ נ' א.א הנדסה ותכנון מדרונות בע"מ [פורסם בנבו] (28.8.2013) (להלן: עניין ירון שמעוני)).

חוות דעת בן עזרא

89. התביעה המקורית נסמכה על חוות דעתו של המהנדס בן עזרא מיום 11.10.2015 (ת/2). בן עזרא סקר את הסדקים במבנה וצירף לחוות דעתו תמונות של כל הליקויים שמצא (סעיפים 6-92 לחוות הדעת ת/2).

90. בן עזרא מצא בחוות דעתו, שמכיווני הסדקים ניתן להסיק שחלק הבניין הדרומי הכולל את אזור הסלון, המטבח והכניסה, מקו המדרגות והממ"ד כלפי דרום, שקע. לאור הסדקים המרובים שבאזורי החלונות והדלתות, בעיקר הסדקים הממוקדים בפינות הפתחים, הניח כי כמות החגורות בבנייה לא מספיקה, אך גם אם יש ליקוי בעניין זה, הוא לבדו לא היה גורם לשברים העיקריים שבבניין (ת/2, סעיף 93).

91. חוות דעת בן עזרא נערכה מבלי שהיו בפניו תכניות קונסטרוקציה. באין תכניות קונסטרוקציה מלאות, אין אפשרות להוציא תכנית שיקום קונסטרוקטיבית המשולבת עם אחריות הנדסית לשיקום הבניין. בן עזרא ציין, כי ככל שהאחריות ההנדסית היא תנאי הכרחי, ובמצב בו אין תכניות קונסטרוקציה, הפתרון הבלעדי הוא הריסת הבניין וסילוק הפסולת לאתר מוכר, ובניה מחדש, עלויות שמסתכמות בסך של 2,463,142 ₪ כולל מע"מ, אך לא כולל היטלי רישוי ואגרות וכן לא כולל נזק נלווה ונזק לא ממוני.

92. בן עזרא הוסיף, כי ככל שיתקבלו תכניות קונסטרוקציה, ייתכן שתהיה דרך לבצע שיקום בטוח באחריות מהנדס רשוי של המבנה. הוא ציין, כי יש אפשרות לבצע את הייצוב של האגף הדרומי של הבניין, כניסיון לייצב את הבניין ולזער נזקים, בעלות של 765,829 ש"ח כולל מע"מ, לא כולל הוצאות רישוי, נזק נלווה ונזק לא ממוני (ת/2, סעיף 94).

93. תחת הכותרת "הערות", כתב בן עזרא כי הוא מהנדס רשוי מתכנן מבנים ולא מסכים לקחת אחריות על תכנון השיקום משיקולים מקצועיים. ביצוע השיקום יגרום לירידת ערך בגלל הדריכה אשר תגביל שינויים אפשריים ותוספות בבית ויש לה השלכות נוספות, וכן בגלל השם של הבניין כבניין דרוך. בנוסף יהיה סיכון של חזרת הסדקים לאחר השיקום וגם סיכון זה כרוך בירידת ערך. בן עזרא העריך את משך השיקום בכ-4 חודשים ואת משך ביצוע הבניה מחדש בכ-10-12 חודשים (ת/2, עמ' 84).

חוות דעת השמאי סידאוי

94. התובעים הגישו את חוות דעתו של שמאי המקרקעין אלי סידאוי שנערכה ביום 27.1.2016 (ת/1). סידאוי התבקש לחוות דעתו בעניין ירידת ערך הנכס שבנדון בגין ליקויי סדיקה ושברים קשים הקיימים בו.

95. סידאוי ציין, כי כפי שעולה מחוות דעתו של בן עזרא ומהתרשמותו בשטח מביקור שערך ביום 14.1.2016, בנכס קיימת תופעת סדיקה קשה ומתמשכת. ככל שיתקבלו תכניות קונסטרוקציה ייתכן וניתן יהיה לשקם את המבנה. אלטרנטיבה זו גוררת את ירידת ערך הנכס בשל מספר סיבות: א. הדריכה תגביל את הדיירים ולא תאפשר להם לבצע שינויים ועבודות שונות בבית בשל מוטות הדריכה שיעברו בקירות; ב. השם של המבנה כמבנה דרוך ייפגע- פגיעה במוניטין; ג. סיכון של חזרת הסדקים (מרכיב של אי-וודאות).

96. סידאוי כתב בחוות דעתו, כי הערכת ירידת הערך הנגרמת לנכס היא בהנחה כי יבוצעו התיקונים במבנה כהמלצת המהנדס בן עזרא והסדיקה והשבירה לא תחזור. כלומר, אומדן ירידת הערך הוא בהנחה שלא תבוצע הריסה ובניה מחדש בהתאם לחלופה השנייה בחוות דעת בן עזרא.

97. לאחר שפירט בהרחבה את העקרונות, הגורמים והשיקולים באומדן (ת/1, סעיף 8), סידאוי מצא כי בהתחשב במיקומו של הנכס, רמת המחירים בסביבה, מהות הפגיעות, התיקון היסודי שיש לבצע בנכס ומרכיב אי הוודאות, יהיה זה סביר לאמוד את שיעור הפגיעה בנכס בגבולות סך של 405,000 ₪. אומדן הפגיעה מגלם 15% אחוז משווי השוק של הנכס בהתעלם מהפגיעות השונות, והוא אינו כולל פיצוי בגין עגמת נפש ו/או עלות ביצוע התיקונים (ת/1, סעיף 10).

חוות הדעת המשלימה של בן עזרא

98. בחוות דעתו המשלימה מיום 19.9.2017 (ת/3) התייחס בן עזרא להחמרת הליקויים בביתם של התובעים. בן עזרא בחן את התמונות שצולמו בבית ביום 16.9.2017 על ידי ב"כ התובעים והשווה אותן לתמונות שצילם בביקורו הקודם בבית, ביום 2.9.2015, שנתיים קודם לכן. מהצילומים שצולמו בבית, התרשם בן עזרא כי צולמו סדקים שלא היו קיימים בזמן בדיקתו הראשונה וישנם סדקים שהתרחבו והוחמרו. הוא ציין, כי ממידע שנמסר לו מבעלי הבית, בדלת מטבח לכיוון הפרגולה והמשטח החיצוני הוחלף מנעול לאחר בדיקתו הראשונה, עקב אי-התאמת מיקום הלשונית לשקע שיועד לה בגלל עיוותים ותזוזות. במועד בדיקתו, הלשונית נכנסה לשקע והדלת ננעלה. כן נמסר לו שהוחמר מצב סגירת הדלתות ונדרשה מעורבות בעל מקצוע כדי לאפשר סגירה. מכך הסיק בן עזרא כי יציבות הבית עורערה מאז ביקורו הקודם, עד כדי כך שמזוזות הדלתות הוסטו ממקומן (ת/3, סעיפים 3-4).

99. בן עזרא הוסיף, כי כל המסקנות שהעלה בחוות הדעת הראשונה נכונות ובעלות משנה תוקף כיום משהוחמרו הליקויים. לאור ממצאים אלו התחזקה מסקנתו שהפתרון הנכון הוא הריסה ובניה מחדש, ולא שיקום הבית. נכון למתן חוות דעתו המשלימה, הפתרון ההנדסי הסביר היחיד אשר קיים לגבי הבית הוא הריסה ובניה מחדש (ת/3, סעיפים 6-8).

ויתור הנתבעים על הגשת חוות דעת מטעמם

100. כאמור, כאשר מינוי מומחה בית המשפט נעשה שלא בהסכמה, הצדדים רשאים להציג חוות דעת מומחים מטעמם. הנתבעים בחרו שלא להגיש את חוות הדעת מטעמם, ועל כן חוות דעת אלו אינן ראיות בתיק זה.

101. בסיכומיהם התייחסו הנתבעים לחוות הדעת מטעמם של המהנדסים דיאמנדי ואופיר, שצירפו לכתב ההגנה הקודם, וציינו כי "הם ממילא לא היו מודעים בחוות הדעת לתמונות שנמצאו במהלך הבנייה" שמומחה בית המשפט קבע שהן חשובות לחוות הדעת. באשר לחוות הדעת של המהנדס מוסא מסעד, הנתבעים טענו כי חוות דעת זו "הסתמכה על התמונות וככזו שגם בימ"ש יכול ללא כל מומחיות ללמוד אודות ההתאמה הבלתי נתפסת של סידוק לפי עבודה בוצעה". הנתבעים טענו למרות ויתורם על הצגת חוות דעת מומחים אלו בהצהרתם "אלו עדי", כי התובעים בחרו שלא לבקש לזמנם לעדות או לדרוש לחקרם (פרק ה.2, עמ' 7 לסיכומי הנתבעים).

102. תמוהה בעיני טענת הנתבעים כלפי התובעים בענין זה. הם עצמם לא הגישו את חוות הדעת של המומחים דיאמנדי, אופיר ומסעד. לא ניתן לחקור מומחים על חוות דעת שלא הוגשו כראיות ולא משמשות כראיה. מה גם, שב"כ התובעים ביקשה במהלך הדיון בפניי לדעת אם ב"כ הנתבעים מתכוון להגיש את חוות הדעת כראיות בתיק, "שאם כן אני ארצה לחקור את המומחה על דברים שנאמרו שם ואותם" (עמ' 4 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 33-37). בהמשך ציינה "אז אולי אפשר עכשיו שחברי ישיב ויגיד האם הוא מתכוון להביא את המומחים האלה שביקשתיו להביאם" (עמ' 5 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 20-21).

103. כמו כן, לאחר הגשת כתב ההגנה המתוקן בשנית, במועד הקבוע בתקנה 129, היה בידי הנתבעים להגיש חוות דעת מומחה נוספת, בה יתייחס מומחה מטעמם לתמונות שצולמו במהלך הבניה, שהנתבעים טענו שהמומחים מטעמם לא התייחסו אליהן. הנתבעים בחרו לא להגיש חוות דעת מומחה מטעמם. בדין טענו התובעים כי הימנעות הנתבעים מלהגיש את חוות הדעת שכבר היו קיימות בידיהם מקימה חזקה שבעובדה, שאילו הוגשו, היה האמור בהן פועל נגדו ותומך בגרסת התובעים (כפי שנקבע למשל בע"א 9656/05 שוורץ נ' רמנוף חברה לסחר וציוד בניה בע"מ [פורסם בנבו] (27.7.2008) (להלן: עניין שוורץ).

104. לעיתים יש לדרך שבה מנהל בעל דין את עניינו בבית המשפט בעלת משמעות ראייתית, כגון באי-הגשת ראיה. "התנהגות כגון דא, בהעדר הסבר אמין וסביר - פועלת לחובתו של הנוקט בה, שכן היא מקימה למעשה חזקה שבעובדה, הנעוצה בהיגיון ובניסיון חיים, לפיה דין ההימנעות כדין הודאה בכך שלו הובאה אותה ראיה, היא הייתה פועלת לחובת הנמנע ותומכת בגרסת היריב. בדרך זו ניתן למעשה משקל ראייתי לראיה שלא הובאה. כאשר בפי בעל דין הסבר סביר ואמין לאי העדתו של עד מטעמו או לאי הגשת ראיה מצידו, ישמיט ההסבר את הבסיס מתחת לקיומה של החזקה שנוצרה לחובתו בשל אי הבאת הראיה" (ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ, פ"ד מד (4) 595 (1990)). עוד על התנהלות הנתבעים בהליך זה בהמשך.

חוות דעת מומחה בית המשפט

105. ביום 15.1.2018 מינה בית משפט השלום את המהנדס סוהיל סאבא כמומחה מטעם בית המשפט על מנת להכריע בשאלות שבמחלוקת. חוות דעת מומחה בית המשפט הוגשה לבית המשפט ביום 14.11.2018 (מ/1). מפאת חשיבות חוות דעת מומחה בית המשפט להכרעה, שעליה ארחיב עוד בהמשך, אציין את עיקריה.

106. מומחה בית המשפט ערך ביקור בבית התובעים ביום 20.8.2018. ביקור נוסף ערך ביום 1.11.2018 יחד עם הגיאולוג יצחק שדות, אותו הזמין לבדיקת הקרקע במגרש ובאזור.

107. בפרק שכותרתו "כללי", התייחס המומחה ל"הסדקים והליקויים בבניין". המומחה ריכז את טענות התובעים ב"טבלת ריכוז" והתייחס לממצאים שבחוות הדעת בן עזרא, כולל התמונות, אך ללא המחירים שקבע לתיקון. כמו כן ציין את תגובת המומחה מטעם הנתבעים, אינג' מסעד מוסא, ולאחר מכן את תגובתו שלו. את הניתוח על סיבת הסדקים הוא הביא בהמשך, בפרק הדיון והמסקנות. להלן טבלת הריכוז:

מס' סידורי תיאור הליקוי לפי מומחה התובעים תגובת מומחה נתבעת 1 התייחסות מומחה בית המשפט 6 קיר תומך בחזית המגרש- סדק אנכי בגובה ותחילה של סדקים אנכיים אין תגובה הסדקים הם בפוגות אינם סדקים ואינם סדקים קונסטרוקטיביים. 7 מחסן- קומת החנייה כל הסדקים המצוינים כולל התמונות בסעיף 7. רוחב הסדקים פחות מ-1 מ"מ, אלה סדקים נימיים מסכים להימצאות הסדקים הנ"ל לפי התמונות השייכות לסעיף. 8 סדקים בקיר הצפוני של המחסן שמאחוריו אדמת מילוי רוחב הסדקים פחות מ-1 מ"מ, אלה סדקים נימיים מסכים לנכונות הסעיף. 9 מחסן תחת המדרגות חלל טכני- יש סדקים ורטיבויות. אין תגובה מסכים לנכונות הסעיף. 10 בתוך המחסן שנוצר יש סדקים ורטיבויות. אין תגובה אכן סדקים ורטיבויות לפי המתואר בחוות דעת בן עזרא. 11 מדרגות מפלס חניה- המדרגות בנויות לא לפי התקנות מס' 3.2.2.10 שעומק המשטח האופקי יהיה לכל הפחות 1.20 מ'. בפועל העומק הוא 109 ס"מ וגם לפי התכנית. אין תגובה נכון, אך הדבר אינו באחריות הנתבעים בתיק. בוצע לפי התכנון האדריכלי. 12 אין כלל מאחזי יד בצד המהלך. ראה תקנה 3.2.2.15. אין תגובה כנ"ל- הדבר אינו באחריות הנתבעים בתיק. 13 אין מעקה בגבול אדניות אף שיש הפרשי גובה של עד 2.0 מ' ויש גישה, דבר שיוצר סיכון. יש להתקין מעקות. אין תגובה כנ"ל- הדבר אינו באחריות הנתבעים בתיק. 14 בנוסף יש סדקים באדניות לפי התמונות והתיאור. אין תגובה אכן הסדקים קיימים כפי שמתואר. הסיבה לכך תהיה בפרק דיון ומסקנות. 15 העדר מעקים ומאחזי יד יוצרים סיכוני בטיחות מעקה לא תקני מימין למדרגות כניסה. אין תגובה נכון, אך הדבר אינו באחריות הנתבעים בתיק. 16-72 ** ראו תגובה נפרדת למטה הסדקים שתוארו בחוות דעתו של בן עזרא, כולל התמונות, נכונים ומדויקים. הסיבה לסדקים אלו תתואר בפרק דיון ומסקנות.

108. בהתייחסו לליקויים מס' 16-72 בטבלת הריכוז ובחוות דעת בן עזרא, שלגביהם ציין כי הם "נכונים ומדויקים", קבע מומחה בית המשפט כי במרחבים שעליהם בוצעו תקרות גג קלות מקירות עץ ורעפים, אזור המטבח וחדר שינה הורים וחלל המדרגות הפנימיות, ישנם סדקים אופקיים ברוחב 5 עד 7 מ"מ:

א. קומת הכניסה- בכניסה הראשית מיד לאחר הדלת בצד שמאל נמצא קיר מחיצה 10 ס"מ הגובל במטבח. הקיר הוארך ב-1.0 מ' מעבר למתוכנן באדריכלות. מדובר בקיר גבוה ללא ביצוע חגורות קשירה כראוי.

ב. קירות המטבח- ישנם סדקים נימיים של התפשטות וליקוי עבודה בטיח. הסדקים לא משמעותיים ושם מתוכננת תקרת בטון קונבנציונלית. בקיר המערבי הממשיך נמצא סדק אופקי ברוחב 5 עד 7 מ"מ המחובר לגג רעפים. מדובר בקירות גבוהים של המטבח אשר בוצעו ללא חגורות קשירה עם עמודים כמתחייב.

ג. קירות הבית מאיטונג- קיימים סדקים בקירות האיטונג כתוצאה מביצוע לקוי של עבודות הטיח.

ד. גורמים חיצוניים ואחרים אשר השפיעו לרעה על הופעת סדקים במבנה ובקירות התומכים - שני השכנים, המזרחי והמערבי, ביצעו במגרשיהם עבודות חפירה וחציבה להנמכת מפלס מגרשיהם, בניגוד למפלסים שנקבעו בתכנית הבינוי המאושרת על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובניה משגב, דהיינו הנמכה של 3.0 מ' מכל צד.

ה. הסדקים באדניות בצד המזרחי למדרגות הכניסה הם תוצאה של חפירת השכן למגרשו כ-3.0 מ' ממפלס בית התובעים.

109. לאחר ההבהרות לגבי ליקויים מס' 16-72 המשיך המומחה בליקויים נוספים בטבלת הריכוז:

מס' סידורי תיאור הליקוי לפי מומחה התובעים תגובת מומחה נתבעת 1 התייחסות מומחה בית המשפט 73-76 קירות תומכים שברים בקיר תומך מערבי, צפוני ומזרחי. תוצאה של הנמכת מגרשי השכנים למגרשיהם כ-3.0 מ' פחות ממפלס מגרש התובעים. התיאור והתמונות שבאו בחוות דעתו של בן עזרא נכונים. 77 סדקי חוץ נוספים, לפי התיאור והתמונות בסעיף. אין תגובה התיאור והתמונות בסעיף נכונים. 78-86 ליקויים נוספים בדירה לפי התיאור והתמונות בסעיף. אין תגובה הליקויים קיימים אך אינם קשורים לנתבעים בתיק. 87-92 גג הבניין – ליקויים לפי התיאור והתמונות בסעיף אין תגובה הליקויים קיימים אך אינם קשורים לנתבעים בתיק. 93 ראו בהמשך בפרק דיון ומסקנות.

110. בניגוד לעמדת המומחה בן עזרא שהובאה לעיל, קביעת אינג' מסעד מוסא מטעם הנתבעים, לאחר בדיקת המבנה וסביבתו, התכנון ותכניות הקונסטרוקציה, היתה שהתכנון עומד בדרישות התקן, אין כל שקיעה אנכית הנובעת מליקוי תכנוני, לרבות בתכנון היסודות, אין חשש כלשהו ליציבות המבנה ויש לדחות את מסקנתו של המומחה בן עזרא בדבר הריסת הבית. לדבריו, רוב הסדקים הם נימיים ועומדים בסטנדרטים תקניים לסוג הקרקע. לדעתו, יש צורך בביצוע שחזור קונסטרוקטיבי בחללים הגבוהים המכוסים בגגות רעפים, אזור המטבח, חדר שינה הורים וחדר המדרגות, על מנת לקבוע סוג התיקון המתאים. כמו כן קבע שקיימים גורמים חיצוניים (הנמכת מגרשי השכנים וביצוע עבודות חפירה וחציבה היכולים להיות גורמים בעלי משקל בתופעת הסדיקה בקירות המבנה, לרבות ובמיוחד בקירות התומכים. לדבריו, לגורמים אלה אין כל התייחסות בחוות דעת בן עזרא. התובעים היו "הקבלן הראשי" לביצוע בניית המבנה ושכרו את שירותיהם של קבלני המשנה ובעלי מקצוע אחרים, שהיה ידוע לתובעים לגבי חלקם שאינם מורשים לבצע את עבודתם. על כן התובעים תרמו תרומה משמעותית לעיקר הנזק הנטען בבית. כמו כן, לאדריכלית וליתר הנתבעים אחריות לנזקים הנטענים, ולא למתכנן השלד.

111. בפרק "דיון ומסקנות" כתב מומחה בית המשפט, שהקרקע עליה נבנה הבית היא במדרון לכיוון דרום בשיעור של 20% עד 15%. סוג הקרקע לפי הדו"ח גיאולוגי של הגיאולוג יצחק גדות הוא - משטחים של נארי בעל קושי בינוני, שמכסים על חתך קרקע עבה שמורכב מקרטון פריך, לעיתים חווארי. מדובר בסלע בעל רגישות גדולה לשינויי רטיבות. גידול בתכולת הרטיבות מקטין במידה ניכרת את תכונות החוזק של המסלע הקרטוני-חווארי. בתמונות משלב הבנייה ניתן לראות בבירור את סוג הקרקע כפי שתיאר הגיאולוג. המומחה מצא כי לקרקע רגישה זו, אורך הכלונסאות המינימלי לפי ת"י 940 הוא 10.0 מטר.

112. בנוסף לדו"ח הגיאולוגי שהזמין מומחה בית המשפט, עשה סקר לקרקע ביישוב ברחוב רימון, ברחוב שקד ובחתכי קרקע שונים הנמצאים בסביבה הקרובה ביישוב. התברר שחתך הקרקע כמעט זהה בכל המגרשים שבחלקם מתבצעת היום בניית שלדים של בניינים. כאשר התעניין באותם שלדים על עומק הכלונסאות, נאמר לו שעומק הכלונסאות נע בין 12.0 ל-14.0 מטר.

113. מומחה בית המשפט ציין בחוות דעתו, כי הבית מורכב מקומת יישור המשמשת מחסן וחניה, קומת כניסה, קומה "א" וקומת ביניים (חדרי ילדים וממ"ד). לאחר הבנייה הופיעו בבית סדקים כמעט בכולו ומחוצה לו, כפי שתוארו בחוות דעת בן עזרא מטעם התובעים, כולל תמונות שצורפו לה, אותן אימת מומחה בית המשפט בשטח בביקוריו במקום.

114. בבדיקת תכניות הקונסטרוקציה והאדריכלות של הבית מצא מומחה בית המשפט את הליקויים הבאים:

א. בתכנית היסודות של הבית- עומק היסודות הוא 8.0 מטר במקום עומק מינימאלי של 10.0 מטר, בעוד המלצת המומחה, אילו היה יועץ קרקע, היתה שהעומקים יהיו 12.0 מטר עד 14.0 מטר.

ב. היסודות תוכננו ללא דו"ח של יועץ קרקע, ועל דעת הקונסטרוקטור בלבד, כשייתכן ששכבת הסלע הנארי שהייתה על פני השטח הטעתה אותו כך שתכנן את הבית כאילו הקרקע היא סלע נארי רציף, ולכן קבע שהעומק רק 8.0 מטר במקום 10.0 מטר או 12.0 מטר כפי שמתבקש במקרה הזה.

ג. תכנון גגות הרעפים באזור המטבח, גג חדר ההורים בקומה "א" ובחלל המדרגות הפנימיות אינו נכון. הקורות המרכזיות שאמורות לשאת את הקורות המשניות חלשות מאוד.

ד. בחישוב רצפת הבטון באזור הסלון קיים חוסר בברזל בכ-50% מהכמות הדרושה. המפתח של הרצפה הוא 5.80 מטר ועובייה 15 ס"מ. קיימת רשת תחתונה של ברזל בקוטר 8 מ"מ כל 20/20, אך מה שדרוש לפי החישוב הוא כפול מכמות זו של ברזל.

ה. לאחר בניית ביתם של התובעים, השכנים מצד מזרח ומערב חפרו את מגרשם יותר נמוך בכ-3.0 מטר מבית התובעים, ובכך גרמו לשברים בקירות הפיתוח המפרידים בינם לבין מגרש התובעים וגם באדניות בצד מזרח בכניסה לבניין.

115. לגבי יסודות הבנין, ציין המומחה שהקרקע במקום היא שכבת נארי ומתחתיה קרטון חווארי עד חוואר. קרקע מסוג זה מאבדת מחוזקה עד 50% במגע עם מים, בנוסף לתכונת התפיחה המאפיינת קרקע זו במגע עם מים כאמור. מכיוון שהקרקע נמצאת במדרון, תמיד יש זרימות מים תת קרקעיות, הן מהגשמים מהמגרשים העליונים מכיוון צפון והן מהמגרש עצמו. אומנם, העומסים לבניין כזה הם קטנים יחסית, אך בתכנון לא נלקחה בחשבון רזרבה להימצאות מים (לא בהכרח מים זורמים, מספיק גם רטיבות) על ידי הארכת אורך הכלונס ל-10.0 או 12.0 מטר כאמור, ובהעדר יועץ קרקע, התכנון נעשה כאילו על קרקע יבשה כך שאורך הכלונסאות הם 8.0 מטר. כלונסאות קצרים מדי מסבירים את היווצרות הסדקים בבניין, הן כתוצאה משקיעות הבדליות בין הכלונסאות והן כתוצאה מתפיחה בקרקע והתרוממות הכלונסאות בכל חלקי הבניין, לרבות החלקים שעליהם תקרות בטון כמו החדרים בקומת הביניים, בחדרים הצפון מערבי והצפון מזרחי ובאזור הסלון.

116. המומחה ציין כי גגות הרעפים בבניין שורטטו בתכניות האדריכליות על ידי המתכנן כך שהקורה הנושאת היא מעץ של 20/15 במפתחים של 4.5 מטר במטבח, 6.0 מטר בחדר הורים ו-4.5 מטר בחלל המדרגות, במקום קורות עץ גושניות של 30/50. לדברי הקונסטרוקטור (הנתבע) הוא לא התערב בתכנון גגות הרעפים ולא היה בזמן ביצוע הגגות, והם בוצעו לפי תכניות האדריכל המתכנן ובעלי המקצוע. כתוצאה מהחולשה בקורה הנושאת, הגג עבד בצורה מרחבית, נטה להיפתח (כלומר להתיישר) ואז קצוותיו הפעילו כוח אופקי על הקירות באותו מקום והקיר נטה בזווית מסוימת מהאנך כולל גרימת סדקים. פעולה זו מסבירה את הסדקים בחלל המטבח, בנטייה של קיר המטבח הדרומי בכ-1.5% מהאנך, הינתקות פנל שיש המטבח מהקיר ונטיית המשקוף הדרומי של דלת היציאה מהמטבח למרפסת כ-2.0 ס"מ (תמונות בעמודים 23-26 בחוות דעת בן עזרא).

117. לדעת המומחה, הליקוי בגגות מסביר את הסדקים בחדר הורים ובמקלחת הורים וגם בחלל המדרגות, שם הסדקים הם שילוב של הכוחות האופקיים מגג המטבח שפועל לכיוון צפון דרום וגג חדר השינה, שפועל לכיוון מזרח מערב וחלל המדרגות שפועל גם הוא לכוון מזרח מערב. לכן, בחלל המדרגות ובחדר שינה הורים, הסדקים למעשה הם שברים בשני הכיוונים, כשרוחב הסדק מגיע לכ-10 מ"מ, ובעמוד הכניסה לחדר הורים יש גם פיתול (תמונות בעמודים 45-62 לחוות דעת בן עזרא). המומחה צירף לחוות דעתו תכניות בניין, כולל תכנית גגות, שם סומנו בחצים זרימת הכוחות בגג הרעפים שפועלים על קירות אלו. המומחה מצא, כי לתכנון הלקוי של גגות הרעפים מתווספת השפעת הטמפרטורה בקונסטרוקציית העץ על התפשטות והתכווצות העץ במפגש עם קירות הבטון, המוסיפה לכוחות האופקיים שמפעיל גג הרעפים על הקירות. ההתפשטות וההתכווצות שונה בין העץ לבטון היות שמדובר בחומרים שונים עם מקדם תרמי שונה.

118. אשר לרצפת הסלון, ציין המומחה בחוות דעתו כי בחישוב אלמנטים מבטון מזוין לוקחים בחשבון את המשקל העצמי של האלמנט, משקל הריצוף, מחיצות ועוד עומס שימושי של אנשים, ריהוט וכדומה. כל זמן שהעומס המלא לא עובד על האלמנט, אפילו היה חוסר מסוים בברזל כמו במקרה זה, האלמנט מחזיק את עצמו ולא נראים בו שום סימנים של חוסר יציבות, מה עוד שנלקח מקדם בטחון בזמן החישוב. לכן, ברגע שיהיה עומס מלא, תהיה בעיה ברצפה ולכן יש צורך בחיזוקה. המומחה כתב כי חיזוק הרצפה ייעשה על ידי עקירת הריצוף באזור הסלון, פתיחת חריצים ברצפת הבטון והוספת פרופילים מברזל וקיבועם בין קורות הרצפה. דבר זה יש לעשות לפי תכנון ופיקוח של מהנדס מבנים מוסמך.

119. המומחה מצא כי חפירת המגרשים של השכנים מצד מזרח ומערב לעומק 3.0 מטר ממגרש התובעים גרמה לשקיעות בקירות הפיתוח המפרידים (לא בבנין עצמו) וסדיקתם, כפי שניתן לראות בתמונות שצירף. סדקים אלו כבר נוצרו ויש לתקנם.

120. המומחה חיווה דעתו כי מעיון בתמונות שצולמו במהלך הבנייה של שלד הבנייה, נראה שעבודת השלד בוצעו באופן כללי באופן משביע רצון. ליקויים קטנים בביצוע אינם יכולים לגרום לסדקים משמעותיים הקיימים בבית.

121. מומחה בית המשפט ציין שתי שיטות לתיקון המצב בבית התובעים:

א. חיזוק הבניין- פירוק חלקי של קירות הבניין (לרוב בחלל המדרגות), כולל פירוק כל גגות הרעפים של הבניין, דריכת קירות הבניין ויישורם במקומות בהם הייתה נטייה בקירות, הרכבת הרעפים בחזרה כשהם מתוכננים נכון והחזרת המצב לקדמותו מבחינת עבודות טיח, צבע, חשמל ואינסטלציה והרכבת האלמנטים שפורקו לצורך החיזוק. באזור המטבח והסלון, המרפסת והכניסה יש צורך להחליף ריצוף עקב עבודות ברצפת הבטון בשטח של כ-90 מ"ר. לצורך התיקון יש לפרק את ארונות המטבח, לאחסן אותם להרכבה כוללת כולל השיש, פירוק הקרמיקה והכלים הסניטריים בשירותי אורחים, מקלחות וחדר שירות בקומת הביניים ובשירותים ובמקלחת הורים בקומה העליונה, ולאחר התיקון והחיזוק להחזיר את המצב לקדמותו. המומחה העריך את העלויות לפי שיטה זו בסך של 673,000 ₪, כשלסכום זה יש להוסיף ירידת ערך של הבית כתוצאה מעבודות החיזוק והשיקום, כפי שיקבעו על ידי שמאי מוסמך.

ב. הריסת הבניין ובנייתו מחדש- המומחה העריך את העלויות לפי שיטה זו בסך של 2,141,000 ₪ (הריסת הבית הקיים ופינוי הפסולת למקום מאושר, בניית בית חדש ברמת הבית הקיים ובאותו השטח, תכנון אדריכלי וקונסטרוקציה של הבניה החדשה, עבודות פיתוח ופיקוח צמוד).

122. בהשוואה בין שתי השיטות, ציין המומחה כי בשיטה של חיזוק ושיקום הבניין, היסודות נשארים כמו שהם, ולמרות עבודות החיזוק, השיקום והדריכה יש לקחת בחשבון שעדיין עלולים, אם כי לא בהכרח, להופיע סדקים בכל אזורי השיקום, לא באותה חריפות וסכנה כפי שהם היום. השיטה השנייה היא לדעתו הבטוחה ביותר, כך שניתן להבטיח שהבית יתוכנן ויבנה לפי כל הכללים והתקנים עם יסודות חזקים ובטוחים, כמובן בעלויות הרבה יותר גבוהות מהשיטה הראשונה. כמו כן, הזמן הדרוש לביצוע בשיטה הראשונה הוא 4 חודשים ובשיטה השנייה 12 חודש, כאשר בכל מקרה המשפחה חייבת לעבור מהבית בזמן התיקון.

123. מומחה בית המשפט סיכם את חוות דעתו:

" - הסדקים בבניין הם סדקים רציניים שנובעים מארבע סיבות עיקריות שמניתי לעיל: ליקוי ביסודות, ליקוי בתכנון גגות הרעפים, ליקוי בתכנון רצפת אזור הסלון וחפירת מגרשי השכנים. תיקון המצב יהיה באחת משתי השיטות לעיל עם כל היתרונות והחסרונות של כל שיטה. בינתיים ולצורך זהירות בלבד יש לתמוך זמנית את הקורות הנושאות בגגות הרעפים עד לתחילת התיקון".

שאלות הבהרה שנשלחו למומחה מטעם בית המשפט

124. בתשובה לשאלות הבהרה אישר מומחה בית המשפט כי על פי ניסיונו המקצועי, סדר הדברים המקובל והנכון הוא שהתוכניות האדריכליות מתגבשות ואז עוברות למהנדס הקונסטרוקציה, ולא להיפך (ג/1, סעיף 1). באשר לתפקידו של הקונסטרוקטור בבדיקה וביקורת של התכנית האדריכלית המתקבלת מהאדריכל, ציין המומחה כי "בין האדריכל והקונסטרוקטור בד"כ מתקיים פינג פונג של העברת מידע. תכניות האדריכלים מועברים לקונסטרוקטור, הוא מתייחס מעביר בחזרה את הערותיו לאדריכל אם יש כאלה וחוזר חלילה עד לאישור הסופי של התכניות לפני העברתם לביצוע" (ג/1, סעיף 2). המומחה אישר כי כשמהנדס הקונסטרוקציה מאתר בתכנית אדריכלית אלמנט או פרט שאינו תואם את הנדרש, אינו בר ביצוע מבחינה הנדסית, או מסכן את כלל המבנה מבחינה הנדסית, עליו להורות על שינויו התכנוני או לחלופים להתאים את התכנית ההנדסית כך שתתמודד עם השלכות התכנית האדריכלית (ג/1, סעיף 3). המהנדס, הכותב תכנית ביסוס של מבנה, צריך לתכנן לפי העומסים הפועלים על המבנה (ג/1, סעיף 4). במפגש בין חומרים שונים, על האדריכל והמהנדס לעבד פרט למפגש כזה בתיאום ביניהם. בדרך כלל האדריכל מציע והמהנדס מתייחס וחוזר חלילה עד לאישור הפרט הסופי (ג/1, סעיף 5).

125. לגבי תכנון גגות הרעפים, המומחה נשאל לגבי הסעיף אם הקביעה בחוות דעתו שקורה מרכזית במידה של 20/15 חלשה מכדי לשאת את הקורות המשניות - אם הקביעה מתייחסת למידת הקורה המותקנת בפועל במבנה או לזו המופיעה בתכניות. לפי המומחה, אין הבדל בין המידה המותקנת בשטח לזו שבתכנית. הוא לא מדד בפועל אך לדבריו הוא רואה בעין המקצועית שלו שזו אותה מידה, והבדל של סנטימטרים בודדים אינו משמעותי ולא משנה את התוצאה (ג/1, סעיף 6).

126. לגבי קביעת המומחה בדבר כוחות אופקיים שהופעלו על המבנה על ידי הגג כתוצאה מחולשת הקורה המרכזית, נשאל אם על מנת שיופעלו כוחות אלה צריך שתירשם בפועל צניחה של הקורה המרכזית שתאפשר התפשטות הגג באופן שיפעיל כוחות אופקיים על המבנה, ואם צניחה מעין זו בקורה המרכזית נרשמה או תועדה. המומחה הסביר כי הגג עשוי מקורות משניות הנשענות על קורה מרכזית חלשה. הקורות האלה שוקעים במקביל והרכס של הרעפים שקע בקו ישר. לא ניתן למדוד את מידת השקיעה מכיוון שהמצב ההתחלתי לא קיים עוד. "אך את ההשפעה של תזוזת הקורות המשניות הנ"ל שהיא תזוזה אופקית שנמדדה בנטיית קירות חוץ בזווית מסוימת מהאנך, ראה תמונות בחוות דעתי, לדוגמא בקיר המטבח הדרומי ובקיר ח. שינה הורים המערבי" (ג/1, סעיף 7).

127. לשאלה אם הסדקים המתוארים בחוות דעתו נצפו בחלקו החיצוני של הבית, השיב המומחה כי "הסדקים הם גם מבפנים וגם מבחוץ" (ג/1, סעיף 8).

דיון והכרעה

128. בין הצדדים קיימות מספר מחלוקות הדרושות להכרעה:

א. ליקויי הבניה הנטענים על ידי התובעים, מקורם וסיבת התרחשותם;

ב. האחריות להיווצרות הליקויים הנטענים;

ג. קביעת דרך התיקון, עלותו ושיעור הנזק.

בטרם אבחן שאלות אלו, אדרש לטענה מקדמית שהעלו הנתבעים בדבר היעדר עילת תביעה כנגד נתבעת 1.

הטענה בדבר היעדר עילה

129. לטענת הנתבעים, נתבעת 1 שורבבה לכתב התביעה המתוקן בשנית רק בשל היותה מעסיקתו של נתבע 2, אך אין חתימה של נתבעת 1 על הסכם עם התובעים ואין כל התקשרות חוזית בין הנתבעת 1 לתובעים. בהעדר קשר חוזי, טענת התובעים בדבר אחריות נתבעת 1 למעשי נתבע 2 נבחנת לפי סעיף 14 לפקודת הנזיקין. לטענת הנתבעים, אין המעביד חב בגין מעשי עובדו, שעה שהתובעים לא הוכיחו שהמעביד הרשה את המעשה, ולכן לא הוכחה אחריותה נתבעת 1 בטענות המיוחסות לה (סעיפים 268-274 לסיכומי הנתבעים).

130. התובעים מצדם טוענים, כי מהמוצגים השונים עולה שהנתבעת 1 היתה מעורבת בהתקשרות למתן שירותי התכנון והפיקוח שסיפק נתבע 2 לתובעים, ולכן היא בעל דין נכון בתיק זה (סעיף 302 לסיכומי צדדים שלישיים 5-6).

131. עיון בהסכם לביצוע עבודות תכנון קונסטרוקציה מיום 25.8.2011 (ת/13, נ/9) מלמד כי הצדדים לאותו הסכם הם התובעים- כ"מזמין" וחברת אחים כאתבי בע"מ, נתבעת 1, כ"מתכנן", כאשר ליד שמה של נתבעת 1 מצוין מספר הח.פ. שלה. בתחתית ההסכם, במקום לחתימת המתכנן, מופיעה חתימתו של נתבע 2.

132. גם ב"חוברת חישובים סטטיים לבניית בית חדש" מיום 21.11.2011 (ת/14), שהוגשה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה משגב, מופיע שם הנתבעת עם הלוגו שלה, כתובתה ופרטיה בראש 5 הדפים הראשונים, וכן בעמודים 6-7 מימין לתשריטים. חתימת נתבע 2 מופיעה בעמודים 3-5 לחוברת, כעורך החישוב הסטטיסטי. בעמודים נוספים מופיעה חתימתו של נתבע 2 למטה. בשתי התכניות שהן חלק מהחישובים הסטטיים מודפס שם הנתבעת במלבן שבו פרטי התכנון מימין למטה. כלומר, שמה של נתבעת 1 לא "שורבב" כך סתם לכתב התביעה, אלא היה כלול במסמכי היסוד המקימים את הקשר החוזי בין התובעים לנתבע 2.

133. הנתבעים הפנו בסיכומיהם כאמור לסעיף 14 לפקודת הנזיקין, אך הוא אינו רלבנטי ונראה כי כוונתם לסעיף 13 לפקודת הנזיקין, שעניינו בחבות מעביד, וזה לשונו:

"13. חבות מעביד

(א) לעניין פקודה זו יהא מעביד חב על מעשה שעשה עובד שלו –

(1) אם הרשה או אישרר את המעשה;

(2) אם העובד עשה את המעשה תוך כדי עבודתו;

אולם –

(א) מעביד לא יהא חב על מעשה שעשה מי שאיננו מעובדיו אלא אחד מעובדיו העביר לו תפקידו בלא הרשאתו המפורשת או המשתמעת של המעביד;

(ב) מי שהיה אנוס על פי דין להשתמש בשירותו של אדם שאין בחירתו מסורה לו, לא יהיה חב על מעשה שעשה האדם תוך כדי עבודתו זו.

(ב) רואים מעשה כאילו נעשה תוך כדי עבודתו של עובד, אם עשהו כעובד וכשהוא מבצע את התפקידים הרגילים של עבודתו והכרוכים בה אף על פי שמעשהו של העובד היה ביצוע לא נאות של מעשה שהרשה המעביד; אולם לא יראו כן מעשה שעשה העובד למטרות של עצמו ולא לעניין המעביד.

(ג) לעניין סעיף זה, מעשה – לרבות מחדל"

אין צורך להוכיח שהמעביד הרשה או אישרר את המעשה, אלא די בכך שהעובד עשה את המעשה תוך כדי עבודתו.

134. אני דוחה את טענת הנתבעים כאילו נתבעת 1 הייתה אך ורק מעסיקתו של נתבע 2, אף שדי בכך. נתבע 2, אחמד כאתבי, העיד בפני שהוא הנדסאי בניין וכי "יש לנו משרד תכנון עם 7 עובדים" (עמ' 2 לתמליל מיום 4.12.19, שורה 4. ההדגשה שלי- מ' ר'). "לנו" בלשון רבים ולא בכדי. נתבע 2 אישר בחקירתו הנגדית כי בנו, מר והיל כאתבי, הוא הבעלים של נתבעת 1 וכי המניות עברו על שמו כשאחיו התפטר מהחברה בשנת 2009 (עמ' 6 לתמליל מיום 4.12.19,שורות 18-33). עוד אישר כי הוא עצמו משמש כדירקטור היחיד אצל הנתבעת 1 משנת 2009 (עמ' 7 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 2-4). כלומר, מר אחמד כאתבי אינו רק עובד הנתבעת 1, שהודתה כי היא מעסיקתו, אלא הוא "נושא משרה" בנתבעת 1 כהגדרת מונח זה בחוק החברות תשנ"ט – 1999.

135. מעיון במסמכים שהגישו הצדדים עולה כי נתבע 2 השתמש בנייר הפירמה של הנתבעת 1, בה הוא משמש כאמור כדירקטור יחיד, למרות שהנתבעת 1 אינה חתומה על המסמכים. גם אם נתבע 2 היה רק בגדר "עובד" של נתבעת 1, בהתאם לסעיף 13 לפקודת הנזיקין היא חבה בחובתו של נתבע 1 כמתכנן השלד שנעשתה במסגרת עבודתו. הנתבעים לא הוכיחו שהתקיימו החריגים לאחריות מעביד בסעיף 13(2) לפקודה, שהוכחתם עליהם. על כן, אני דוחה את טענות הנתבעים שהנתבעת 1 כמעבידתו של הנתבע 2 אינה חבה עקב אחריותו בנזיקין, וקובע שהנתבעת 1 חבה בעוולתו של הנתבע 2, עובדה ומנהלה.

"הדבר מדבר בעדו"

136. על פי כתב התביעה המתוקן בשנית (בסעיף 58), סברו התובעים שיש מקום להחלת סעיף 41 לפקודת הנזיקין, המחליף את חובת הראיה ברשלנות כש"הדבר מעיד בעדו". כידוע, במשפט האזרחי נטל השכנוע מבטא את החובה העיקרית המוטלת על בעל דין להוכיח את טענותיו כלפי יריבו במאזן ההסתברויות. זהו הכלל הבסיסי, וסעיף 41 לפקודת הנזיקין קובע את החריג לכלל ומכוחו ניתן להפוך את נטל הראיה.

137. התובעים לא חזרו בסיכומיהם על טענתם להחלת סעיף 41 לפקודת הנזיקין, ולא בכדי. החריג שבסעיף מוציא מתחולתו מקרה בו התובעים מציגים גרסה עובדתית פוזיטיבית המפרטת את נסיבות האירועים הנטענים, כך שלא מתקיים בעניינם יסוד "אי הידיעה". מה גם, שטענה שנטענה בכתב טענות אך לא הועלתה לפני בית המשפט בסיכומים, דינה "כדין טענה שנזנחה, ובית המשפט לא ישעה לה" (ראו: ע"א 172/89 סלע חברה לביטוח בע"מ נ' סולל בונה, פ"ד מז (1) 311 (1993); ע"א 447/92 רוט נ' אינטרקונטיננטל קרדיט קורפריישן, פ"ד מט (2) 102, 107 (1995)). על כן, בדין נזנחה טענה זו.

עוולת הרשלנות

138. לקיומה של חבות בנזיקין מכוח עוולת הרשלנות הקבועה בסעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין יש להוכיח מספר יסודות: חובת זהירות של המזיק ביחס לניזוק, הנחלקת לחובת זהירות "מושגית" וחובת זהירות "קונקרטית"; התרשלות- הפרת חובת הזהירות על ידי סטייה מסטנדרט התנהגות סביר, לרבות מחדל; קיומו של נזק וקשר סיבתי בין הפרת חובת הזהירות לבין קרות הנזק (ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז(1) 113 (1982)).

139. בנסיבות המקרה שבפני, אין ספק שקיימת חובת זהירות מושגית של הנתבעים, שעסקו בתכנון שלד הבנין על פי הסכם התקשרות שחתם הנתבע 2 שהוא הדירקטור היחיד של הנתבעת 1, להבטיח כלפי התובעים את תקינות עבודות התכנון. כפי שנקבע בע"א 684/76 אייל נ' פוקסמן, פ"ד לא(3) 349, 359 (1997), בעל מקצוע נושא בחובת זהירות כלפי כל אלה שלפי הידוע לו עלולים להיפגע מפעולותיו המקצועיות.

140. חובת הזהירות הקונקרטית בוחנת אם אדם סביר יכול היה לצפות בנסיבות המיוחדות של המקרה את התרחשות הנזק, ואם כן – האם אדם סביר צריך היה כעניין שבמדיניות לצפות את התרחשות הנזק (ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד ל"ז(1) 113 (1982)). לשאלה זו יש להשיב בחיוב. כמתכנן השלד, הנתבעים יכלו לצפות ואף לדעת שכשל בתכנון הקונסטרוקטיבי של המבנה יגרום לליקויי בניה.

הליקויים בבית וסיבת התרחשותם

141. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, העדויות ויתר הממצאים, אני מאמץ את מסקנות מומחה בית המשפט, הן באשר לאפיון הסדקים והן באשר לסיבת התהוותם, כפי שיפורט להלן.

142. התובע תיאר בעדותו את הסדקים שהתגלו בביתו. הסדקים הראשונים התגלו כאשר השכן המערבי עלה לקרקע והתגלו שברים בחומת האבן שמפרידה בינם. הוא קרא לנתבע 2 שיבוא אליו הביתה "כדי שיבחן את הדבר הזה ויראה מה הנזקים שיש, ובאותו מעמד שעמדנו במרפסת של הקומה השנייה של יחידת ההורים, התחלנו לדבר על הסדקים שהתחילו להופיע בקומה השנייה אצלי בבית ולמעשה הוא אמר שזה כלום, כלומר אין התייחסות, הסדקים אז היו ממש ממש בראשיתם. בשלבים יותר מאוחרים כבר כשראינו שהסדקים הולכים ומתרבים בתוך הבית, הבאתי טייח, את הטייח שעשה את עבודת הטיח אצלי בבית ושאלתי אותו מה כדאי לי לעשות, איך כדאי לי לתקן את הסדקים האלה, בכל זאת בית חדש, בית יפה, לא רק לטעמי, ואיך מתקנים את הסדקים האלה. הוא המליץ לחכות לעבור חורף כדי שהבית יתייצב, הבית סך הכל הוא בית צעיר. הבית יתייצב על הקרקע ואז נראה מה עושים" (עמ' 88 לתמליל מיום 23.9.19, שורה 31 עד עמ' 89 לתמליל, שורה 2).

143. כשהסדקים החמירו, פנה התובע לחברת הביטוח שביטחה את הבית במסגרת המשכנתא. "הגיעו מטעמם שמאי והגיע מהנדס, וכשהם ראו את הבית אז אמרו קודם כל לדעתם כבר אז ב-2014 או 15' שצריך להרוס את הבית, עוד לפני שהם ראו בכלל משהו אחר, כי ראו את רמת הסדיקה והשבירה של הקירות בבית, ובמכתב שקיבלנו מחברת הביטוח אמרו שאין לזה כיסוי, כלומר חברת הביטוח שמבטחת את הנכס לטובת משכנתא קבעה שזה נזקי בנייה, נזקי בנייה לא מבוטחים ואז למעשה הומלץ לנו ללכת ולקחת מהנדס טוב שיודע לתת חוות דעת טובה ויכול לבחון את הדבר הזה, ולמעשה זה מה שהוביל אותנו לתביעה". במהלך שנת 2015 התובעים פנו למר בן עזרא ולאחר מכן לבאת כוחם, עו"ד רבינוביץ'. "ולמעשה התחלנו את התביעה. הסדקים הלכו והחמירו משנה לשנה" (עמ' 89 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 2-12).

144. התובע העיד כי מצב הבית כיום "חמור ממה שביקרתם בו וממה שנתנו בחוות הדעת. הסדקים בבית הם חמורים במצב שהסדקים עוברים מהקיר הפנימי לקיר החיצוני, מי גשם נכנסים לתוך הקירות של חדרי הילדים של הסלון, יש שברים בקיר שפשוט אפשר להכניס אצבע בתוך הקיר ולראות את הקצה השני יוצא מהצד השני, הסדקים חופפים גם בחוץ וגם בפנים, יש סדקים שהם בפנים, יש שברים של משקופים בבית, אם זה במקלחת הורים למעלה, אם זה ביציאה למטבח מהמטבח לפרגולה בקומת הכניסה, יש שם שברים של הכניסה לחדרי השינה כמו שראיתם, יש צילומים נוספים אני מניח בדו"ח של בן עזרא שמפרט כמעט את כל הסדקים שיש בבית..." (עמ' 89 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 14-26).

145. בחקירתו הנגדית של התובע, שבשל מצבו הבריאותי הקשה בוצעה בדרך של היוועדות חזותית בעודו שוכב במיטתו (ראו החלטה בעניין מיום 14.11.19), אישר התובע כי צילם תמונות במהלך הבניה (נ/5-נ/8). הוא הסביר שצילם את התמונות על מנת שיהיה לו תיעוד היכן יש תשתיות, יציאות של מים ונקודות חשמל, "שאם מחר אני ארצה לקדוח באיזשהו מקום, אז יש לי בדיוק תיעוד איך הבית נראה לפני שכיסינו אותו בטיח ובאריחי קרמיקה" (עמ' 32 לתמליל מיום 14.11.19, שורות 19-24). התובע ציין כי "כשצילמתי את זה עוד לא ידעתי אם יש סדקים או אין סדקים". לדבריו בחלק מהמקומות בתמונות יש סדקים ובחלק אין (עמ' 33 לתמליל מיום 14.11.19, שורות 13, 31-32).

146. התובע העיד שנתבע 2 הגיע לביתו באוגוסט 2013 לפי קריאתו "על זה שהשכן המערבי לי חצב במגרש שלו ונוצר סדק בחומה. הסדק נבע מזה שלמעשה חפרו את היסוד מתחת לקיר הזה, לחומה הזאתי, זה קיר סך הכל הוא לא קונסטרוקטיבי, הוא קיר מפריד, הוא קיר אבן מפריד. ואז למעשה ברגע שהוא לקח לו את הבסיס, הקיר נסדק. על זה קראתי לו שיבוא ויראה" (עמ' 42 לתמליל מיום 14.11.19, שורות 26-28). כשנתבע 2 הגיע לביתו באוגוסט 2013 היה רק סדק קטן שהתחיל באחד הקירות. התובע שאל את נתבע 2 מה זה, והוא השיב "'לא, זה כנראה של הבנייה. שווה לחכות ולראות מה קורה'. בשלב הזה שכבר היה, רוב הסדקים שקיימים היום בבית לא נראו. ממש ממש לא נראו. רק בשנה מאוחר יותר, הכל התחיל להיפתח ורוב הסדקים התחילו להופיע. רק אז למעשה התחלנו את הכל" (עמ' 42 לתמליל מיום 14.11.19, שורות 35-39; עמ' 43, שורות 1-2).

147. האדריכלית אישרה גם היא כי ראתה סדקים מחוץ לבית, סדקים "מבפנים לחוץ, אתה רואה את האור, אתה רואה תזוזה של הקירות והתנתקות של השיש, אתה רואה שקיעה של עמודים באזור המטבח, התנתקות של הרצפה.. במעטפת פנים וחוץ" (עמ' 108 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 14-18).

148. בדומה לתיאורי התובע, ועל פי התמונות, מומחה בית המשפט מצא שבבית קיימים "סדקים רציניים" (מ/1, עמ' 12 פרק הסיכום). המומחה קיבל כנכונים את כל התיאורים והתמונות שבחוות דעתו של בן עזרא (עמודה שמאלית בטבלה בעמודים הרביעי עד השישי). כך למשל, נמצא שבר בבסיסו על עמוד בקומת הכניסה לבית (ת/2, תמונה בעמ' 29), סדק בקיר המזרחי של המטבח מעל פתחי החלונות (ת/2, עמ' 27 ו-32), סדק אלכסוני בקיר דרומי בסלון (ת/2, עמ' 37), שבר אלכסוני בחיפוי הקיר מאבני שיש בחדר רחצה אורחים (ת/2, עמ' 43), שברים בעובי מעל 1 ס"מ בקיר מזרחי בקומה א' (ת/2, עמ' 47).

149. מומחה בית המשפט נחקר ארוכות והתרשמתי במהלך חקירתו הן ממקצועיותו והן מכנותו. המומחה העיד כי את חוות דעתו הוא ערך תוך השוואה בין חוות הדעת שקיבל מהצדדים- חוות הדעת של בן עזרא מטעם התובעים וחוות הדעת של מסעד מוסא מטעם הנתבעים (עמ' 4 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 28-33). כאמור, חוות דעת זו של אינג' מסעד לא הוגשה כראיה בתיק על ידי הנתבעים.

150. אני דוחה את טענות ב"כ הנתבעים בדבר קושי לתת משקל לחוות דעתו של מומחה בית המשפט (סעיף 86 לסיכומי הנתבעים). הנתבעים לא הראו שיש במסקנותיו של המומחה שגיאה שיש בה כדי לשלול את האמור בחוות דעתו. כפי שנאמר בע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' רבי [פורסם בנבו] (31.12.1988), בפסקה 4: "משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת" (ההדגשה שלי- מ' ר'). מומחה בית המשפט הוא ידו הארוכה של בית המשפט וחזקה עליו שהוא ניטרלי ואובייקטיבי, ומאפשר לבית המשפט לקבל חוות דעת ברורה מטעמו שלו בנושאים הטעונים מומחיות (ע"א 916/05 כדר נ' הרישנו [פורסם בנבו] (28.11.07)); ע"א 4330/07 מוזס נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (5.3.09)). דברים דומים נקבעו גם בבר"מ 5171/07 מנשה נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה [פורסם בנבו] בעמ' 6 (31.12.2007):

"כשממנה בית משפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד- שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל את שיקול דעתו של בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן" (ההדגשות שלי- מ' ר').

151. סכסוכים שעניינם ליקויי בניה מחייבים היכרות מעמיקה עם תחום מקצועי זה, ואין די לה בידיעתו המקצועית של השופט. לכן, לצורך הכרעה במחלוקות מעין אלו, בית המשפט נעזר במומחה ניטרלי הבקיא בתחום. בית המשפט לא יסטה מחוות דעתו של מומחה בית המשפט, אלא לפי נימוקים כבדי משקל המצדיקים סטייה מחוות דעתו (ראו גם: ע"א 2980/94 סולל בונה בע"מ נ' ארז איתן ואח' [פורסם בנבו] (2.6.1996); ע"א 5602/03 סגל נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ [פורסם בנבו] (28.2.2005). הנתבעים לא הצביעו על נימוקים המצדיקים סטייה מחוות דעתו של מומחה בית המשפט. עיקר טענותיהם של הנתבעים לאורך סיכומיהם (המתפרשים על פני 56 עמודים) הם טענות שבמומחיות, שהועלו בלא שנתמכו בחוות דעת מומחה מטעמם. טענות שבמומחיות, כמו טענות עובדתיות, אינן מוכחות על ידי עצם העלאתן על ידי ב"כ הנתבעים, אלא יש להוכיחן תחילה, ואז לטעון אותן בסיכומים. לא כך נהגו הנתבעים.

סיווג הסדקים

152. לטענת הנתבעים, מקום שבו קיימים סדקים בקירות המבנה, יש צורך להבין תחילה מה מקורם וסוגם, ולאחר אבחונם ניתן לברר אם הם ניתנים לטיפול ובאיזה אופן. לטענתם, "סדקים אנכיים ואופקיים הם סדקים שמופיעים בדרך כלל בין חגורות לקיר בלוקים, בין עמודים לקיר בלוקים, מעל חגורות, מתחת לחגורות, ליד חלונות כיס. סדקים אלו אינם מעידים על סכנה ליציבות המבנה, הם מהווים פגם אסתטי אך אינם מסוכנים ונובעים משינוי טמפרטורה, לחות והתנהגות תרמית שונה בהתכווצות ובהתפשטות של הבלוקים לעומת הבטון ולעיתים בינם לבין עצמם" (סעיפים 298-299 לסיכומי הנתבעים. ההדגשות שלי- מ' ר').

153. עוד טענו הנתבעים, כי סידוק במבנים היא חיזיון נפוץ, "ישנם סוגים שונים ורבים של סדקים, מקורם וסוגם משתנה מהאחד למשנהו, מיקומם גודלם ורוחבם מלמד על רמתם והדרך לטיפול בהם" (סעיף 399 לסיכומי הנתבעים). לתמיכה בטענות כללו הנתבעים לסיכומיהם (!!!) העתקי שרטוטים מתוך מאמר של המהנדס יונתן שחר (סעיפים 400-404 לסיכומיהם). נטען, כי בכך מודגמים סוגי הסדקים והשוני ביניהם, ומוכח כי רק שלד אלכסוני נובע מכשל תכנוני או פגיעה בשלד. הנתבעים ניתחו את מאמרו של המהנדס יונתן שחר והוסיפו: "כך שבפעם הראשונה שבספרות המקצועית נמצא את הכיתוב שקיעה או תפיחה רק עת שקיימים סדקים אלכסוניים עוברים, שבמקרה שבתיק אינם קיימים. דוגמאות לסדקים עוברים נמצא בתמונות המצ"ב שאינם דומות או מלמדות על התמונות שהובאו וצורפו בהליך ונמצאות כמוצגים בתיק בימ"ש הנכבד" (סעיף 404 לסיכומי הנתבעים).

154. הנתבעים טוענים בסיכומיהם טענות שבמומחיות שלא הוכחו, כאילו הם עובדה מוגמרת. טענתם, כאילו רק סדק עובר נובע מכשל תכנוני ואילו סדקים אופקיים ורוחביים הם פגם אסתטי בלבד נטענה בעלמא מבלי להוכיחה. הנתבעים בחרו שלא להגיש את חוות הדעת מטעמם והפנייה למאמר כלשהוא של מהנדס, תוך ניתוחו ומתן הסברים, אינה באה במקום חוות דעת מומחה. לא כך מוכיחים טענות שבמומחיות. מאמר כזה או אחר אינו חוות דעת מומחה. כותב המאמר לא הגיש חוות דעת מומחה ולא ניתן היה לחקור אותו על חוות דעתו. הנתבעים אינם רשאים להסתמך על מאמר מקצועי שלא הוגש כראיה לתיק, לא הוצג למומחה בית המשפט בעת חקירתו ולא צורף לחוות הדעת מטעמו. כמו כן, לא ניתן לטעון במסגרת הסיכומים מידע מקצועי כללי שבמומחיות, לטעון על בסיסו טענות ולהסיק ממנו מסקנות. כפי שצוין בע"א 1639/01 קיבוץ מעיין צבי נ' קרישוב, פ"ד נח(5) 215, 237 (2004): "מחקרים מדעיים (או מדעיים לכאורה) שביצעו אחרים אינם מוגשים ישירות, אלא בבסיס חוות-דעת מומחים: "...כדי שספרות מקצועית תתקבל כראיה, יש להעיד מומחה על ערכו של הספר ועל מהימנות מחברו, אחרת יש להתייחס לכתוב כאל עדות שמיעה גרידא". השופט א' גרוניס חזר על דברים אלו ברע"א 9607/10 עצמון נ' חיפה כימיקלים [פורסם בנבו](1.3.2011), בפסקה 5:

"על צד המבקש להגיש ספרות מקצועית כראיה להעיד מומחה על ערכו של הספר ועל מהימנותו. אם אין מובאת עדות כזו יש להתייחס לכתוב כאל עדות מפי השמועה... ייתכן שכלל זה לא יחול מקום שמדובר בספרות מקצועית שהיא בגדר ידיעה שיפוטית. אולם, אין טענה כי זה המצב במקרה דנא".

על כן, לא הוכח שסדקים אופקיים או רוחביים אינם יכולים להיות סדקים קונסטרוקטיביים, אלא רק סדקים אלכסוניים עוברים.

155. לעומת הנתבעים שלא התבססו על שום חוות דעת מומחה, הגישו התובעים את חוות דעתו של בן עזרא, המומחה מטעמם. בן עזרא בחן בחוות דעתו את מלוא הסדקים בבית, נכון למועד ביקורו, כשבידיו תכנית היתר הבנייה, והביא תיאורים סכמתיים בכתב ידו הממחישים כיצד הגיע למסקנתו: תיאור הסדקים במחסן (ת/2, עמ' 6); ניתוח הסדקים שצילומם הובא בעמודים הקודמים, ממנו נלמד כי יש תזוזה אופקית לצד דרומי של קיר מערבי במטבח (ת/2, עמ' 36); תיאור סדקים בקיר מערבי בסלון (ת/2, עמ' 38); סכמת כיוון הסדקים בפינה הצפון מערבית של הבית, עם חיצים המתארים את כיוון ההתרוממות של הפינה הנבדקת בחדר השינה (ת/2, עמ' 65). בן עזרא, שנחקר על ידי ב"כ הנתבעים, לא נחקר בעניין התיאורים הסכמתיים שהביא בחוות דעתו ומסקנותיו אלו לא נסתרו.

156. אלה כמה מהתמונות שצורפו לחוות הדעת של בן עזרא להמחשת הנזקים בבית, שבהתייחס אליהן קבע מומחה בית המשפט ש"הסדקים שתוארו בחוות הדעת של בן עזרא כולל התמונות הם נכונים ומדויקים" (ת/2, עמ' 5, סעיף 16 בטבלה):

סדקים במטבח בקיר צפוני - שברים אלכסוניים (ת/2- עמ' 25, סעיף 23):

שברים בקיר מערבי בבסיסו של העמוד מימין לויטרינה- שבר הנמשך עד לפינה דרום מערבית (רצפת בטון שוקעת] (ת/2, עמ' 29, סעיף 28):

סדקים אלכסוניים בכל קירות הקירות במבנה מדרגות מסלון לקומת ביניים (ת/2, עמ' 44, סעיף 45):

סדקים נוספים בקומה א' (ת/2, עמ' 51-52, סעיף 51):

157. בן עזרא נחקר על האמור בחוות דעתו. לשאלת ב"כ הנתבעים, כיצד מדד את השקיעות והטפיחות שצוינו בחוות דעתו ת/2, השיב כי מדד את הסדקים עצמם וכי שקיעה של יסודות לא בהכרח גורמת לשיפוע ברצפה, אך בהכרח גורמת לסדק אלכסוני (עמ' 66 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 1-8). לשאלה אם נכון שסדק אופקי או רוחבי אינו סדק קונסטרוקטיבי השיב בן עזרא כי זה לא נכון, זה יכול להיות גם סדק קונסטרוקטיבי. "המטריה הזו היא מאוד מורכבת, סדקים אופקיים יכולים להיגרם בגלל סיבות של מזג אוויר, של הבדל מזג אוויר וגם סדקים אופקיים גם יכולים להיגרם בגלל שקיעות והתנתקות של אלמנט אחד מאלמנט שני. דבר שקרה בבית הזה" (עמ' 66 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 12-15).

158. בן עזרא אישר, כי לפי הספרות בדרך כלל סדק קונסטרוקטיבי הוא סדק שנע משמאל לימין או מימין לשמאל בצורה אלכסונית, אך יש לכך חריג- סדקים קונסטרוקטיביים אופקיים או אנכיים. אומנם, בן עזרא הודה כי הוא לא יודע לאבחן סדקים קונסטרוקטיביים חריגים שהם אופקיים או אנכיים (עמ' 66 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 22-29), אך עולה מעדותו שבבית התובעים ממילא התגלו סדקים אלכסוניים. בן עזרא העיד בחקירתו הנגדית, כי לא תמיד סדק קונסטרוקטיבי נע מהפנים אל החוץ. "לפעמים אתה לא רואה אותו מחוץ למבנה מהסיבה שבחוץ יש לך ציפוי של טיח גמיש על מנת למנוע חדירת רטיבות לבניין, ובפנים אין לך. לכן לפעמים אתה רואה אותו רק בפנים" (עמ' 66 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 33-35).

159. כשנשאל אם לא היה ראוי שמומחה שנותן חוות דעת יבדוק את השליכט הצבעוני כדי לראות אם באמת אותו סדק עובר מחוץ לבניין, ענה בן עזרא בחיוב, אם זו הייתה הראיה היחידה, "אבל אם היו אומרים לי במבנה שבדקתי ואני יודע בלי שיגידו לי שיהיו סדקים נוספים, וכתבתי את זה גם, שבאמת קרו סדקים נוספים או שבאמת דלתות נוספות התעוותו או שבאמת קרו דברים מהסוג הזה, אז אני כבר אמרתי את זה קודם, זה צפוי. מבחינתי זה צפוי. יותר מזה, אם אני מזהה מצב שצריכים להיות סדקים בבניין וכבר קרה לי דבר כזה, על בניין שהוא ללא סדקים לחלוטין, כתבתי שצריך לשחזר אותו, לבצע בו הריסה ובנייה מחדש מהסיבה שהוא לא נבנה בצורה נכונה, שהוא לא תוכנן בצורה נכונה. אחרי שכתבתי את חוות הדעת אז התחילו להתגלות סדקים. יש מצב כזה גם, לכן כפי שנאמר כאן על ידי בית המשפט יש חשיבות לניתוח הדברים ולהבנת הדברים, במקרה הזה למשל אני קבעתי את מה שקבעתי בלי לראות תכניות, שום תכנית לא הייתה בפניי חוץ מתכנית היתר בנייה. ואף על פי כן הגעתי למסקנה כמו שהגעתי" (עמ' 66 לתמליל מיום 23.9.19, שורה 39 עד עמ' 67 לתמליל, שורה 11). בן עזרא מסר בסוף חקירתו, כי גם אם היה רואה את תכניות הקונסטרוקציה המסקנה שלו לא הייתה משתנה (עמ' 67 לתמליל מיום 23.9.19, שורה 16).

160. בכל הנוגע לחוץ הבניין, האדריכלית העידה כי בתמונות שקיימות בתיק לא ראתה שטיח הגומי שבחוץ נפתח. כשסיקרה בבית בשנת 2019 ראתה ש"יש סדיקה כבר של הטיח, בהחלט, של השליכט הצבעוני", אך לא צילמה תמונות (עמ' 111 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 1-4).

161. מומחה בית המשפט העיד גם הוא בנוגע לסדקים ואבחונם. הוא אישר שישנם שני תקנים שעוסקים בסדקים: תקן 940 ותקן 466 חלק 1 (עמ' 5 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 37-40). תקן 940 עוסק בסדקים בקירות בני מבלוקים (עמ' 6 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 1-3). לדבריו, שני התקנים קשורים אחד בשני. המומחה, נשאל על טבלה א-1 בעמוד 39 לתקן 940, שכותרתה "סיווג רמת הנזק למבנה בהתאם למידת הסידוק ולאופן התיקון" והסביר כי תקן 940 בא לתת באופן מספרי מה הסיכון של כל סדק וסדק. תקן 940 הגדיר נזק חזותי, הקשור לעומק הסדקים ולרוחבם, וכן הגדיר נזק שירות ונזק בטיחותי-קונסטרוקטיבי (עמ' 6 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 25-27).

162. למומחה הוצג מתקן 466 חלק 1, טבלה 6.5 בעמ' 88, שעוסקת בסדק מקסימלי ברכיב מבטון מזוין, להבדיל מקירות בני שבהם עוסק תקן 940, והוא ציין שאינו רואה סתירה בין התקנים, אלא השלמה (עמ' 6 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 30-35). הוא הבהיר ש"אנחנו דיברנו על קירות, סדקים בקירות כל הזמן... זה עובר לעמודים, זה לפעמים שבר את העמוד" (עמ' 7 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 1-7. ההדגשות שלי- מ' ר').

163. המומחה העיד שאם יש סדק ברוחב של 0.3 מילימטר לפי תקן 940 זה נזק חזותי שניתן לתיקון. עם זאת, סדק שעומד בדרישות תקן 940 בזמן נתון יכול להתפתח לסדק שכבר אינו חזותי בלבד, "זה לפי שיקול דעת, זה צריכים לראות ולבדוק אם זה התפתח או לא התפתח" (עמ' 7 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 15-20). על השאלה אם לפי תקן 940 אסור שיהיה סדק ברוחב של מעל 0.3 מילימטר ובתקן אחר מותר שזה יהיה 1 מילימטר, מה יעדיף- את התקן המחמיר או המקל, השיב "אני לא לוקח את התקנים באופן יבש, אני מסתכל על התמונה הכוללת ומחליט בתור מהנדס מה לעשות. יש לי שני תקנים, יש לי שני מקורות לפיהם אני מחליט מה אני צריך לעשות" (עמ' 7 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 25-27).

164. לדברי המומחה, סיווג הסדקים צריך להיות מלווה בהפעלת שיקול דעת הנדסי לאפשרות התפתחות כל נזק, כפי שמצוין בתחתית טבלה א-1 (עמ' 39 לתקן 940 חלק 1). "לפי הצורך יחליט המהנדס על עריכת מעקב אחר הסדקים במשך זמן סביר, בדרך כלל שנתיים. זה מה שאמרתי בדיוק. יש סדקים במקומות מסוימים שהם פחות מ-0.3 או 0.3, ויש מקומות שהם הרבה יותר, אז אני הסתכלתי על התמונה הכללית, אני לא נותן דירוג לכל סדק. הסברתי באופן ברור כל סדק מה הסיבה שלו ומאיפה הוא נובע" (עמ' 8 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 1-3).

165. לשאלת ב"כ הנתבעים בחקירתו הנגדית השיב מומחה בית המשפט שמצא סדקים הן במעטפת החיצונית של המבנה והן במעטפת הפנימית, במחיצות (עמ' 31 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 34-36). כשנשאל אם סדק אופקי הוא סדק קונסטרוקטיבי השיב "לא בהכרח". לדבריו סדק אלכסוני יכול להיות גם כתוצאה מטמפרטורה, ואינו בהכרח סדק קונסטרוקטיבי, "זה שאלות לא חד משמעיות, תשובות לא חד משמעיות", אך לגבי הסדקים בבית, אותם בדק בעצמו בעת ביקור במקום ציין כי "רובם סדקים עוברים" (עמ' 33 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 27-28, 35-41).

166. המומחה נשאל על ידי ב"כ הנתבעים מדוע לא עשה שימוש במושגים המופיעים בתקן 940 כדוגמת נזק חזותי, נזק לשירות ונזק בטיחותי. המומחה השיב כי "הבעיה שם מורכבת, זה לא רק רוחב הסדק, זה קיר שנטה הצידה וזה סדקים ברוחב של עד סנטימטר אחד. אתה לא צריך מטר כדי למדוד סנטימטר, אז התמונה אתה צריך לקחת את התמונה בכללותה ולא להגיד – האזור הזה אני אתקן, האזור הזה אני אהרוס, זה לא עובד ככה" (עמ' 34 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 25-28). הוא שב והעיד כי הסדקים "לא קשור לטיח... זה סדקים עוברים מצד לצד, זה לא טיח" (עמ' 35 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 16-18).

167. כשב"כ הנתבעים טען בפניו שלפי התמונות רק שניים מהסדקים הם בחוץ וכל השאר במחיצות הפנימיות, השיב מומחה בית המשפט כי "יש מלא סדקים מסביב...הבית מלא סדקים... באזור החדרים, בעליית הגג זה קטסטרופה שם... בבית יש סדקים, רובם סדקים עוברים מבפנים לחוץ" (עמ' 54 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 35-39; עמ' 55 לתמליל, שורות 1-5. ההדגשה שלי- מ' ר'). לדברי ב"כ הנתבעים שהוא רואה תמונות רק מתוך הבית ולא תמונות שצולמו מבחוץ, השיב המומחה שצילם הרבה תמונות, ואם יש צורך, ישלח לו את כל התמונות שצילם (עמ' 55 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 6-10). ב"כ הנתבעים בעצמו הכיר בכך שבשתיים מהתמונות יש סדקים בחוץ, ולא ביקש לאחר העדות שהמומחה יעביר לו את התמונות הנוספות שברשותו.

168. הנתבעים חזרו לא אחת בסיכומיהם על הטענה שאין כל ראיה לסדקים עוברים וכי "אין ולו תמונה אחת לרפואה שבה רואים סדק שעובר מצדו הפנימי של המבנה ובאותו מקום וצורה לצדו החיצוני של המבנה" (עמ' 12 לסיכומי הנתבעים, סעיף 56). ואולם, בחוות דעת בן עזרא אוזכרו מספר סדקים כאלה. כך ציין בן עזרא "שבר אופקי בגובה 25 ס"מ מהרצפה בקיר הכניסה בין הכניסה למטבח הסדק מופיע גם מכיוון המטבח" (ת/2, עמ' 24 , סעיף 22. ההדגשה שלי- מ' ר'). בעמוד 25 בחוות דעתו יש תמונה של השבר האופקי. בן עזרא כתב מפורשות כי השבר האופקי מופיע גם מכיוון המטבח, ודבריו לא נסתרו. כמו כן, בקיר המערבי נמצא סדק אלכסוני "דו-צדדי" (ת/2, עמ' 30). גם עובדה זו לא נסתרה ומומחה בית המשפט הסביר בחקירתו כי רוב הסדקים בבית התובעים הם סדקים עוברים מבפנים כלפי חוץ. גם בחוות דעתו ציין מומחה בית המשפט כזכור כי "לאחר הבנייה הופיע בבניין סדקים כמעט בכל הבניין ומחוצה לו כפי שתוארו בחוות דעתו של בן עזרא מטעם התובעים.." (מ/1, עמ' 7).

169. הנה כי כן, אני קובע על פי חוות הדעת מומחה בית המשפט, עדותו שלא נסתרה והתמונות שצורפו לחוות הדעת ת/2 ו-מ/1, שבביתם של התובעים קיימים סדקים קונסטרוקטיביים, הן מחוצה לו והן בתוכו, ולא מדובר אך בסדקים אסתטיים כפי שניסו לטעון הנתבעים, ללא כל הוכחה, כאשר מומחה בית המשפט אימת בשטח את כל התמונות שהופיעו בחוות הדעת של בן עזרא מטעם התובעים וקבע כי מדובר ב"סדקים רציניים". נשאלת השאלה מה מקור אותם סדקים.

170. מומחה בית המשפט כחיווה דעתו כאמור, שהסדקים בבית נובעים מארבע סיבות עיקריות: א. ליקוי ביסודות; ב. ליקוי בתכנון גגות הרעפים; ג. ליקוי בתכנון רצפת אזור הסלון; ד. חפירת מגרשי השכנים. אעבור כעת לבחינת ליקויים אלו ואדון בשאלה מי חב באחריות בגינם.

התרשלות בתכנון היסודות

171. התובעים טענו שהתרשלות הנתבעים התבטאה גם בכך שהחישובים הסטטיים של הנתבעים היו לקויים מאחר שנתבע 2 תכנן כלונסאות קצרות מידי, שאינן תואמות את תקן 940, לא צורף דו"ח של יועץ קרקע ונתבע 2 לא קיים את חיוביו כלפי התובעים כנדרש בתקנות התכנון והבניה (פיקוח עליון על הבניה), התשנ"ב-1992. אחריות נתבע 2 כלפי התובעים היא בין היתר מהיותו "מתכנן שלד הבניין", בהתאם לאמור בהסכם מיום 25.8.2011 (ת/13), עליו חתום נתבע 2, שם הצהיר כי הוא בעל ידע וניסיון בביצוע תכנון קונסטרוקציה בניין והתחייב למסור למזמין תכניות קונסטרוקציה, כתב כמויות ורשימת ברזל, וכן לבצע פיקוח עליון לפני יציקת כלונסאות קורות ורצפות גגות.

172. נתבע 2 העיד כי הכיר את התובעים דרך המפקח. לדבריו, בהתאם למערכת ההסכמית עם התובעים נדרש ל"תכנון הנדסי, תכנון הנדסי של כל הפרויקט, יסודות, רצפות, גגות וזהו" (עמ' 2 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 2-3, 10-11). אלא שבהמשך אישר כי חתם על הבקשה להיתר הבנייה כמתכנן השלד. כשהתבקש לאשר כי על אותה הבקשה הוא חתום גם כאחראי לביצוע השלד השיב "אחראי לביצוע השלד זה תמיד חותמים, חתמתי" (עמ' 8 לתמליל מיום 4.12.19, שורה 25). כמו כן העיד שקיבל על עצמו תפקיד גם כמפקח עליון בעבודות הבנייה, "חוץ ממחיצות" (עמ' 8 לתמליל מיום 4.12.19, שורה 31).

173. "מתכנן שלד הבניין" מוגדר בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) התש"ל-1970 (להלן: "תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר)") כ"מי שהורשה להגיש חישובים סטטיים לרשות מוסמכת על פי תקנות המהנדסים, ושחתם על הבקשה להיתר ועל נספחיה כאחראי לתכנון שלד הבניין נושא הבקשה ולביצוע פיקוח עליון על הקמתו". "חישובים סטטיים" הם "חישובים הנדסיים שיש בהם להוכיח את יציבותו של בנין ויציבות ביסוסו"; "שלד" מוגדר בתקנות כ"כל חלקי הבניין הנושאים ומעבירים עומסים מכל סוג לקרקע הנושאת את הבנין והדרושים להבטחת יציבותו".

174. תקנה 15.02 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר), שכותרתה "תפקידי מתכנן שלד הבניין", קובעת כי:

"מתכנן שלד הבניין חייב –

(1) לערוך את החישובים הסטטיים לפי הכללים והרמה המקצועית הנהוגים אותה שעה בנדון ולפי הוראות כל דין הנוגע לענין זה; ...

(3) לערוך ביקורת על ביצועה של הבניה, נושא ההיתר המבוקש, כדי להבטיח שהשלד ייבנה לפי הכללים והרמה המקצועית הנהוגים אותה שעה בנדון וכל דין הנוגע לענין ובהתאם לחישובים הסטטיים כפי שהוגשו; וזאת במסגרת אחריותו לפיקוח עליון על הקמת שלד הבנין;

(4) להגיש לוועדה המקומית, עם גמר הקמת השלד, חישובים סטטיים חדשים אם במהלך הקמת השלד חלו בו שינויים מהותיים, או חישובים סטטיים מתוקנים אם חלו בו במהלך ההקמה שינויים שאינם מהותיים והמחייבים תיקון החישובים המקוריים;

(5) לדאוג לכך שתכנית הקונסטרוקציה תהיה בידי מנהל העבודה באתר הבניה;

(6) לשמור את תכנית הקונסטרוקציה בתום הבניה, לתקופה של לא פחות מעשר שנים במקום בישראל שיודיע עליו לועדה המקומית או לנהוג בה בדרך אחרת שתחליט עליה הועדה המקומית על פי בקשתו".

175. בן עזרא התייחס בחוות דעתו לחישובים הסטטיים שערך נתבע 2 (ת/14) וציין כי "בעמוד 3 בחישובים רשם כי הביסוס הוא כלונסאות, אך לא קיים בהמשך שום חישוב בנוגע לביסוס" (ת/2, עמ' 3). בחקירתו הנגדית אישר נתבע 2, כי ביום 28.8.11 הוגשו התכניות לוועדה המקומית לתכנון ובניה לאחר שהכין חישובים סטטיים שהוגשו יחד עם התכניות במועד זה. את החישובים הסטטיים חישב כך: "אני לוקח את התוכנית של האדריכלות, מעמיד עליה עמודים ועושה חישוב סטטי, קורות דשא, קורות רצפות, ומעביר את החישוב הסטטי לוועדה ובסוף, בסוף עושים את היסודות, יעני יסודות לא מגישים לוועדה" (עמ' 36 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 26-32).

176. נתבע 2 הבהיר, כי כשהגיש את החישובים לוועדה כבר תכנן את היסודות של הבית אבל החישובים הספציפיים של הכלונסאות לא הוגשו באותו מועד לוועדה (עמ' 37 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 8-18). בהמשך טען כי "אין חישובים סטטיים לוועדה, לא מגישים חישובים סטטיים של הכלונסאות" (עמ' 56 לתמליל מיום 4.12.19, שורה 29). דברים אלו נוגדים את האמור בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות) בנוגע להגשת חישובים סטטיים, שהם החישובים ההנדסיים הדרושים להבטחת יציבות הבניין. חישוב הכלונסאות הוא חישוב הנדסי הדרוש להבטחת יציבות הבנין ויש להגישו לועדה לתכנון ולבניה.

177. הפרטים הטכניים של החישובים הסטטיים מפורטים בתקנה 15.12 לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר):

"ואלה הם הנתונים הטכניים שייכללו בחישובים הסטטיים:

(1) העומסים השימושיים האופייניים - עומסי רעידת אדמה, עומסי רוח וכיוצא באלה - שיש להם חשיבות לבנין הנדון;

(2) החומרים שישמשו לבניית השלד - על כינויים התקני, חוזקם או תכונותיהם האחרות שיש להן חשיבות לעניין, הכל לפי הצורך ולפי סוגו של הבנין, כגון: "ב-30" (לבטון); (למוטות פלדה);

(3) נתוני הביסוס כמפורט להלן:

(א) סוג הקרקע;

(ב) מאמצים מותרים לביסוס;

(ג) נתונים אחרים שיש להם חשיבות לסוג הבנין, כגון: מקדמי לחץ עפר, מקדמי חיכוך, ספרת מצע (Modulus of Subgrade Reaction);

(ד) מקורות המידע, כגון: קידוחי נסיון, המלצות מהנדסי קרקע, תקן ישראלי ת"י 940" (ההדגשות שלי- מ' ר').

לתקן 940 מפנה גם תקנה 5.04(א) לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר), העוסקת בבדיקת ביסוס הבניין ושלדו ולפיה "הקרקע שבה יוקם הבניין תיבדק בהתאם לתקן ישראלי ת"י 940, הדן בביסוס לבניינים".

178. תקן 940 דן בתוכן, בביצוע ובפיקוח של ביסוס מבנים ועבודות גאוטכניות אחרות בהנדסה אזרחית. בפרק ב', שכותרתו "סקר האתר", מצוין כי "מטרת הסקר היא לספק נתונים של תנאי הקרקע באתר הבנייה ובסביבתו לתורך תכנון ביסוס המבנה" (סעיף 2.1.1.1, עמ' 5 לתקן 940 חלק 1). עבור כל מבנה ייערך סקר אתר (סעיף 2.2.1, עמ' 5 לתקן 940 חלק 1). פרק 2.3 עוסק ב"שיטות הסקר ושלביו", כאשר סקר גיאולוגי הנדסי ייערך על ידי גאולוג הנדסי (סעיף 2.3.2.1, עמ' 7 לתקן 940) ו"תוצאות הסקר יכללו את המידע הבא, חלקו או כולו לגבי האתר... מרכיבים (סוגי סלע) ומרקמים (טקסטורות)" (סעיף 2.3.2.1 (ב.1)). קידוחי ניסיון נועדו לספק מידע על תת-הקרקע (קרקעות וסלעים) לצורך תוכן הביסוס, לרבות הימצאות מערות, מפלס מי התהום ויוצא באלה (סעיף 2.3.4, עמ' 10 לתקן 940 חלק 1). עומק קידוחי הניסיון יהיה גדול מעומק תחתית היסודות למבנה המתוכנן (סעיף 2.3.4.3, עמ' 11 לתקן 940 חלק 1).

179. פרק ג' בתקן 940 עוסק בקריטריונים לתוכן הביסוס. על פי סעיף 3.1.1 (עמ' 22 לתקן 940), "תוכן הביסוס יאפשר את העברת עומסי המבנה לקרקע ו/או גם לשכבות סלעיות באמצעות היסודות, תוך הבטחת קיום מקדם ביטחון מספיק לתסבולת הנדרשת ולתזוזות המותרות. לצורך התוכן יש לחקור את הקרקע כדי לקבוע את סוגי היסודות, עומקם, חישוב התסבולות והתזוזות האנכיות והאופקיות וכן השקיעות ההבדליות (הדיפרנציאליות). התוצאות של חקירות הקרקע, העומסים על היסודות ונתוני המבנה יאפשרו את חיזוי התנהגות המבנה הן בשלבי הביצוע והן לאורך כל תקופת השירות המתוכננת של המבנה, ובהתחשב במבנים הסמוכים..." (ההדגשות שלי- מ' ר').

180. עינינו הרואות, כי על פי תקן 940 היה על הנתבע 2, כמתכנן השלד, לבצע חקירת קרקע על מנת לקבוע את עומק היסודות. חקירת הקרקע נעשית באמצעות סקר קרקע וקידוחי ניסיון, אלא שנתבע 2 לא פעל בהתאם להוראות תקן 940. חובתו של מתכנן שלד לקבל חוות דעת יועץ קרקע בטרם תכנון השלד, ולבצע בדיקה של הקרקע כדי לקבוע את עומק הכלונסאות הנדרש, מעוגנת גם בפסיקה (ראו למשל: ע"א 6373/96 ניסנבוים נ' סימונה [פורסם בנבו] (16.5.1999)2005)). הנתבע 2 ביצע את התכנון הקונסטרוקטיבי בלא שהיה בידו מידע בדוק כלשהו בדבר הקרקע, אלא הערכה שלו בלבד לפי המצב בשטח.

181. נתבע 2 העיד שהוא מזמין יועץ קרקע לפי הערכה, "אם אני לא מכיר את השטח, ואין לי נתונים לשטח, אני מזמין", אך במקרה זה הכיר את הקרקע ואת השטח, "הייתי בחפירות, בזמן החפירה הייתי, אני יכול בזמן החפירה לקבוע איזה עומק בלי יועץ קרקע". הגירסה שתכנן על פי נוכחותו בחפירות והכרת הקרקע מתוך החפירות סותרת את העובדה שחופרים את הכלונסאות אחרי הכנת התכניות ולכן נשאל הנתבע 2 על כך והשיב "בסדר, תכניות זה התחלתי, אבל יש מה שקובע אמיתי זה השטח. אני מעריך 8 מטר" (עמ' 11 לתמליל מיום 4.12.19. ההדגשה שלי- מ' ר').

182. בחקירתו הנגדית חזר על כך שכשהכין את היסודות ואת החישוב הסטטי לא היה בפניו דו"ח יועץ קרקע והוא חישב לפי ניסיונו, "לפי סוג הקרקע הערכתי וקלעתי בול. אני הערכתי ובאתי בביצוע, בחפירות, וראיתי שמה שהערכתי זה נכון בשטח" (עמ' 40 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 35-38. ההדגשה שלי- מ' ר'). קלע בול!!!

183. בסיכומיהם טענו הנתבעים שבתמונה נ/5 רואים סלע שהוצא בזמן הקידוח ולכן בשיקול דעת נתבע 2 להתקין כלונס כראות עיניו, וכי "אם נמצא חתך קרקע עם שכבת חרסית עליונה בעובי עד 5 מ' ומתחתיה סלע ניתן להתקין כלונס בהתאם לשיקולי המהנדס" (סעיפים 375, 378 לסיכומי הנתבעים). זו שוב סברה המועלית בטיעוני הנתבעים בלי להתמך בחוות דעת מומחה. אם בסברות עסקינן, בניגוד לסברת הנתבעים, לא ניתן להסיק מקיומו של סלע אודות סוג הקרקע, שכן אפשר שהסלע הוצא מהשכבה העליונה של הקרקע ומתחתיו קרקע אחרת, או שביתר הקרקע אין סלע.

184. כפי שפורט לעיל, מומחה בית המשפט מצא כי הקרקע עליה נבנה הבית מורכבת מ"משטחים של נארי בעל קושי בינוני שמכסים על חתך קרקע עבה שמורכב מקרטון פריך, לעיתים חווארי. זהו מסלע שמורכב כבעל רגישות גדולה לשינויי רטיבות..." (מ/1, עמ' 6-7), וכי אפשר שנתבע 2 הוטעה על ידי הנחתו ששכבה סלע הנארי שהייתה על פני השטח נמצאת גם בעומק, אך "בתמונות שצירפתי בשלבי הבנייה רואים בבירור את סוג הקרקע כפי שתיאר הגיאולוג לעיל" (מ/1, עמ' 8).

185. אופי הקרקע במגרש התובעים משפיע גם על הניקוז. המומחה אישר שזיהה בעיית ניקוז במגרש והסביר שאולי זה נובע מהזרימה התת קרקעית מהמדרון עצמו, מהמגרשים, וזה השפיע על היסודות. בגלל שהקרקע היא חווארית היא מושפעת מהמגע עם מים (עמ' 17 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 38-40). ככל שהעומקים של הכלונסאות קצרים יותר ממה שצריך להיות, יש לכך השפעה מבחינת הניקוז (עמ' 18 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 2-4). ככל שהמתכנן סבר שיש בעיה בניקוז בגלל הטופוגרפיה של הקרקע, היה עליו מראש לתכנן כך שבעיית הניקוז תיפתר (עמ' 18, שורות 10-15).

186. לא שוכנעתי בטענת הנתבעים כאילו לא הוכחה מידת ניסיונו של מומחה בית המשפט בתכנון בקרקע חווארית (סעיף 86.2.1 לסיכומי הנתבעים). על פי פרטי השכלתו וניסיונו של המומחה בחוות הדעת מ/1, נוסף להיותו מגיסטר למדעים בהנדסה אזרחית, היה בעת מתן חוות הדעת בשלבים מתקדמים לתואר דוקטור למדעים בהנדסה אזרחית- קרקע וביסוס. הוא השתתף בימי עיון רבים בתחום הקונסטרוקציה וביסוס מבנים וליקויי בניה, עוסק משנת 1990 ועד היום בין היתר בייעוץ לביסוס מבנים ונותן חוות דעת בתחום ביסוס מבנים (מ/1, עמ' 1). על כן, הוכחה מידת נסיונו של המומחה בנושא קרקע וביסוס.

187. מומחה בית המשפט נעזר בגיאולוג יצחק שדות והגיע יחד איתו לבחון את השטח. הגיאולוג יצחק שדות הכין משנת 2011 ועד שנת 2018 דו"חות גיאולוגים למטרת ייעוץ קרקע לביסוס של 20 מגרשים בשכונה בה נמצא בית התובעים, ומסקנתו הייתה ש"בכל המגרשים, כולל המגרש שבו נבנה הבית של משפחת אבשלום, נמצאו בפני השטח משטחים של נארי בעל קושי בינוני שמכסים על חתך עבה שמורכב מקירטון פריך, לעיתים חווארי. זהו מסלע שמוכר כבעל רגישות גדולה לשינויי רטיבות" (מ/1, נספח א'). המומחה התבקש להסביר את האמור בחוות דעתו, שבנוסף לדו"ח הגיאולוגי שהזמין, עשה סקר לקרקע ברחוב הרימון. תשובתו היתה שהוא יועץ קרקע ולכן מסתכל ויודע באיזה סוג קרקע מדובר, אבל עשה בדיקות מעבדה והביקור ברחוב הרימון היה רק להתרשמות כללית (עמ' 36 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 20-31).

188. הנתבעים טענו כי מכתבו של הגיאולוג גדות, שצורף כנספח א' לחוות הדעת מ/1, אינו אלא התרשמות כללית מסביב וכי המומחה הסתמך על מידע שמסר הגיאולוג, שלא בדק את המגרש אלא מגרשים אחרים. נטען, שהגיאולוג לא הובא לעדות וגרסתו כעדות מפי השמועה (עמ' 12, 51 לסיכומי הנתבעים). אלא שבכתב ההגנה לא טענו הנתבעים שהגיאולוג לא בדק את המגרש אלא מגרשים אחרים, לא נטען שלא ביצע סקר והנתבעים ביקשו לזמן את הגיאולוג לחקירה על גירסתו שהובאה בחוות הדעת כמין בדיקת מעבדה ניתן להסתמך עליה. מומחה בית המשפט והגיאולוג ביקרו יחדיו ביום 1.11.2018 בבית התובעים ובשטחים הסמוכים, והמכתב הוא סיכום של דעתו המקצועית בהתייחס לקרקע במגרש התובעים שבה ביקר. אני מקבל את המידע שמסר הגיאולוג כאמין וכמשקף את מצב הקרקע של התובעים.

189. מאחר שמדובר בקרקע שבבסיסה "קרטון פריך, לעיתים חווארי", עומק הכלונסאות בבית התובעים היה צריך להיות 10 מטר לכל הפחות. לפי סעיף 3.7.1 לתקן: "קרקע חרסיתית, לפי הגדרתה בתקן למיון קרקעות (התקן הישראלי ת"י 940 חלק 5), לרבות חוואר, משנה את נפחה בשל שינויים בתכולת הרטיבות, וכתוצאה משינוי הנפח נוצרות בקרקע תזוזות אנכיות וצידיות. תופעה זו עלולה לגרום לתזוזות הבדליות גדולות של יסודות בקרקעות חרסיתיות". עקרונות שיטת הביסוס בקרקע תופחת מופיעים בסעיף 3.7.3.1: "א. שיטת הביסוס המומלצת בקרקע תופחת היא באמצעות כלונסאות המעוגנים בשכבות העמוקות, שאינן מושפעות משינויים בתכולת הרטיבות. יש למנוע התרחבות קוטר הכלונס עד לעומק 2 מטר לפחות מפני הקרקע, בעזרת שרוול קרטון או שרוול פלסטיק או כל אמצעי אחר. ב. עומק הכלונסאות יהיה לפחות 10 מטר מתחת לפני הקרקע וקוטרם לא ייפחת מ-400 מ"מ..." (ההדגשה שלי- מ' ר').

190. לפי סעיף 3.7 לתקן 940 חלק 1, "בקרקעות תופחות ומתכווצות אי אפשר להבטיח שלא ייוצרו סדקים בקירות המבנה כתוצאה מפעילות הקרקע, וזאת גם אם ננקטו כל האמצעים הנדרשים בתקן". הנתבעים טענו כי לפי סעיף זה ממילא לא ניתן למנוע סדקים במבנה (עמ' 51 לסיכומי הנתבעים, סעיף 379). בהעלאת טענה זו מודים הנתבעים כי הקרקע היא מסוג תופח ומתכווץ, בניגוד לגירסת הנתבע 2 ולתכנונו. בנוסף, העובדה שאי אפשר למנוע סדקים בקירות כתוצאה מפעילות הקרקע באופן מוחלט, אינה פוטרת את המתכנן מחובתו לנקוט את כל האמצעים הדרושים בתקן באופן התואם את סוג הקרקע כך שיפחת הסיעוי לכך. המתכנן יעשה כמיטב יכולתו המקצועית, ואם לא יצליח למנוע סדקים למרות מילוי חובתו, יהיו סדקים.

191. אין ספק שהנתבע 2 לא תכנן כלונסאות בעומק של 10 מטרים או יותר, ואכן לא בוצעו כלונסאות בעומק דרוש זה. כזכור, לפי חוות דעת המומחה, עומק היסודות בבית התובעים הוא 8 מטר, במקום עומק מינימלי של 10 מטר, כאשר אין ספק שהיסודות תוכננו ללא דו"ח של יועץ קרקע ועל דעת הקונסטרוקטור בלבד. כפי שאמר המומחה "כלונסאות קצרים מסבירים את היווצרות סדקים בבניין, הן כתוצאה משקיעת הבדליות בין הכלונסאות והן כתוצאה מתפיחה בקרקע והתרוממות הכלונסאות בכל חלקי הבניין" (מ/1, עמ' 8).

192. נתבע 2, השיב לשאלה כיצד קבע את עומק הכלונס בפרויקט - "לפי העומסים שקיבלתי בחישוב, מחשבים את העומס והולכים למגרש עצמו בזמן החפירה. חפרנו בזמן החפירה, התאים לנו אחד לאחד, חישוב נכון, ויש לי תוכנית פה, תוכנית ארצית שמראה סוג הקרקע של המגרש... שמראה לי שהאדמה הזאת היא אדמת קרטון" (עמ' 5 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 23-29). אלא שבתשובה לשאלה אם התכנית הייתה הבסיס לעומק החפירה שחפר, הודה כי "זה לא היה בידיי. זה לא היה הבסיס" עמ' 5 לתמליל מיום 4.12.19,שורות 34-36). בהמשך טען "הבסיס היה התחשיב והערכות" (עמ' 6 לתמליל, שורה 5. ההדגשה שלי- מ' ר'). הוא עמד על כך שאם היה נדרש גם היום לבצע את התכנון היה מתכנן "אותו דבר" (עמ' 6 לתמליל, שורה 7).

193. מומחה בית המשפט נדרש לשאלה מה דרוש למתכנן שלד כדי לתכנן עומק הכלונסאות, קוטם, כמות ברזלים בכלונס וכדומה. "צריכים דו"ח ביסוס ואחר כך לפי דו"ח הביסוס אז קובעים את הגדלים של היסודות של הכלונסאות ועומקים, ברזלים לפי התקנים הרלוונטיים, ואחר כך מתכננים את הקונסטרוקציה של הבית". בתשובה לאפשרות שבית התובעים היה הראשון שעלה על הקרקע ענה ש"אם היו בונים על ידו אז הוא יכול לקחת אינפורמציה מהשכנים, מה איך הגיע באיזה שכבות הגיע של הקרקע? אבל שאני בא לאזור בתול נקרא לזה, אז צריכים לבדוק מה סוג הקרקע שם ולפי זה לבסס" (עמ' 12 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 6-8, 12-13).

194. מומחה בית המשפט הסביר כי כדי לעשות דו"ח קרקע יש לבצע קידוח ניסיון, כפי שנדרש בת"י 940 עמוד 11 טבלה 2.3 שורה 2. בדרך כלל מסתפקים ב-12 מטר עומק קידוח ניסיון אבל אם צריך שיהיו כלונסאות של 12 מטר, הקידוח יהיה עמוק יותר (עמ' 12 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 26-38).

195. המסקנה היא שמתכנן השלד, נתבע 2, לא פעל בהתאם לחובותיו בתקנות התכנון והבניה ובתקן ישראלי תקן 940. הוא לא השתמש בדו"ח ביסוס, לא ביצע קידוחי נסיון, לא ביצע סקר קרקע, החישובים הסטטיים שהכין לא הכילו נתונים בדבר היסודות, והכלונסאות שתכנן בעומק של 8 מטרים לא התאימו לדרישות התקן לפי סוג הקרקע. בכך הפר את חובתו כמתכנן השלד, הפרה שגרמה לסדקים ולנזקי התובעים.

196. הנתבעים טענו שלמרות שהנתבע 2 תכנן כלונסאות בעומק של 8 מטרים, לא הוכח שהכלונס אינו בעומק 10 מטרים. כלומר, לטענתם, התכנון היה 8 מטרים, אבל בפועל בוצע כלונס בעומק גדול יותר, וכדי שנדע מה בדיוק בוצע יש לבצע בדיקה סונית. המומחה נשאל על כך והעיד שניתן לעשות בדיקה סונית לאחר יציקת הכלונס, כשהכלונס חשוף ואין עליו עמודים. לא ניתן לבצע בדיקה כזו היום, מאחר שמעל היסוד כבר יש עמוד, גל קול שיכול להפריע לבדיקה ולתת תוצאה לא נכונה, "זאת אומרת בדיקה סונית עכשיו היא לא מומלצת" (עמ' 13 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 4-17). עוד הוסיף, כי בדיקה סונית עושים 7 ימים לאחר יציקת הכלונסאות - חושפים את ראש הכלונס ודופקים עליו, ומודדים כיצד חוזר גל הקול, אבל ברגע שמעליו יש עמוד וקורות וקירות, הקירות האלה יכולים להפריע לגל, "מתי הוא יחזור ואיך יחזור" (עמ' 13 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 19-21). כפי שנראה, הטענה שנוצקו כלונסאות בעומק גדול יותר מ- 8 מטרים היא טענה בעלמא ונראה שכלונסאות אף קצרות יותר.

197. המומחה הופנה לכלונס מס' 21. לאחר שהתבקש לעיין בתכנית הגג שקיבל מהנתבעים, אישר שלגבי כלונס מס' 21 כתוב בתכנית 6 מטר. משכך, נשאל אם חוות דעתו תשתנה בהינתן שהתכנון של חלק מהכלונסאות הוא ל-6 מטר. המומחה השיב כי שחוות דעתו לא תשתנה, ועדיין קיים חוסר בעומק, בין אם מדובר ב- 6 מטרים או ב- 8 מטרים (עמ' 14 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 21-33).

198. המומחה אישר כי יש בבית אזורים מוקשחים, למשל מתחת למדרגות והממ"ד. מה שעושה את האזורים למוקשחים נובע מהתכנון של קיר בטון קשיח. המומחה אישר שבקירות הבטון באזורים המוקשחים אין סדקים בולטים. "יש קיר בטון פה בין עמוד 19 ל-21 ל-27. בקיר הזה נכון שהעמוד הוא 6 מטר, אבל אין שם סדקים, בקיר הבטון. יש סדקים במרתף, בכניסה מעל זה אבל זה קירות בלוקים" (עמ' 16 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 1-7).

199. חלק מהכלונסאות היו אף קצרים מ-8 מטרים. ניתן ללמוד זאת מתכנית מיום 21.11.2011 "ק-1", "מתווה יסודות" (ת/17) בה מסומנים כלונסאות בעומק של 4,6 ו-8 מטר. בתחתית התכנית צוין כי "המבצע אחראי לבדיקת כל המידות. על כל טעות או אי התאמה עליו להודיע למהנדס...".

200. נתבע 2 העיד בחקירתו הנגדית שחישב את החישובים הסטטיים לפני קבלת היתר בניה, כלומר כשבא לשטח היו בידו כבר תכניות של כלונסאות והעומק היה כבר מחושב (עמ' 37 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 29-38). בתכניות שערך ק/1-ק/4 מתועד תאריך של סוף נובמבר 2011, כלומר לאחר קבלת היתר הבניה.

201. תחילה טען נתבע 2 שת/17 היא "טיוטה" שנערכה לצרכי סימון כלונסאות ואינה התכנית לביצוע שהוצגה למומחה מטעם בית המשפט (עמ' 54 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 33-36), אך בהמשך העיד שתכנית ת/17 היא שהוגשה למומחה מטעמו (עמ' 55, שורות 2-14). כשנשאל מדוע מסר תכנית טיוטה במקום למסור את תכנית הביצוע הראשונה השיב כי "המומחה לקח את התכנית הנכונה, לא טיוטה" (עמ' 55 לתמליל מיום 4.12.19, שורה 21). נתבע 2 נשאל שוב, אם מדובר בטיוטה, ולא בתכנית הביצוע, למה נמסרה למומחה מטעמו והשיב "אם זו 4 מטר זו טיוטה" (עמ' 56 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 7-8). כבר עתה אומר שקשה להלום את גירסאותיו המתחלפות של הנתבע 2 והדבר משליך על מהימנותו (ע"א 765/18 שמואל חיון נ' אלעד חיון (פורסם בנבו, 01.05.2019). בהמשך נראה שגירסאותיו ממשיכות להיות מוחלפות אנה ואנה.

202. לפי נתבע 2, תכנית סימוני הכלונסאות ת/17 נעשתה לאחר שהוגשה הבקשה להיתר לוועדה לתכנון ובנייה (עמ' 56 לתמליל מיום 4.12.19, שורה 36). נתבע 2 חזר וטען כי "יש טיוטה ויש תכנית ביצוע", ואת המודד לא מעניין העומק, הוא רק מסמן איפה הכלונסאות, "העומקים זה הקבלן והמפקח והם קיבלו תכניות חתומות לביצוע... מה שהוגש לבית המשפט" (עמ' 57 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 16-24). לדבריו, לגבי תכנית ת/17 אולי יש שם "טעות במספר.. אולי טעות סופר בכלל" (עמ' 57 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 26-32). לשאלה מדוע צריך להוציא טיוטה לפי נתונים שלא לביצוע ולא לפי הנתונים שבאמת צריך לבצע, ענה (עמ' 58-59 לתמליל מיום 4.12.19):

"העד, מר כאתבי: בזמן שהוא לחץ לסמן את הכלונסאות, התוכנה לא נותנת לי מתווה של יסודות אם אני לא אעשה עומקים, אז בשליפה נתתי לו לסמן כלונסאות.

כב' הש' רניאל: מה זאת אומרת "הוא לחץ", תסביר לי? למה לא יכולת לסמן את העומקים הנכונים, החישובים לא היו בידיך? עוד לא עשית את החישובים?

העד, מר כאתבי: עוד לא עשיתי.

כב' הש' רניאל: מתי עשית את החישובים?

העד, מר כאתבי: אחרי שסיימנו את כל התוכניות. זה בסוף עושים, לא בהתחלה.

כב' הש' רניאל: אני חשבתי דווקא שעושים את החישובים לפני שמתחילים לתכנן תוכניות.

העד, מר כאתבי: לא, אחרי.

כב' הש' רניאל: לא, אחרי שמתחילים לתכנן תוכניות? טוב, נו, מה אני אגיד לך. לפי מה תתכננו תוכניות אם אין חישובים?

העד, מר כאתבי: כשאתה מסיים תוכניות אתה מתכנן כלונסאות, בסוף, בסוף.

כב' הש' רניאל: אני מצטער, לא, אבל לפי מה עושים בכלל את התוכניות? הרי כדי לעשות תוכניות קונסטרוקציה צריך קודם לחשב, ואז לפי החישובים עושים תוכניות. אין טעם לעשות תוכניות בלי חישובים ואחר כך לחשב ואז לתקן את התכנון, זו עבודה כפולה.

העד, מר כאתבי: ככה עושים, ככה עושים".

איני מאמין לנתבע 2 שראוי למתכנן לעשות חישובים רק אחרי התכנון. התכנון מבוסס על החישוב הסטטי ואם המתכנן אינו נוהג כך, הוא אינו נוהג כראוי. לא ניתן הסבר מדוע נמסרו תוכניות לפי נתונים שאינם לביצוע.

203. נתבע 2 טען שמסר את התכניות לחישוב סטטי לוועדה לתכנון ובנייה, וכשנשאל מה מסר למומחה מטעם בית המשפט השיב "את התכניות האלה" (עמ' 60 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 34-38), "תכנית חישוב סטטי לצורך רישוי" (עמ' 61 לתמליל, שורה 13). אלא שמיד לאחר מכן טען כי למומחה בית המשפט מסר דווקא תכניות לביצוע (עמ' 61, שורה 17), למרות שהבהיר ש"יש תכניות ביצוע ויש תכניות לצורך רישוי וזה מה שיש" (עמ' 61 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 22-23). לדבריו, בספטמבר 2011 לא היו תכניות לביצוע, היו רק תכניות לצורך רישוי שהוגשו כאמור לוועדה (עמ' 62, שורות 1-8). הוא עמד על כך שמה שנמסר למומחה מטעמו אלו התכניות לביצוע, וכשנאמר לו שכתוב בהן 6 מטר עומק הכלונסאות, העיד שמדובר ב"טעות סופר, עזבי, זה טעות סופר...זה לא ייתכן 6" (עמ' 62 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 15-2).

204. לנתבע 2 הוצגה תכנית ת/18 לה קרא "טיוטה שנמסרה למודד" (עמ' 62 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 34-38). לאחר מכן כשנשאל שוב על תכנית ת/17 העיד שזו דווקא התכנית לביצוע:

"ש. אז ת/17 שהוגש ומופיע בחוות הדעת של המומחה מטעמך והוא מה שמסרת למומחה בית המשפט, זה תוכניות לביצוע?

ת. לביצוע, כן.

ש: עם ה-6 מטר?

ת: מה שקיבל מומחה בית המשפט זה לביצוע.

ש: אוקיי, בסדר, אז אתה תכננת תוכניות עם 6 מטר אורך כלונסאות ו-8.

ת: לא תכננתי, 8 תכננתי.

ש: אז העברת לביצוע.

ת: תכננתי 8 מטר. אם כתוב 6 זה בטעות, זה טעות סופר ורואים את זה, לא צריך לחשוב על זה אפילו". (עמ' 63 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 1-10).

205. קבלן השלד אישר כי הוא שהתקין את הברזל ויצק את הבטון לתוך הכלונסאות, ולגבי עומק הכלונסאות שבו קדח בבית התובעים העיד "היה לנו 8 מטר, ואם אני לא טועה היה לנו במרפסות 6 מטר... איפה שיש לנו כאילו שביל רחב נדמה לי היה כלונסאות 6 מטר, שאין עליו בנייה" (עמ' 96 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 1-12).

206. הנתבעים טענו בסיכומיהם, שכמות הבטון שהוזמנה לפי דו"ח פירוט בטון הנסון תואמת לפי כמות הבטון שנוצקה באותו יום לחישוב של 8 מטר כלונס, ולכן טענו שאין לקבל את טענת התובעים בדבר כלונסאות בעומק של 4 או 6 מטר. הנתבעים הפנו למוצג נ/14 וטענו שמסומנים בו 35 כלונסאות בקוטר של 45 ס"מ. בסיכומיהם חישבו נפח גליל לפי קוטר 45 ס"מ וגובה 8 מטר, כפול 35, כך שיוצא לדבריהם 45 טון (עמ' 34 לסיכומי הנתבעים, סעיף 246). החישוב הזה מבוסס על הטענה העובדתית בדבר הזמנת 45 טון בטון ביום אחד. אמנם, ב"כ הנתבעים ציין בישיבת יום 4.12.2019 שהוא מחזיק בידיו דו"ח הזמנת בטון מיום 15.12.2011 לפיו כמות הבטון שהוזמנה הייתה 45 טון (עמ' 96 לתמליל, שורות 21-22), אך דו"ח כזה לא הוגש כראיה. כמו כן, איני מקבל את טענת הנתבעים שיש להסתמך על הכתוב בתכנית נ/14 בדבר קוטר של 45 ס"מ, אך אין להסתמך על הכיתוב באותה תוכנית בדבר עומק של 4 מטר או 6 מטר המופיעים גם הם באותה תוכנית. על כן, לא הוכח שנוצק בטון בכלונסאות בעומק של 8 מטרים.

207. בכל מקרה, בין אם כל הכלונסאות שנקדחו בבית התובעים היו בעומק 8 מטר כטענת הנתבעים, ובין אם היו ביניהם קצרים יותר, הוכח שנתבע 2 פעל בניגוד להוראות תקן 940, לפיו מאחר שמדובר בקרקע חווארית היה עליו לתכנן יסודות באורך של כ-10 מטרים לפחות. הנתבעים הפנו לכך שבן עזרא השיב לשאלה אם כלונס של 10 מטר כפי שנקבע בתקן 940 היה מונע סידוק בבית, כי "במקרה הזה לא" (עמ' 72 לתמליל, שורות 33-37). אין בכך כדי לסתור את האמור בתקן 940 ולפיו במקרה דנן על היסודות להיות בעומק "לפחות 10 מטר". לאור האמור בסעיף 3.7 לתקן 940 היה על המתכנן לשקול אם להוסיף אמצעים מעבר לאלה הדרושים בתקן ואם יש להאריך את היסודות מעבר לרשום בתקן ולא להסתפק במינימום הדרוש, שגם בו לא עמד. כפי שציין מומחה בית המשפט, אילו היה יועץ קרקע היתה המלצתו עומקים מ-12.0 מטר עד 14.0 מטר. עוד הוסיף המומחה, כי אם היה נתבע 2 נעזר ביועץ קרקע, קרוב לוודאי שתכנון היסודות היה נכון (מ/1, עמ' 9). נתבע 2 העריך את סוג הקרקע בניגוד לדין, על פי מראה עיניו והאדמה שהוצאה בעת הקידוח. בשל כך תכנן יסודות בעומק קצר, פחות מהעומק הנדרש בתקן ישראלי תקן 940 ובכך התרשל.

208. ניתן ללמוד על כשל בתכנון הקונסטרוקטיבי של היסודות גם מהודאת נתבע 2 בשיחה המוקלטת נ/20 בינו למפקח, מר גיא מרלי. השיחה שיזם נתבע 2 התקיימה לפני ביקור אחד ממומחי הנתבעים בבית התובעים. נתבע 2 אישר בעדותו ששוחח עם המפקח (עמ' 13 לתמליל מיום 4.12.19). בהקלטה נשמע נתבע 2 אומר בקשר לעומק היסודות: "בתכניות 8... אני רציתי להעביר את זה ל-10 אבל פחדתי אם יש תכניות... אם יש תכניות ביד שלו" (נ/20, דקה 5:32 עד דקה 5:37). ובהמשך "אז אני אומר מה שאני מבין. מה שאני מבין טעיתי" (נ/20, דקה 7:24 עד 7:30), "טוב, בסדר, אני בסך הכל, אני אומר, יועץ ביסוס, אני מה שאני יודע עשיתי, טעיתי" (נ/20, דקה 9:24 עד 9:31).

209. דברי נתבע 2 הנשמעים בהקלטה נ/20 הם "הודאה מחוץ לכותלי בית המשפט" שהיא "ראיה כשאר הראיות ובין שאר הראיות", שרשאי בעל הדין לסתור אותה (ראו: ע"א 211/63 יחזקאל נ' קלפר, פד"י יח(1), 563 (1964)), אך נדרשת עדות בעלת משקל, כדי לסתור את האמור בהם. הודאת בעל דין זו לא נסתרה. נתבע 2 נשאל על הודאתו שטעה בתכנון, ובמקום כלונסאות של 10 מטר טעה ותכנן כלונסאות של 8 מטר והשיב "לא זוכר, אולי טעיתי בדיבור, לא זוכר דבר כזה. לא זכור לי" (עמ' 10 לתמליל מיום 4.12.19, שורה 24). בהמשך נשאל אם ייתכן שבשיחה עם המפקח אמר לו שרצה לשנות את התכניות אבל פחד שלתובעים יש עותק מהתכניות ביד, וענה "אולי התבלבלתי, לא יודע, אבל בסוף לא שיניתי כלום" (עמ' 14 לתמליל מיום 4.12.19, שורה 30). אני רואה שעדותו זו הודאה בנכונות הודאתו הקודמת בדבר התרשלותו ורצונו להסתיר זאת שנכשל.

210. הנתבע לא בדק את הקרקע, תכנן כלונסאות קצרות מהנדרש שבוצעו לפי תכנונו ולא העמיד גירסה נגדית בדבר עומק הכלונסאות, והמסקנה היא שהתובעים הרימו את נטל הוכחת הטענה שהנתבע התרשל בתכנון יסודות השלד, שגרם ליציקת כלונסאות קצרות מדי שאינן מתאימות לסוג הקרקע, וכחוות הדעת מומחה בית המשפט, הדבר גרם להיווצרות סדקים במבנה.

החציבות כגורם לסדקים?

211. כאמור, מומחה בית המשפט קבע בחוות דעתו כי הכלונסאות הקצרים הם שגרמו להיווצרות הסדקים בבית התובעים כתוצאה משקיעת הבדליות בין הכלונסאות וכתוצאה מתפיחה בקרקע והתרוממות הכלונסאות בכל חלקי הבניין. לגרסת הנתבעים, הנזק אינו נובע מהתכנון או מהפיקוח העליון של נתבע 2, כי אם מהחציבות שבוצעו בבית התובעים על ידי צד ג' 4, החשמלאי. אבחן כעת טענה זו.

212. החשמלאי העיד שהוא קבלן לעבודות חשמל משנת 2000, ועבד בבית התובעים לפי התכנית של האדריכלית. לאחר קבלת התכנית סימן את נקודות החשמל בבית ביחד עם התובע. הוא לא זכר אם האדריכלית הייתה איתם, אך לדבריו הכל בוצע לפי התכנית (עמ' 112 לתמליל מיום 4.12.19). בחקירתו הנגדית העיד שהובא לפרויקט על ידי המפקח, והצטרף בשלב הכלונסאות, כשכבר היו תכניות חשמל שערכה האדריכלית. הוא אישר שרוב העבודות של העברת תשתיות החשמל בוצעו בחציבה במחיצות בבית, כי "ככה זה נהוג" וכפי שעדכן את המפקח והתובע (עמ' 113 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 20-38). לפי עדותו, חלק מהחציבות בוצעו בבלוק 10, כשעומק תשתית החשמל שצריך להעביר הוא בדרך כלל 2-3 ס"מ. הוא אישר, שביצע חלק מהחציבות להעברת התשתית גם בבטון ובתוך העמודים, וכי לא התייעץ על כך ולא עדכן את הקונסטרוקטור או המפקח. לדבריו החציבה מתבצעת גם באופן אופקי וגם באופן אנכי (עמ' 114 לתמליל מיום 4.12.19).

213. גם המפקח העיד לעניין החציבות. לדבריו, בשלב שבו נעשו חציבות בקירות ובמחיצות לא ראה "שום כשל, שום בעיה" ועבדו שם לפי תכניות חשמל אדריכליות, כך שנעשו התאמות בשטח לפי בקשת הלקוח והאדריכלית. "כשאני אמרתי שיש שלב של מחיצות שבאים ומסמנים, יש גם שלב שבאים ומסמנים את החשמל פיזית על הקירות, שזה בליווי האדריכל. אחרי הסימונים נכנס חשמלאי ומתחיל את החציבות בהתאם לסימונים שבוצעו בשטח" (עמ' 78 לתמליל מיום 4.12.19). כשנשאל אם קיבל תכניות היכן יהיו החציבות הסביר שאין תכניות כאלה, ועבדו לפי הכנות שעושים לחשמל בכל יציקה של תקרה. "בגמר השלד חוצבים מהתקרה לקירות, לאזורים שרוצים להגיע אליהם. כל חציבה נעשית ב-90 מעלות, אין חציבות באלכסונים או באיקסים או בדברים כאלה, והדברים נעשו בצורה טובה מאוד". המפקח הבהיר כי "אין תוכנית שמשרטטת את התוואי של צינור החשמל בתוך הקיר, אין תוכנית כזאת". יש הכנות שהחשמלאי עושה בזמן היציקות, כאשר ההכנות של כל צנרת החשמל הן בתקרות הבטון ולא בקירות שחוצבים (עמ' 79 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 14-22). המפקח אישר חקירתו הנגדית, שהחציבות בוצעו על ידי החשמלאי גם בקירות, בשלד עצמו, וכי לא ראה לנכון להזמין את הקונסטרוקטור לשם כך (עמ' 84 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 1-5).

214. נתבע 2 העיד שהסדקים בבית התובעים נובעים מהחציבות, ולא בשל כשל תכנוני, כי "כשהיינו בסיור עם מומחה בית המשפט, אדון סוהיל, אני לא ידעתי מה זה סדקים. אין אלכסוני, הכול אופקי או אנכי, לא ידעתי מה זה התופעה הזאת עד שקיבלנו את התמונות, אז התברר לנו 100 אחוז על ליווי הבנייה וחציבות, זו הבעיה, לא תכנוני... רק בתוך הבית. אין במעטפת שום סדק שמעיד על שקיעה או תפיחה" (עמ' 2 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 29-35). לטענתו הסדקים הופיעו בכל המחיצות, "איפה שיש חציבות, איפה שיש עבודת מחיצות. בתמונות אנחנו רואים את זה במדויק" (עמ' 3 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 1-3).

215. נתבע 2 עמד בחקירתו הנגדית על כך ש"ליקוי בניה רואים בתמונות אחד לאחד שיש בעיה באופן בניית המחיצות" (עמ' 20 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 5-6). גם בהמשך טען כי "יש תמונות שמוכיחות שהבעיה היא ליקוי בביצוע, או חציבות או (לא ברור) או חפירות שאני לא אחראי על זה. אתה עומד על יסודות, אני לא יודע למה על יסודות, אין בעיה ביסודות ואני אוכיח שאין בעיה ביסודות, שאין סימן אחד של לא שקיעה ולא טפיחה ולא שום דבר" (עמ' 21 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 19-23). כלומר, הסיבה לסדקים היא לשיטתו חציבות או ביצוע לקוי של השלד - "בכניסה לחדר הורים יש חגורה מעל הדלת, נכון? איפה היא מחוברת? לשום דבר, הוא אפילו לא השחיל אותה, סתם שם אותה, וזה גרם לכל הנזק בחדר ההורים". הוא טען שהוא רואה את הנזק מהתמונות של המומחה וסימן אותן על גבי תמונות נ/22-נ/25 (עמ' 25 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 9-11, 20-23). לדבריו, בתור מתכנן השלד הוא לוקח בחשבון בשלב התכנון "חציבות נורמליות... לא חציבות אופקי שאתה הורס את כל הקיר, כל הקירות של החציבות הרוסות. כשאת חוצבת בקיר 10 לא נשאר כלום בקיר 10, וזה לפי התמונות שאת העברת לנו...". לשיטתו, בצורה "מה שרואים בתמונות" אסור לחצוב בקירות, "רוב החציבות לא צריך היה לעשות". (עמ' 45 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 1-4, 10-24).

216. נתבע 2 טען כי הסדקים הם במחיצות, "במעטפת אין סדקים, אין סדק עובר". הסדקים הם "במחיצות, במעטפת פנים". הוא הסביר כי במעטפת פנים הכוונה ל"בלוקים, במעטפת יש גם חציבות" והסדקים לא בשלד (עמ' 46 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 29-34). נתבע 2 אישר כי בין השאר תכנן את קירות החוץ, שבהם יש חלונות ופתחים, אך הקורות שצוינו בתכניותיו לא קשורות לשום מחיצה בבית, "כי זה לא שייך, מחיצות לא אחריות שלי, זה לא שלד. שלד הבניין זה לא מעטפת" (עמ' 49 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 28-36). בהמשך אישר כי הסדקים אינם נובעים רק מחציבות וכי יש סדקים גם מחוץ לבית, "יש 1 או 2, זה גם מחציבות" (עמ' 52 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 19-27). כלומר, גם כאשר יש סדק עובר הנאה מחוץ לבית, הוא נובע מבעיה במחיצות עקב חציות לצורכי חשמל.

217. הטענה שהחציבות גרמו לסדקים היא טענה שבמומחיות שלא הוכחה על ידי הנתבעים, שלא הגישו כל חוות דעת מומחה המוכיחה סברה זו. אין די בסברתו של נתבע 2 כדי לבסס את הטענה. הגם שנתבע 2 הוא מתכנן שלד במקצועו, אין הוא רשאי להעיד עדות סברה שבמומחיות. נוסף על כך, הבסיס העובדתי של הטענה קלוש, ונסמך על טענות סותרות של הנתבעים בנוגע למיקום החציבות. תחילה נטען שמרבית העבודות של החשמלאי בוצעו במחיצות ולא במעטפת (עמ' 19 לסיכומי הנתבעים, סעיף 108 סיפא). בהמשך נטען כי בתמונות שצולמו במהלך הבניה נמצאו במעטפת החיצונית של המבנה חציבות למכביר (עמ' 41 לסיכומים, סעיף 291). על כך יש להוסיף, שהנתבעים לא הצביעו על שום הוראת דין הקובעת שאין לבצע חציבות במחציות או במעטפת לצרכי העברת צנרת חשמל. יתר על כן, הנתבע 2 עצמו העיד שתפקידו כמתכנן להביא בחשבון חציבה לצורך צנרת חשמל, אלא שלדבריו, הוא צריך להביא בחשבון " חציבה נורמלית", אך לא הוכיח את טענתו שהחציבה שנעשתה היתה "לא נורמלית".

218. הנתבעים הציגו לתובע שאלות רבות בנוגע לתמונות ואם הסדקים חופפים את המקומות שבהם חצבו (עמ' 33-37 לתמליל מיום 14.11.19). גם התובע אינו מומחה וסברותיו בענין זה אינן מעלות ואינן מורידות. שאלת התאמת הסדקים למיקום החציבות היא עניין שבמומחיות ולא ניתן להסתמך על דברי התובע בסוגיה זו. גם אילו היו הנתבעים מוכיחים התאמה בין מיקום החציבות למיקום הסדקים, לא היה די בכך כדי להכיח שהחציבות גרמו לסדקים ללא חוות דעת מומחה.

219. הן המומחה מטעם התובעים והן מומחה בית המשפט דחו את טענת הנתבעים בדבר החציבות כגורם לסדקים, הן בחוות דעתם והן בחקירותיהם. בן עזרא אישר בחקירתו הנגדית שסדקים יכולים להופיע בקירות במקום בו בוצעו חציבות. כשהופנה לתמונות שצולמו במהלך הבנייה, בהן נראות חציבות שבוצעו לאורך ולרוחב החגורות והעמודים ונשאל אם החציבות יכולות לגרום לסדקים שנצפים מאחורי הטיח, השיב שהבניין נועד לכך שיחצבו בו חציבות להעברת כבלים וחיווט אינסטלציה חשמל, תקשורת וכיוצא בזה. בנוסף, קבע בוודאות שכיוון הסדקים לא תואם את כיוון החציבות עבור חוטי חשמל. "הכיוון סדקים מראה לי חד משמעית, בלי שום אפשרות אחרת, שהיסודות נעו למעלה ולמטה. יש לפעמים אותו יסוד שנע גם למעלה וגם למטה וזה תואם לחלוטין את מה שראיתי בדיעבד אחר כך כאשר בדקתי את התכניות וגיליתי שאחד העמודים הבעייתיים של עמוד מספר 21, הוא עמוד מספר 21 הוא שבור והוא גם הכלונס שלו קצר" (עמ' 68 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 17-25). הוא שלל אפשרות שמדובר בסדק של טיח או סדק בבלוק (עמ' 69 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 8-9).

220. בן עזרא העיד שהחציבות הן חציבות סטנדרטיות שעושים בעמודים לצורך העברת הצנרת, "ומקדמי הביטחון בבניין הם כל כך גדולים מבחינה מעשית שזה לא אמור להשפיע על סדיקה, זה אמור להשפיע אולי על סדק פנימי באותו תוואי של החציבה, אם ממלאים את זה בצורה לא נכונה. אם עושים את המילוי של אותו חריץ בצורה לא נכונה, אז יכול לאורך אותו תוואי של העברת הצנרת להופיע סדק פנימי, אבל זה לא משפיע על עומק הבניין". בהתאם לתמונות העריך את עומק החציבה בכמספר סנטימטרים (עמ' 70 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 1-7).

221. בן עזרא ציין כי חציבה אינה נעשית בחגורה כדי שלא להחליש את החגורה, אך גם בלי החגורה הבניין לא צריך להיסדק. "חגורה זה רכיב של קונסטרוקציה משנית, משמעותו שהוא חיוני אבל הוא לא הכרחי ולכן גם בלי החגורה הזו בכלל, הבניין לא אמור להיסדק" (עמ' 70 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 30-34). רצוי שיהיו חגורות אך לא הכרחי (עמ' 70 לתמליל, שורות 11-12). את החגורות במחיצות מתכנן הקונסטרוקטור. הוא הפנה לתכנית ק-4, שם בשליש השמאלי של התכנית יש תכנון של חגורות. לשאלת ב"כ הנתבעים השיב בן עזרא כי בתכנון בק-4 החגורה שלמה. "אם חותכים אותה והקונסטרוקטור סבור שזה קריטי, היה צריך לבדוק אותה... שיבדוק אותה לפני שיוצקים את החגורה" (עמ' 71 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 27-34).

222. מומחה בית המשפט העיד שכאשר קונסטרוקטור מתכנן בניין, עליו לקחת בחשבון שלאחר או תוך כדי ביצוע השלד יהיו חציבות לגבי חציבות צנרת אינסטלציה, חשמל, גז וכדומה, (עמ' 17 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 15-19). כשנשאל אם סוג החציבות ואופן ועומק החציבות יכול להשפיע על הקונסטרוקציה של הבית, השיב שזו אינה הסיבה לסדקים (עמ' 40 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 24-30). הוא הבהיר שלא היה מאשר לחצוב בעמודים "אבל עושים את זה וזה מקובל במרכאות". חציבות אופקיות בבלוקים היה מאשר, וכשנשאל מה מחזיק את העומס ענה שחוצבים ברוחב העמוד שהוא 20 ס"מ, "אתה לוקח ממנו 3 סנטימטר לא יקרה כלום, יש לך עוד 17 סנטימטר" (עמ' 41 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 1-7).

223. המומחה נשאל אם נכון שהסדק שצוין בכניסה לחדר ההורים (התמונה העשירית בחוות הדעת מ/1) נצפה על ידו כפיתול באותו עמוד כתוצאה של חציבה באותו בלוק. המומחה הבהיר "כן, זה חציבה של חשמל רגיל. זה לא עושה את הפיתול" (עמ' 42 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 29-31). ב"כ הנתבעים שאל אותו לגבי הסדק בקומה א' בכניסה לחדר הורים אם נכון שאין שם בכלל בטון כי אם בלוק (למרות שאין חוות דעת על משמעות ההבדל). המומחה ענה ש"עצם קיום הסדק הוא מצביע על התופעה, ממה נגרם הסדק. אם זה בטון או מבלוק, זה לא חשוב" (עמ' 42 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 40-41). המומחה נשאל אם במקומות שבהם סימן את הסדקים, זה לא תואם את מקומות החציבה שמופיעים בתמונה צולמה במהלך הבנייה ואם זה מקרי שהסדקים שקבע שהם כתוצאה משקיעה, נמצאים באותן חציבות מסיביות שרואים במהלך הבנייה. המומחה שלל זאת וציין "לא. הסדקים הם, אתה מציין את הסדק נקודתי, זה המקום וזה זה, הסדק הוא כללי, הוא רץ לכל הזה, זה לא כתוצאה מהחציבות... לא שאין להם שום יד ורגל, הן לא הסיבה לסדקים. נקודה" (עמ' 44 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 28-38).

224. חוות דעתו של מומחה בית המשפט שהחציבות לצנרת חשמל לא גרמו לסדקים לא נסתרה, לא בחקירתו הנגדית ולא בחוות דעת מומחה מטעם הנתבעים. על כן, אני קובע שהחציבות לא גרמו לסדקים ולנזקים מושא התובענה. בהתאם, אני דוחה את הודעת צד ג' 4 שהוגשה כנגד החשמלאי, מר מחמוד דבאח.

כשל בתכנון גגות הרעפים

225. על פי חוות דעת מומחה בית המשפט, תכנון גגות הרעפים באזור המטבח, חדר ההורים בקומה א' ובחלל המדרגות הפנימיות אינו נכון והקורות המרכזיות שאמורות לשאת את הקורות המשניות חלשות מאוד. "כתוצאה מהחולשה בקורה הנושאת הגג עבד בצורה מרחבית... פעולה זו מסבירה את הסדקים בחלל המטבח, בנטייה של קיר המטבח הדרומי בכ-1.5% מהאנך... הליקוי בגגות מסביר את הסדקים בחדר ובמקלחת הורים וגם בחלל המדרגות... לכן בחלל המדרגות ובחדר שינה הורים הסדקים למעשה שברים בשני הכיוונים ..." (מ/1, עמ' 9-10).

226. הצדדים חלוקים בשאלה על מי האחריות לתכנון הגגות- האם על הנתבע 2, כטענת התובעים, או על האדריכלית, כטענת הנתבעים. בחוות דעתו ציין המומחה כי "גגות הרעפים בבניין תוכננו או ליתר דיוק שורטטו בתכניות האדריכליות על ידי המתכנן... לדברי הקונסטרוקטור הוא לא התערב בתכנון גגות הרעפים ולא היה בזמן ביצוע הגגות והם בוצעו לפי תכניות האדריכל" (מ/1, עמ' 8. ההדגשה שלי- מ' ר'). כבר עתה אציין, כי האחריות לתכנון הגגות מוטלת על מתכנן השלד, הלוא הוא נתבע 2. מהראיות והעדויות שבפניי עולה שנתבע 2 הוא שתכנן את הגג בתכניות הקונסטרוקציה ועליו היתה החובה לאשר את תכנית הגג מבחינה קונסטרוקטיבית.

227. נתבע 2 העיד שהאדריכלית הכינה את התכנית לגג. הוא נשאל לגבי חוות דעת המומחה מטעמו מר מוסא אסעד, שלא הוגשה בסופו של דבר כראיה. מר אסעד התייחס בחוות דעתו לחישובים סטטיים, ונתבע 2 אישר שהציג בפניו תחשיב של גגות הרעפים והאופן שבו הם משפיעים מבחינת המשקל על המבנה. כשהתבקש להראות את התחשיב שערך, אמר שהוא צורף לכתב ההגנה הראשון שהוגש כשהתיק נדון בבית משפט השלום. לדבריו, למומחה בית המשפט לא הציג את החישובים הסטטיים שערך ביחס למשקל גגות הרעפים. "סוהיל היה צריך לעשות את זה, וכשהוא אמר "יש בעיה ברעפים" להציג מסמכים" אך לשאלה נוספת אם מסר את החישובים למומחה מטעם בית המשפט השיב "בתיק יש, בתיק" (עמ' 29 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 1-30).

228. נתבע 2 קיבל את התכניות הפרטניות מהאדריכלית לאחר הגשת הבקשה להיתר, ועל בסיס תכניות אלו ערך את תחשיבי המשקלים של גגות הרעפים שהציג למומחה מטעמו (עמ' 31 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 11-13). כשנשאל כיצד ידע את מספר הקורות התומכות בגג השיב שיש תכנית לגג הרעפים שהאדריכלית עשתה (עמ' 31, שורות 36-38). לדרביו, יש בתכנית נתונים של אורך ורוחב הקורות, ולגבי העובי "רשום פה במפורש, קורת עץ, 15 על 20". לפי עדותו, בניגוד לחוות דעת המומחה, אין בעיה בתכנון הגגות ואין שקיעה בגג הרעפים (עמ' 32 לתמליל, שורות 33-38; עמ' 33 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 1-4).

229. הוצג לנתבע 2 תקן 1556 (נ/26) והוא אישר שהוא מכיר את התקן והשתמש בו בתחשיבים שערך (עמ' 33 לתמליל, שורות 8-12). כן אישר שהוא תכנן בתכנית ק/4 תקרת מפלס 3.25 (ת/19) פרטים של מפלס גמלון, קירות גמלון ותקרה העליונה, ולדבריו "מפלס לפי אדריכלות... זה מפלס, מה שקבעה האדריכלית זה אותו מפלס צריך לעשות אותו" (עמ' 63 לתמליל מיום 4.12.19,שורות 28-30). "המפלס של הגמלון הסופי לפי אדריכלות" (עמ' 64 לתמליל מיום 4.12.19,שורה 10) ולדבריו, הוא מתכנן לפי הגובה הסופי של המפלס בתכניות שמסרה לו האדריכלית (עמ' 64 לתמליל, שורות 20-24).

230. על פי תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות), מתכנן שלד הבניין הוא האחראי לתכנון שלד הבניין בבקשה להיתר הבניה, כאשר ב"שלד" הכוונה לכל חלקי הבניין הנושאים ומעבירים עומסים מכל סוג לקרקע הנושאת את הבניין והדרושים להבטחת יציבותו. הגג הוא חלק מחלקי הבניין ולכן מה"שלד". מתכנן השלד הוא העורך את תכנית הקונסטרוקציה, שמוגדרת כ"תכנית שלפיה נבנה שלד" (סעיף 11 הגדרות לתקנות). מכיוון שהגג הוא חלק משלד הבניין, הנתבע 2 הוא שהופקד על תכנונו. לא רק שכך קובעות תקנות התכנון והבניה, אלא שכך עולה גם מהראיות שבפני. בתכנית ק-4 "תקרה מפלס 3.25, 4.59" מיום 27.11.2011 (ת/19) מופיע בצד ימין למטה שמה של נתבעת 1, מעסיקתו של נתבע 2, והכיתוב לפיו המבצע אחראי לבדיקת כל המידות. בצד השמאלי של ת/19 צוין "לפי אדריכלות", אבל התכנון הוא של הנתבע 2. נתבע 2 העיד בעצמו שתכנן בתכנית זו את הפרטים של מפלס גמלון, קירות גמלון ותקרה עליונה. לפי דברי המומחה, גם הקירות הם רכיבי קונסטרוקציה (עמ' 6 לתמליל מיום 23.9.19, שורה 19).

231. מומחה בית המשפט נשאל על הצד השמאלי בתכנית ת/19 ואמר "זה קורת תקרה ועוד חגורה מעליה", וחזר על כך שמדובר ב"חגורת בנייה" (עמ' 16 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 18,22). המומחה הסביר שהקונסטרוקטור מתכנן את חגורת הבנייה - "הקונסטרוקטור עוקב אחרי אדריכל, לוקח את התכניות של האדריכל ומלביש עליהן את הקונסטרוקציות. ככה זה נהוג". לדבריו, "בדרך כלל תכנית לוקחים את החזית, מסמנים עליה את החגורות, מסמנים איפה יש בניית בלוקים, איפה עובי התקרה או שוב פעם איפה העמודים, זה עמוד שדרה של הזה, שמים איפה יש עצם ואיפה יש בשר" (עמ' 16 לתמליל, שורות 33-35).

232. כשנשאל אם כשתוכנן גג מסוים על ידי האדריכל, ששלח לקונסטרוקטור (מכתנן השלד) את התכנית לגג, אז בעצם מתכנן השלד תכנן את הגג על פי תכנית אדריכלית, השיב "ברור ברור", האדריכל הוא זה שקובע את המפלסים (עמ' 16 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 26-27, 36-40). בתכנית ת/19 "זה החגורה, הגבהים איך זה בנוי והוא נתן חגורה מסוימת של 20-30 בגובה לפי אדריכלות. ככה זה עובד" (עמ' 17 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 2-3). המומחה אישר שכאשר כתוב בתכנית ת/19 "לפי אדריכלות" זאת אומרת שמתכנן השלד קיבל תכנית מאדריכלית וחישב את מה שצריך, להוציא תכנית ביצוע. כאשר מצוינים ברזלים, הכוונה לקונסטרוקציה, ובאותה תכנית ק-4 יש גם התייחסות לגמלונים של הגג (עמ' 17 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 6-14). בהמשך העיד שיש בגמלונים של הגג רכיבי קונסטרוקציה משנית כמו חגורות בנייה ושהעמודים נמשכים עד למעלה לחלק העליון של הגמלון, וברכיבים האלה יש ברזל, כלומר מדובר ברכיבים קונסטרוקטיביים (עמ' 27 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 29-40).

233. בחקירתו הנגדית על ידי ב"כ האדריכלית, התבקש המומחה להתייחס לחלק בחוות דעתו העוסק בגגות הרעפים, שם ציין שמתכנן השלד טען בפניו שלא היה מעורב בכלל בתכנית הגג, לא נכח בהקמת הגג הוקם ולא לקח בפרט הזה שום חלק. הוא אישר שמתכנן השלד לא הציג בפניו תכניות קונסטרוקטיביות של גג הרעפים (עמ' 58 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 32-40). עוד אישר מומחה בית המשפט כי לתכנית הגג יש השפעה על השלד עצמו (עמ' 59 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 19-23). לדבריו, בדרך כלל האדריכל שולח את התכניות למתכנן השלד לפני שהן הולכות לביצוע, להתייחסות קונסטרוקטיבית. "אני לא יודע אם הדבר הזה נעשה, היה פינג פונג ביניהם מבחינת המידע, אם זה בסדר או לא בסדר, זה אני לא יודע. אבל הוא טוען שהוא לא ידע מזה, הם עשו את זה. אז זהו" (עמ' 59 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 32-35).

234. בהמשך העיד מומחה בית המשפט כי לפי התקן האחריות מוטלת על מתכנן השלד לתת אישור לתכנית הגג (עמ' 59 לתמליל מיום 23.9.19, שורה 39). אם אדריכל שולח למתכנן השלד תכנית, שאינה נראית לו מבחינה קונסטרוקטיבית, עליו להחזיר אותה לאדריכל עם תיקון שלו ולבקש לתקן בהתאם להנחיותיו (עמ' 60 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 1-6). כך אכן מסקנתי מהעדויות שבפני, לרבות עדות הנתבע 2 - הנתבע 2 הכין את תכניות הגג לפי החישובים הסטטיים שערך על בסיס התכניות האדריכלית, לאחר שלא מצא בהם פגם קונסטרוקטיבי.

235. בניגוד לסברתו של הנתבע 2 שאין שקיעה בגגות, המומחה קבע בחוות דעתו שלמעשה הקורה בחלק העליון של גג הרעפים נוטה להיפתח. לשאלת ב"כ הנתבעים אישר שלא מדד את הקורה כי "אי אפשר למדוד כי השקיעה של הגג היא במקביל" (עמ' 46 לתמליל מיום 23.9.19, שורה 38). הוא הוסיף כי "אין אפשרות למדוד כי אין את המצב המקורי...אמרתי לך אין לך את המצב ההתחלתי. יש לי רק את המצב הסופי. אז אין לי איפה להשוות" (עמ' 47 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 5-6, 22-25). מומחה בית המשפט שלל את הטענה שהכשל אינו בקורה עצמה (עמ' 60 לתמליל מיום 23.9.19):

"ש. ... הקורה המרכזית יושבת בשני הצדדים, נכון?

ת. כן.

ש. אם אדוני אומר שהיא לא שקעה באמצע אלא היא צנחה בחתיכה אחת, אז הכשל לא יכול להיות בקורה עצמה נכון?

ת. לא, היא נשענת על שני הצדדים...עכשיו שני הצדדים כולל החולשה של הקורה המרכזית שמחזיקה, אני אין לי אפשרות למדוד שם, אז היא גרמה לקירות לזוז הצדה ולגרום לסדקים פעם אחת, ואולי גם באמצע איזה שקיעה קטנה. אבל השקיעה הכללית לא ניתן לבדיקה כי הגמלון גם זז וגם היא קיבלה אני מניח איזה בטן קטן, ולחצה על הקירות מסביב ואין לי את המצב ההתחלתי כדי למדוד כמה היא שקעה.

ש. אבל אם אדוני אומר לי עכשיו שיש גם בטן באמצע, אז בהכרח אפשר להשוות בין הקורות המשניות שאינן באמצע. אם אדוני אומר שהכל שקע בחתיכה אחת, אז החולשה לא יכולה להיות בכשל, היא לא יכולה להיות בקורה. כל הקורה ירדה בחתיכה אחת, הכשל חייב להיות בצדדים שאוחזים את הקורה הזו.

ת. הלחץ שנוצר כתוצאה מהגמלון הפעיל את זה על הקירות. והקירות זזו אנכית

ש. זה אני מבין אדוני, כדי שזה יקרה, הקורה האמצעית חייבת לרדת כדי שתתבצע דחיפה הצידה.

ת. חייבת לרדת, היא יכולה לרדת גם במקביל וגם אולי עם שקע קטן כי היא חלשה מדי באמצע. זה מרחבי... הקורות המשניות לוחצות בצדדים על הקירות... וזה אחד ליד השני. ובסוף אולי בקצה יותר קשיח, אז זה זז אבל פחות מהאמצע. אני לא יודע, כל הקורות הן במקביל אז יכול להיות שהן זזו במקביל, אני לא יכול לתאר את זה... העיקר שזה גרם ללחץ על הקירות מסביב"

236. המומחה אישר כי לפי סעיף 5.03 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר) האחריות להתחשבות באופן התפשטות והתכווצות חומרים והשימוש בעץ בגג רובצת על מתכנן השלד שעשה את החישובים הסטטיים (עמ' 62 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 4-12). תקנה 5.03(1) לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר) קובעת כי "שיטת בניה תהא מבוססת על חישובים סטטיים ומבחנים הנדסיים ויתקיימו לגביה תנאים אלה: (1) החישובים הסטטיים יוכיחו כי נעשה בהם ניתוח ברור על פעולת הכוחות המתהווים בשלד על-ידי העמסים ונתמלאו הדרישות הקונסטרוקטיביות לגבי השלד תוך מתן הדעת על תכונות חומרי הבניה". כלומר, על המתכנן לכלול בחישובים הסטטיים את הכוחות שמפעיל הגג וכן קונסטרוקציית העץ, שלדברי המומחה התפשטותה והתכווצותה במפגש עם קירות הבטון הוסיפה "לכוחות האופקיים שמפעיל גג הרעפים על הקירות" (מ/1, עמ' 9). חישובים סטטיים כאמור נערכים על ידי מתכנן השלד, והדבר מצביע על מעורבותו של נתבע 2, מתכנן השלד בתכנון הגג. כך עולה גם מהאמור בתקנה 15.5 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות). תקנה 15.5(1) קובעת כי התיאור הגרפי הכלל של השלד "יפרט את עיקרי הקונסטרוקציה, מיקומם של עמודים, קורות, תקרות, אגדים, מרישים, קירות נושאים, את חיזוקי הרוח ורכיבים אחרים שיש להם חשיבות לענין, הכל בהתאם לסוג השלד" (ההדגשה שלי- מ' ר'). על כן אני קובע, בניגוד לטענת הנתבעים, שתכנון גג הרעפים במקרה דנן היה באחריות נתבע 2 כמתכנן שלד הבניין, ולא באחריות האדריכלית.

237. הנתבעים טענו, שהאדריכלית והמפקח לא עדכנו את הנתבע 2 על החלפת קורה שתוכננה במקור בגג המבנה, וכי הקורה שונתה ללא אישור וללא התייעצות עמו (עמ' 52 לסיכומי הנתבעים, סעיף 390). עוד נטען, שהאדריכלית שינתה את התכנון של קורות הגג כדי לשמור על רצונה העיצובי ומאחר שהוכנסו שינויים בקורת הגג, אין המתכנן אחראי לגג. טענה זו מבוססת על עדות האדריכלית שנעשה שינוי בקורת הגג.

238. בניגוד לטענת הנתבעים, הטענה שהאדריכלית שינתה את תכנון הגג, או שקורת הגג שונתה לא הוכחה כראוי. האדריכלית לא אמרה בעדותה ששינתה את תכנון הגג. היא העידה שהתובעים הגיעו אליה ב-2011 לפגישת היכרות וכי בפגישה הנוספת שערכו בדקה מול הוועדה לתכנון ובנייה מה זכויות הבנייה שיש להם, מה קווי הבניין ומה תכנית הבינוי ויחד ישבו ובנו פרוגרמה, המאפיינת את הרצונות של הלקוח. הם הגיעו לסקיצה סופית, ממנה עשו הדמיה ולאחר מכן גרמושקה בקנה מידה 1:100. ברגע שהתובעים התקשרו עם הנתבע 2 כמתכנן שלד היא העבירה לו במייל את הגרמושקה והתחיל תהליך של היתר. בשלב הזה, בין ההגשה לבין קבלת ההיתר, הכינה תכניות עבודה (עמ' 99-100 לתמליל מיום 4.12.19). היא הסבירה שהעבירה למתכנן השלד את הגרמושקה על מנת שיעשה חישובים סטטיים, כאחת מהדרישות לקבלת היתר (עמ' 102 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 7-9).

239. לדברי האדריכלית, נ/30 הוא סט תכניות אדריכלות מפורטות, אותו העבירה למתכנן השלד, המפרט את כל אופי המבנה ונ/31 כוללת מיקום נקודות אינסטלציה ומיקום נקודות חשמל (עמ' 100 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 27-38). בחקירתה הנגדית הבהירה שהעבירה לקונסטרקטור את התכניות האדריכליות (עמ' 106 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 13-16). לאחר שהתוכניות שהכינה הועברו, לא קיבלה שום הערה ממתכנן השלד שמשהו לא תקין בתכנון. לאחר יציקת הכלונסאות והרצפה, היא השתתפה בסימון קירות, סימון מחיצות, סימון מיקום נקודות חשמל, סימון נקודות אינסטלציה, בחירת החומרים עם הלקוח בחנויות וכל מה שקשור לעיצוב הבית (עמ' 101 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 9-16).

240. לגבי הקורות בגג, העידה האדריכלית כי "התכנית לא תואמת את מה שבוצע בשטח... שינו את הקורות, עיבו אותן...". כשנשאלה מי שינה אותן אמרה "אנחנו באנו לשטח בתיאום, סיור ביחד עם הגגן, והקורות הוחלטו. אני לא אפיינתי את אופי הקורה, אני אפיינתי בגדול ויזואלית שאני רוצה לראות את המראה של גג הרעפים חשוף" (עמ' 107 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 17-19. ההדגשות שלי- מ' ר'). היא שללה את טענת ב"כ הנתבעים בפניה, שבתכנית האדריכלית פורט עובי הקורה (עמ' 107 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 29-30). "אין מספרים על הקורות. יש פה קורת עץ שהמטרה שלה היא בסך הכול מעל התקרה של המקלחת, אין לה קשר בכלל לגג הרעפים. בוא תסתכל, אתה רואה את הקורה הזו? הקורה הזו אין לה בכלל קשר, אלה הקורות של הגג. זו, בגלל שזו מקלחת ההורים, שלא תהיה תקרה גבוהה, עשינו ירידה של קורות מעץ בסך הכול על הרוחב הזה. הקורה, כל מפרט הגג לא קיים, רק מבחינה עיצובית. אתה רואה שאין מרחקים ואין מידות ואין אפיון?" (עמ' 107 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 32-37. ההדגשות שלי- מ' ר').

241. האדריכלית העידה שהוזמנה לתיאום ויזואלי של אופי הגג, ואחר כך "הגדילו את עובי הקורה המרכזית", אך היא לא ידעה על כך "כי זה לא המקום שלי". זה לא הפריע לה ויזואלית (עמ' 108 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 1-8). כלומר, עדותה בדבר הגדלת הקורה המרכזית אינה מידיעתה האישית, שכן זה לא ה"מקום" שלה. היא לא שינתה ולא הגדילה. לא ברור למי התכוונה במילים "שינו, "עיבו", "הגדילו". לא ניתן להסיק מעדותה מי עשה זאת, אם בכלל, מה היה הגודל המקורי של הקורה או שיעור ההגדלה. לא הוצגו פערים בין התכניות לביצוע לבין הביצוע בפועל. מכל מקום, נתבע 2 קיבל על עצמו גם פיקוח עליון על הגג, שהוא חלק משלד הבניין, ואם הוגדל עובי הקורה היה עליו לדעת זאת ולאשר זאת.

242. עיון בתקן הישראלי ת"י 1556 "גגות קלים עם סיכוך רעפים" (נ/26) שהנתבע 2 אישר שהואר מכיר (עמ' 33 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 5-12), מלמד כי התקן מופנה כלפי מתכנן השלד. לאורך כל התקן צוין שחובה על המתכנן לערוך תכנית קונסטרוקטיבית לגג, ולוודא את עמידותו וחוזקו ואת השפעתו והתאמתו לשלד הנושא אותו (סעיפים 3.2.2.1.א, 3.2.2.2.ב, 3.11 לת"י 1556).

243. המסקנה היא שהאחריות לתכנון גגות הרעפים מוטלת על מתכנן השלד, נתבע 2, והוא אחראי לליקויים בגגות שפורטו בחוות הדעת מומחה בית המשפט בשל תכנון הגגות. לא הוכח שינוי בביצוע לאחר התכנון. אין מקום להטיל אחריות כלשהי בעניין זה על האדריכלית, ועל כן אני דוחה את ההודעה כנגד צד ג' מס' 3.

244. בעניין זה אוסיף כי בהודעת צד ג' נטען שהאדריכלית אינה בעלת תעודה מוסמכת (סעיף 23.21.1 להודעה). האדריכלית העידה שיש ברשותה תעודה וציינה את מספרה לפרוטוקול (עמ' 99 לתמליל, מיום 4.12.19 שורות 15-23). האדריכלית לא נחקרה על כך ודבריה לא נסתרו. אף נתבע 2 ציין בנוגע לטענה זו בהודעה מטעמו כי מדובר ב"טעות סופר" (עמ' 34 לתמליל מיום 4.12.19).

245. עוד נטען, כי האדריכלית תכננה את המבנה באופן שבו המים מאזור הגג, לרבות השיפועים שקיימים בו, נשפכים באופן חופשי לאדמה בקרבת המבנה (סעיף 23.21.1 סיפא להודעת צד ג' מס' 3). נתבע 2 אישר בחקירתו שהחלק התחתון הסמוך לקרקע מסביב לבית מרוצף בשביל שהוא חלק בלתי נפרד מהמבנה, כך שכשיוצאים מהבית ומתהלכים מסביב לו, דורכים על יציקה מרוצפת (עמ' 33 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 27-33), וכי הריצוף מסביב לבית מסייע בהרחקת מי נגר שיורדים מהגג וכי לא ביקש מהאדריכלית התייחסות או שינוי באופן סילוק מי הגשמים או הרחקתם מהמבנה (עמ' 34 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 7-16). כלומר, הטענה שיש פגם בניקוז המים מהגג (שכיביכול תורמת לסדקים) לא רק שלא הוכחה, אלא אף נסתרה על ידי נתבע 2.

246. על כן, אני קובע שהנתבע 2 התרשל בתכנון גגות הרעפים, כאמור בחוות דעת מומחה בית המשפט, וכי האחריות לכשל בתכנון הגגות מוטלת על הנתבע 2 כמתכנן השלד ולא על האדריכלית.

חוסר בברזל ברצפת אזור הסלון

247. מומחה בית המשפט מצא חוסר בברזל בכ-50 אחוז מהכמות הדרושה, "לכן ברגע שהעומס המלא יפעל תהיה בעיה ברצפה ולכן יש צורך לחיזוקה" (מ/1, עמ' 8-9). תקנה 5.07(א) לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר), שכותרתה "צירוף עומסים בחישובים הסטטיים", קובעת כי "בחישובים הסטטיים של כל חלק מחלקיו של השלד יובא בחשבון אותו צירוף של העמסים המפורטים בסעיף 5.06(א), הגורם להטרחה המקסימלית." לשאלה כיצד חישב חוסר ברזל ברצפה השיב מומחה בית המשפט "אני החישוב אני אביא, אף אחד לא יבין אותו אבל אני ציינתי איזה משקלים לקחנו, ואיזה עומס קבוע, עומס שימושי, עומס למגורים. הכל ציינתי את זה בחוות הדעת ונתתי את התוצאה. עכשיו תרצה לבדוק את התוצאה, אני אשלח לך" (עמ' 50 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 20-23). ב"כ הנתבעים אמר למומחה שהוא רוצה לראות את החישובים כדי לשלוח אותם למומחה מטעם הנתבעים, "לבחון את זה". לא ברור אם החישובים נשלחו לב"כ הנתבעים אך חוות דעת מומחה מטעם הנתבעים לא הוגשה, לכן דברי מומחה בית המשפט בדבר חוסר בברזל לא נסתרו.

248. המומחה אישר שבמועד חוות דעתו לא הייתה התמוטטות של רצפת הסלון ורק אם יופעל עומס מלא על האלמנט תהיה בעיה ברצפה. כשנשאל אם ברצפת הסלון יש מחיצות השיב "יש תקן, צריכים לקחת לפי התקן. אולי עשינו מחיצות, עשינו משהו, לוקחים ריצוף, לוקחים עומס קבוע, ריצוף, מחיצות ועומס שימושי" (עמ' 51 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 10-11). בהתיחס לטענת ב"כ הנתבעים שקביעתו לגבי הרצפה היא תיאורטית ציין המומחה: "אני מתכנן בית לא ל-10 שנים, להרבה שנים, אז אתה צריך לקחת לפי התקן את כל האפשרויות".

249. אני דוחה את טענת הנתבעים שמכיוון שהליקוי ברצפת הסלון טרם אירע, טרם התגבשה עילת הנזק ואין להטיל אחריות בעניין זה (סעיף 86.2.2 לסיכומיהם). כפי שציין מומחה בית המשפט, מדובר בכשל תכנוני, וגם אם עוד לא קרה הנזק בפועל, הנזק צפוי בעתיד, ומתכנן השלד לא פעל בהתאם להוראות התקן בסוגיה זו.

פיקוח עליון

250. בנוסף לתכנון לקוי של היסודות, גגות הרעפים וחוסר הברזל ברצפה, נטען כי נתבע 2 לא קיים את חיוביו כלפי התובעים כנדרש בתקנות התכנון והבניה (פיקוח על בניה), התשמ"ב-1992 (להלן: "תקנות התכנון והבניה (פיקוח)"; סעיף 12 לכתב התביעה המתוקן בשנית). בסיכומיהם טענו התובעים כי חלה על הנתבע 2 חובה לבצע פיקוח עליון מתחילת הבנייה ועד סופה, וכי היעדרותו של נתבע 2 מפיקוח על הבניה לאחר גמר השלד- היא הפרת חובתו על פי התקנות (סעיפים 220-233 לסיכומי התובעים).

251. אין חולק שעל נתבע 2 חלה חובת פיקוח עליון. על פי ההסכם בין התובעים לנתבע 2, התחייב המתכנן "לבצע פיקוח עליון לפני יציקת כלונסאות, קורות ורצפות, גגות" (ת/13, סעיף 3). הוראות תקנות התכנון והבניה (פיקוח) מגדירות מי מפקח עליון, כאמור בתקנה 2(א): "מורשה להיתר, מתכנן שלד הבניין או מומחה לדבר בתחום שהוא תכנן, חייבים בקיום פיקוח עליון, כל אחד בתחומו, לפי סעיף 158כז לחוק, וכן חייבים בפיקוח עליון כל אחד מהמנויים לעיל ועורכי בקשה להיתר, לגבי הבניה כפי שפורטה במסמכי הבקשה להיתר, אף אם היתר לבניה ניתן שלא לפי פרק ה'3 לחוק". תקנה 3 קובעת כי "משך הפיקוח העליון יהיה מתחילת ביצוע עבודות הבניה ועד להשלמתן והוצאת תעודת גמר למבנה". תקנה 4 מוסיפה ומפרטת מהן הפעולות הכלולות בפיקוח עליון ובין השאר, בקרה להבטחת התאמת ביצוע הבניה באתר למסמכי ההיתר על נספחיו, ובכללה התאמה לתכניות הקונסטרוקציה ולתכנית הסידורים הסניטריים (תקנה 4(1) לתקנות).

252. נוסף על חובתו של נתבע 2 לבצע פיקוח עליון לפי הסכם ת/13, נתבע 2 חתום על הבקשה להיתר (ת/10, נ/10, נ/10א) כאחראי לביצוע שלד הבניין וכן כאחראי לביקורת. על פי תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר) "אחראי לביצוע השלד" מוגדר כ"מי שנתמנה בידי הקבלן הראשי כאחראי לביצוע השלד"; "אחראי לביקורת" הוא "האחראי לביקורת הביצוע של עבודות הבניה לפי סעיף 16.02 בתוספת השניה" (ראו סעיף 1, סעיף ההגדרות). כפי שנקבע בע"פ 4603/90 גבירצמן נ' מדינת ישראל, פ"ד מז(2) 529, 541 (1993) "מהנדס רישוי הרשום במדור להנדסה אזרחית אשר חתם על הבקשה להיתר מהנדס האחראי לביצוע השלד, הרי הוא המהנדס "האחראי לביצוע השלד", ותפקידיו כוללים, כאמור בתקנה 2 (ז) גם "פיקוח עליון על הביצוע" של השלד. בכל הנוגע לשלד הוא המהנדס ה"אחראי לביצוע" במובן סעיף 208 (א)". עוד נקבע, כי "כמהנדס האחראי לביצוע שלד היה עליו לא רק לתכנן ולהגיש את החישובים הסטטיים, אלא גם לדאוג לכך שהשלד יבנה לפי הדרישות הנ"ל, וכן כתפקידו הייחודי לפי תקנות המהנדסים, לפקח פיקוח עליון על ביצועו" (שם, בעמ' 546).

253. נתבע 2 העיד שהיה נוכח בשלבים שהזמינו אותו לבדיקת ברזל או בדיקת חפירה, "אני בא, בודק והולך וחותם ביומן של המפקח" (עמ' 20 לתמליל מיום 4.12.19 שורות 3-6). לגישתו, למרות היותו מפקח עליון וחתום כאחראי על הביצוע, מכיוון שלא תכנן את המחיצות, הוא לא צריך לבדוק אותן. הוא רק "בודק את הבית, אחרי גמר השלד אני בודק את הבית בלי מחיצות ואני הולך" (עמ' 51 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 2-15).

254. המפקח העיד שנתבע 2 הגיע לעשות בדיקות רק בתקופת השלד, "לא בגמר השלד. אחרי גמר השלד הוא לא הגיע יותר, לפחות ממה שאני יודע" (עמ' 74 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 37-38). הוא הוסיף, כי נתבע 2 נכח ביציקות והסביר שכשמסיימים את גמר השלד, כולל יציקות תקרה, מחכים 10 ימים שהבטון יתייבש ומפרקים. "המהנדס כבר לא נמצא בסיפור הזה. עושים שורה ראשונה של המחיצות בתוך הבית, מגיעה האדריכלית יחד עם בעלי הבית, יחד עם הקבלן, יחד איתי, ומחליטים לגבי המחיצות. הקונסטרוקטור, לשאלתך, כבר לא נמצא בזמן הזה". לדבריו המהנדס, נתבע 2, לא נכח בשלב המחיצות, וכל עוד מבוצע פריט שאינו קונסטרוקטיבי, לא מערבים את הקונסטרוקטור. "אם זה פריט קונסטרוקטיבי, האדריכלית נמצאת בשטח וזו אחריותה לאשר את זה מול הקונסטרוקטור. כל דבר שהוא מבטון עם ברזל הוא פריט קונסטרוקטיבי" (עמ' 75 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 11-15, 20-24). לגבי שלבי הבנייה הסביר המפקח כי הקונסטרוקטור סיים את עבודתו בזמן יציקות הבטון, כאשר לאחר מכן הגיע שלב המחיצות שהוא חלק מהשלד (עמ' 77 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 2-3, 18-28).

255. היה על נתבע 2 לבצע פיקוח עליון על העבודות, לצד התובעים החתומים על בקשות היתר הבניה כמזמיני הפרויקט. התובעים לא פירטו בסיכומיהם כיצד התרשל נתבע 2 בתפקידו כמפקח עליון, וכיצד התרשלותו בתפקידו כמפקח עליון גרמה לנזקים בבית התובעים, להבדיל מהתרשלותו בתכנון השלד. על כן אני דוחה את הטענות כלפי הנתבעים המבוססות על העדר פיקוח עליון.

לסיכום אחריות הנתבעים

256. הנתבעים – הנתבע 2 ומעסיקתו הנתבעת 1 - התרשלו בתכנון יסודות השלד. נתבע 2 התרשל בתפקידו כמהנדס יסודות השלד כאשר תכנן כלונסאות קצרים מהנדרש בהוראות תקן 940. אימצתי את קביעת מומחה בית המשפט כי אחד הגורמים לסדקים ולכשל המבנה, הוא תכנון יסודות שאינם יכולים לשאת את משקל המבנה, בהתחשב בסוג הקרקע עליה נבנה הבית ורגישותה לרטיבות. נתבע 2 התרשל בתכנון לקוי מכיוון שלא ביסס את תכנון יסודות השלד על דו"ח ייעוץ קרקע. הוא כשל בתכנון גם בכל הנוגע לגגות הרעפים ולרצפת הסלון.

האם יש לייחס לתובעים רשלנות תורמת?

257. לטענת הנתבעים, התובע שימש כיזם וקבלן ראשי שאחראי לקיים פיקוח מלא וביקורת על הביצוע לפי סעיף 158כז(ג) לחוק התכנון והבניה. עוד נטען, כי יש לייחס לתובעים רשלנות תורמת שכן בחרו להעסיק כקבלן לביצוע עבודות השלד מי שאינו קבלן רשום, הכניסו שינויים בבניין בקורת הגג ונתנו הסכמה לחפירת השכנים מתחת לגובה מפלס כניסה על פי תכנית מאושרת.

258. כפי שציינתי קודם לכן, לא הוכח שבוצע שינוי בקורת הגג. כמו כן, סעיף 158כז(ג) לחוק התכנון והבניה אליו הפנו הנתבעים קובע (בנוסחו הקודם טרם ביטולו) כי הקבלן הראשי האחראי לביצוע העבודה חב באחריות "לביצוע הבניה לפי ההיתר ולאיכותה". לא נטענה כל טענה שהביצוע לא התאים להיתר הבניה, אלא נטען בדבר תכנון לא נכון, שלו אחראי נתבע 2 כמתכנן השלד, ואף כמי שחתום על הבקשה להיתר הבניה גם כמהנדס אחראי על ביצוע השלד וכאחראי ביקורת (נ/10, נ/10א). נותר אם כן לבחון אם יש לייחס לתובעים אשם תורם בשל העסקת קבלן לא רשום ובשל חפירת השכנים.

העסקת קבלן לא רשום

259. לטענת הנתבעים, העסקת קבלן שלד שאינו קבלן רשום על ידי התובעים מקימה כלפי התובעים עילת תביעה לפי דיני הנזיקין (סעיפים 346, 365 לסיכומי הנתבעים).

260. התובע העיד בחקירתו הראשית כיצד הגיע אל אנשי המקצוע השונים שבנו את ביתו. הוא הגיע אל האדריכלית על סמך המלצות ולאחר שהתייעץ עם שני אדריכלים אחרים. הקבלנים והמהנדס נבחרו לפי המלצת המפקח, שאותו הכיר מפרויקטים שונים שפיקח עליהם וגם בניית הבית של גיסו. "למעשה כל בעלי המקצוע שהגיעו לשלב השלד בעיקר, הגיעו בהמלצה שלו. גם אני בדקתי את אנשי המקצוע, כלומר דיברתי איתם והבנתי מה הרקע שלהם, מה הניסיון שלהם בבנייה, ועם זה המשכנו הלאה" (עמ' 81 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 9-15).

261. לשאלה מי הקבלן המבצע שיש לו אחריות כוללת לבניית הבית, השיב התובע כי הוא היזם של הפרויקט ולצורך כך שכר שירותים של מפקח שיפקח על העבודה ויעשה את כל התיאומים, שכר מהנדס שיתכנן את הקונסטרוקציה, שכר קבלן שלד שיבנה את השלד, וכן שכר חשמלאי ואינסטלטור (עמ' 82 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 8-12). לשאלה אם הוא הקבלן המבצע והשאר הם קבלני משנה השיב התובע, כי בעלי המקצוע דיווחו לו והקשר שלו היה מול המפקח ובסופו של דבר המפקח מול הקבלנים (עמ' 82 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 23-27). לטענה שהתרשל בבחירת אנשי המקצוע השיב התובע שלכל בעלי המקצוע הגיע דרך המלצות או היכרות אישית של עבודות שבוצעו. בסופו של דבר בחר באנשי מקצוע שעובדים בשוק, מכירים אחד את השני, עם ניסיון בבניית בתים בישובים שונים (עמ' 85 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 10-17).

262. התובע אישר שהוא היחיד שיזם את כל העבודה בפרויקט מבחינת הזמנת קבלנים, הזמנת עובדים וכדומה. כשנשאל מדוע לא מינה מנהל עבודה השיב שאם הוא לא טועה, הקבלן עצמו היה מנהל העבודה (עמ' 53 לתמליל מיום 14.11.19, שורות 33-37). הוא זכר שביקשו שיהיה מנהל עבודה, אך לא זכר מי חתם על זה (עמ' 54 לתמליל מיום 14.11.19, שורות 21-22).

263. כאמור, התובעים, יזמי פרויקט הבניה על הקרקע שבבעלותם, הזמינו את העבודה מקבלנים שונים, ללא קבלן ראשי לביצוע הפרויקט. במצב דברים כזה, התובעים מוגדרים כמבצעי הבניה (סעיף 1 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה) התשמ"ח-1988). וכפי שצוין בע"א 655/80 מפעלי קרור נ' מרציאנו, פ"ד ל"ו(2) 592 (1981): "ככלל, יחשב היוזם והמטפל בארגון ובהוצאה לפועל של עבודות בנייה בתור מבצע הבנייה. אם אותו אדם מעסיק קבלן ראשי, וזה עוסק בביצוע פעולות הבנייה, יראו את הקבלן הראשי כמבצע פעולות הבנייה, והחובות המוטלות בתקנות על 'מבצע הבניה' , מוטלות עליו – על הקבלן הראשי. אולם, מקום שפעולות הבנייה מבוצעות שלא באמצעות קבלן ראשי אחד, לא משתחרר האדם היוזם ומארגן את פעולות הבנייה מחובותיו כמבצע הבנייה...". ככאלה, אין ספק שמוטלת עליהם אחריות לבחירת הקבלנים עמם הם עובדים.

264. אין חולק, שקבלן השלד אינו קבלן רשום כהגדרתו בסעיף 6 לחוק לרישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969 (להלן: "חוק רישום קבלנים"). בית המשפט העליון עמד על החשיבות בביצוע עבודות על ידי קבלן רשום:

"מהוראותיו של חוק רישום קבלנים, כמו גם מדברי ההסבר להצעת החוק (הצעת חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969, ה"ח 838) ניתן ללמוד כי המגמה של החוק הינה, כפי שקבע בית המשפט קמא, "להבטיח איכות העבודות ובטחון הציבור". בדברי ההסבר לחוק מוצאים אנו במפורש כי מטרתו של החוק המוצע הינה למנוע מצב בו אנשים בלתי מאומנים עוסקים בעבודות בניה, וליצור מצב בו עבודת הבניה תתבצע בצורה בטיחותית יותר (ראו גם: עע"ם 6063/05 זיד עיד - קבלן לעבודות בניין ופיתוח נ' מועצה מקומית כפר קרע ([פורסם בנבו], 7.2.2007), פסקה 8 לפסק הדין). עולה כי אכן, המחוקק ומחוקק המשנה ראו קשר הדוק בין רישומו של הקבלן לבין מידת מקצועיותו, שהרי עצם הרישום מותנה בתנאי כשירות וניסיון מסוימים, הקבועים בחוק ובתקנות" (ע"א 878/06 דב טרויהפט נ' דוד עטיה (פורסם בנבו, 04.01.2009) פסקה 48).

265. בתקנה 2 לתקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (היקף כספי ומהות מקצועית), התשמ"ד-1984 נקבע כי "עבודות הנוגעות לשלד של מבנה יבוצעו בידי קבלנים רשומים בלבד". מכאן, שמחוקק המשנה ראה חשיבות מיוחדת בכך שעבודות השלד של מבנים יבוצעו אך ורק בידי מי שמילאו את התנאים הקבועים בחוק רישום קבלנים. על כן, התובעים כשלו בכך ששכרו את מי שאינו קבלן רשום לביצוע עבודות השלד.

266. הנתבעים התיימרו לפטור עצמם מאחריות להעסקת קבלן לא רשום. נתבע 2 ענה לשאלה אם בתור מתכנן הפרויקט ומפקח עליון אין זה מתפקידו לוודא שהקבלן הוא קבלן רשום, כי "לא מעניין אותי אני אישית, יעני, מה שחשוב לי זה תכנון קונסטרוקציה ופיקוח עליון. לחקור אם יש קבלן רשום או לא קבלן רשום, זו אחריות של היזם" (עמ' 40 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 19-22).

267. בהיתר הבנייה שניתן לבית התובעים הצהיר נתבע 2, בין היתר, שהוא מקבל על עצמו את התפקיד של "אחראי לביקורת". סעיף 16.02(ד) לתוספת לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) קובע כי מתפקידו של אחראי לביקורת "לבדוק אם עבודות הבניה בוצעו בהתאם לתנאי ההיתר, לחוק, ולתקנות שהותקנו על פי החוק, לרבות התנאי בדבר העסקת קבלן רשום..." (ההדגשה שלי- מ' ר'). סעיף 16.05 לאותה תוספת מוסיף כי "נקבע בזה לעניין סעיף 63 לפקודת הנזיקין, כי החיובים שהוטלו על אחראי לביקורת לפי חלק זה הוטלו גם להגנתם של אלה העלולים להיפגע מביצועה של עבודת הבניה שלא בהתאם לתנאי ההיתר, לחוק, לתכניות או לתקנות האחרות שהותקנו לפי החוק". כלומר, אחריותו של נתבע 2 כאחראי על הביקורת כוללת חובה לוודא שהקבלן המועסק בפרויקט הוא קבלן רשום. כל טענה שיש לנתבע 2 כנגד העובדה שקבלן השלד לא היה קבלן רשום מופנית כלפיו בתור האחראי לביקורת.

268. התובעים טענו שהעובדה שקבלן השלד אינו קבלן רשום טושטשה על ידי נתבע 2 כשחתם על הבקשה להיתר הבניה כאחראי על ביצוע השלד, בנוסף להיותו מתכנן שלד הבניין, ובכך מנע מהתובעים לדעת שהקבלן אינו קבלן רשום. לטענתם, אם נתבע 2 לא היה חותם כאחראי על הביצוע, הייתה מתגלית העובדה שאין קבלן רשום שיחתום על הבקשה להיתר והדבר היה מניע את התובע להחליף אותו בקבלן אחר (סעיף 273 לסיכומי התובעים).

269. ביום 30.11.2011 נחתם חוזה לבניית יסודות, שלד ופיתוח (נ/4) בין התובע לבין קבלן השלד, מר דבאח סאלח (צד ג' 2). ב"והואיל" הרביעי להסכם נ/4 צוין: "הקבלן מצהיר כי הינו קבלן רשום בפנקס הקבלנים בסיווג המתאים לביצוע העבודות כנגדרתן להלן, וכי הינו עוסק מורשה כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף תשל"ו-1976 שמספרו 229330 אחמד כטאבי וכי הינו קבלן מנוסה מיומו וכשיר לביצוע העבודות בהתאם לחוזה זה...." (ההדגשה שלי- מ' ר'). כלומר, שמו של נתבע 2 מופיע כקבלן רשום בחוזה שנערך בין התובעים לקבלן השלד. יש לציין כי המספר שמופיע בחוזה- 229330 הוא מספר מהנדס רשוי של נתבע 2. נתבע 2 גם הוא אינו קבלן רשום, כי אם נתבעת 1 המעסיקה אותו והוא מנהלה היחיד.

270. התובע העיד "בחוזים שחתמתי עם הקבלן ועם כאתבי, אז בחוזים, מה שהם עשו, זה שהקבלן חתם, כאתבי חתם כקבלן רשום כדי לעשות איזשהי קומבינה אחר כך עם הקבלן עצמו. אין לי מושג מה ולמה. עליתי על זה רק בהתחלה של המשפט" (עמ' 38 לתמליל מיום 14.11.19, שורות 20-23). כשנשאל אם ביקש מנתבע 2 להיות קבלן רשום בפרויקט השיב "אני חתמתי מולו שיהיה המהנדס של הבית" (עמ' 38 לתמליל מיום 14.11.19, שורות 24-26).

271. התובע העיד כי את ההסכם עם קבלן השלד נ/4 קיבל מהקבלן עצמו. על כך ששמו של נתבע 2 מופיע באותו הסכם כקבלן רשום העיד "זה מה שאמרתי לך שלא שמתי לב שמה התברר לי בדיעבד אחר כך, אחרי שפתחנו את התיק ואת התלונה, שהשם של כאתבי מופיע על החוזה של הקבלן, אני לא ראיתי את זה. הייתי שם לב, אם הייתי שם לב לזה בהתחלה אז ברור שלא הייתי חותם על מסמך כזה, שאני מבקש ממישהו לעשות משהו ומישהו אחר חתום בתוך המסמך" (עמ' 39 לתמליל מיום 14.11.19, שורות 6-12). לדבריו, שיער שנתבע 2 נתן את הסכמתו ששמו יופיע בהסכם נ/4 עם קבלן השלד, "כי אחרת אין סיבה שיחתום עם הקבלן על חוזה בנייה של בית ויופיע שם מי שהקבלן הראשי יופיע שם המהנדס עצמו. כשראיתי את הדבר הזה, כשהיינו תוך כדי איסוף המסמכים ושמתי לב לדבר הזה, כבר אז הרמתי דגל שזה משהו שרק עכשיו אני שם לב אליו" (עמ' 39 לתמליל מיום 14.11.19, שורות 24-28). הוא לא פנה לנתבע 2 ולא בדק אם נתבע 2 הוא קבלן רשום, "סמכתי על מי שהגיע מולי שהוא לא מרמה אותי" (עמ' 39 לתמליל, שורה 37). לדבריו, אם היה יודע שקבלן השלד אינו קבלן רשום "לא הייתי לוקח אותו בכלל...אני מחפש לעבוד לפי החוק ולפי החוק צריך לקחת קבלן רשום" (עמ' 40 לתמליל מיום 14.11.19, שורות 13-14).

272. התובע העיד כי "מחוסר תשומת לב לא שמתי שהשם שלו לא רשום בפנים, רשום שם של מישהו אחר". הוא אישר שקרא את החוזה עם קבלן השלד אבל אין לו מושג איך השתרבב שמו של כאתבי, נתבע 2, לאותו חוזה (עמ' 51 לתמליל מיום 14.11.19, שורות 13-18) "לא הייתי ער לשם הזה. קראתי את זה, סיכמנו את כל הדברים ורק עברתי שהדברים מסוכמים וזהו. אם הייתי יודע באותו מעמד שהוא לא קבלן ראשי, שהוא לא קבלן רשום הוא לא היה נוגע בכלום, באבן במגרש" (עמ' 51 לתמליל מיום 14.11.19, שורות 23-26).

273. דין הוא שאדם החותם על מסמך בלא לדעת תכנו, לא ישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם. חזקה עליו שחתם לאור הסכמתו, יהא תוכן המסמך אשר יהא (ע"א 467/64 שוויץ נ' סנדור, פ"ד יט (2) 113, 117 (1965); ע"א 6799/02 משולם נ' בנק המזרחי המאוחד, פ"ד נח (2) 145 (2003)). על כן, איני מקבל את טענתו של התובע שלא הבחין שקבלן השלד אינו הקבלן הרשום שנרשם בחוזה עמו. התובע לא התכוון לשכור את שירותי הנתבע 2 כקבלן רשום, אך היה שותף, או לפחות אדיש ל"קומבינה" לפיה מי שיעבוד בפועל אינו קבלן רשום, תחת חסותו של מי שאינו הקבלן, המציג עצמו כקבלן רשום.

274. נתבע 2 העיד שאינו קבלן רשום וכי נודע לו שניסו לטעון שמעבר להיותו מתכנן היה גם הקבלן הרשום רק בכתב ההגנה של הקבלן לפי הרישום "אחמד כאתבי קבלן רשום" (עמ' 2 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 23-24). לדבריו, הוא עצמו אינו קבלן רשום, אך נתבעת 1 רשומה כקבלן רשום, מס' קבלן 25160 (עמ' 12 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 4-6). לענין הקשר בינו לבין קבלן השלד, העיד שהוא מכיר את קבלן השלד משנת 2011 אבל הם לא עובדים ביחד, "אני עושה תכנון, הוא בא ומביא הצעת מחיר לבעלי הבית, לא איתי". נתבע 2 נשאל אם אכן לא היה פרוייקט שבו היה הקבלן הרשום שתחת חסותו עבד סאלח דבאח, כקבלן השלד בפועל. הוא לא שלל זאת מפורשות והשיב "לא זכור לי שאני הייתי קבלן רשום". בהמשך ציין: "אני אומר לך שזה לא זכור לי, אבל אצל אבשלום איפה חתמתי בתור קבלן רשום? אני קבלן רשום, איפה לא חתמתי אני לא קבלן רשום" (עמ' 15 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 14-23. ההדגשה שלי- מ' ר'). מסקנתי היא שאכן נתבע 2 חתם במקרים אחרים כקבלן רשום למרות שאינו כזה.

275. לדברי נתבע 2 קבלן מבצע רשום חותם בגרמושקה, בסעיף "מינוי קבלן אחראי ביצוע". לעומת זאת, אחראי ביצוע שלד "זה משהו אחר, זה אחראי על ביצוע, זה גם מתכנן יכול להיות גם ביצוע", אבל תפקידו של האחראי לביצוע שלד, "הוא מתכנן והוא עוסק בתור קבלן ביצוע" (עמ' 15 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 27-35). בחקירה נגדית אישר שבבקשה להיתר בניה נ/10, בפרק "מינויים והצהרת המבקש", מופיעה חתימתו תחת סעיף 3 "הצהרת האחראי לביצוע שלד הבניין" ושם הצהיר "אני מסכים להיות אחראי לביצוע שלד הבניין, יש לי הכשרה מקצועית להיות אחראי לביצוע שלד הבניין. מתחייב לדאוג לביצוע שלד הבניין על פי תכניות והוראות מתכנן השלד כפי שניתן במכתב זה לביצוע". בהמשך טען שהוא האחראי לביצוע רק לצורך הרישוי (עמ' 16 לתמליל מיום 4.12.19):

"ת: אתה שאלת אותי על רשום, זה קבלן, מינוי קבלן אחראי.

ש: תשמע מה אני שואל, האם זה נכון שאתה בפרויקט הזה היית גם המתכנן וגם האחראי לביצוע? זה נכון או לא?

ת: לצורך רישוי, עוד פעם אני אומר לך, זה לצורך רישוי.

ש: לצורך רישוי?

ת: לא לצורך ביצוע, הוא יש לו מפקח".

276. נתבע 2 שלל קבלת תמורה מקבלן השלד כדי לשמש באמצעות החברה שלו כקבלן רשום, "שום דבר בפרויקט הזה, אין לי, לא היה לי קשר עם קבלן רשום" (עמ' 23 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 29-30). לדבריו, נודע לו שקבלן השלד אינו קבלן רשום רק מעיון בהסכם של קבלן השלד מול התובעים שצורף לתביעה (עמ' 27 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 25-28). נתבע 2 חזר על כך שהוא חתום כאחראי על הביצוע כעולה מהבקשה ליהתר נ/21 רק "לגבי רישוי... זה לצורך רישוי. בזמן הגשת התכניות לרישוי הם צריכים חתימה... זה בזמן שהוא מקבל היתר צריך להחליף אותו, צריך להחליף את השלד...זה ועדה, אנחנו עובדים בזה יום יום" (עמ' 50 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 15-30). כבר עתה אומר, שהנתבע 2 מתייחס לאישורו על מעמדו בפני הרשויות, שהוא תנאי להיתר בניה, כ"רק חתימה" שאין מאחוריה לא אמת ולא אחריות. כמובן שיש לשלול תפיסה כזו. החתימה נדרשת על פי דין כדי שתאשר את האמת ותטיל אחריות למעמד חשוב ונחוץ. היא אינה "רק חתימה".

277. בעוד נתבע 2 הכחיש שידע שנעשה שימוש בשמו, קבלן השלד העיד שהיתה זו שיטת העבודה וכי נתבע 2 נהג במקרים דומים נוספים לאפשר שימוש כזה בשמו כנגד תמורה. בחקירתו הראשית העיד קבלן השלד שהוא עוסק בעבודות בנייה מאז שנת 1999 ובנה את הבית, מהכלונסאות עד המחיצות. מי שערך את הסכם ההתקשרות בינו לבין התובעים היה המפקח. פרטי הנתבע 2 שנכללו בהסכם עמו קיבל קבלן השלד מנתבע 2 בעצמו (עמ' 92 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 12-18). בחקירתו הנגדית עמד על כך שעבד עם נתבע 2 בכמה בתים קודמים לבית התובעים, ובכל אותם בתים נתבע 2 לא עבד מולו כמהנדס, אלא כקבלן רשום שנותן לו חסות (עמ' 92-93 לתמליל מיום 4.12.19):

"ש. זאת אומרת שהוא היה הקבלן הרשום ואתה ביצעת עבורו את העבודה כאילו מתחתיו?

ת. כן.

ש:הבנתי, והייתה התחשבנות ביניכם בעניין הזה?

ת. כן.

ש. זאת אומרת ששילמת כסף על הדבר הזה?

ת. שילמתי.

ש. בכל פעם שעבדת איתו שילמת כסף?

ת. הרוב.

ש. בבית של משפחת אבשלום גם עבדת באותה צורה?

ת. כן.

ש. וגם שם שילמת לו כסף?

ת. כן"

278. קבלן השלד העיד שגם אחרי שסיים את בית התובעים עבד באותה הצורה עם נתבע 2 בעוד כ-2-3 פרויקטים (עמ' 94 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 5-9). לדבריו, "בגלל שהייתי נותן לו שחור אז לא כתבתי" (עמ' 94 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 25-27) בכתב ההגנה. לשאלת ב"כ הנתבעים השיב קבלן השלד כי אין לו מסמך על כך עם נתבע 2, אבל "אני לא הלכתי וגנבתי את המספר הרשום שלו". (עמ' 94 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 25-37). לאחר מכן העיד שאת המילים "אחמד כאתבי" וגם את מספר הקבלן הוסיף המפקח לחוזה. כשב"כ הנתבעים הציג בפניו אישור פרטי רשם הקבלנים, אישר שהמספר לא זהה למספר הקבלן הרשום שמופיע בחוזה וטען שאת המספר שמופיע בחוזה מסר לו נתבע 2 "עבדנו ביחד 4, 5 פרויקטים ואפילו יותר מזה ולא ביקשתי לראות את המספר, מספיק את האמונה" (עמ' 95 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 1-18). קבלן השלד עמד על כך שהביא לידיעת התובעים שאינו קבלן רשום, בפגישה הראשונה איתם. לטענתו, העובדה שלא היה קבלן רשום לא שינתה את העלות שלו לפרויקט (עמ' 98 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 10-13).

279. המפקח הכחיש שאיפשר למי שאינו קבלן רשום להשתתף בבנייה, "כי אחמד כאתבי היה הקבלן הרשום בבית, בבנייה של הבית הזה... אפשרתי לאחמד כאתבי להיות הקבלן הרשום של הבית כי הוא הוצג בפניי כקבלן רשום" (עמ' 68 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 12-13, 24-25). לדבריו, מי שהציג לו "מסמך תעודת קבלן רשום" של נתבע 2 היה קבלן השלד. הוא לא זכר מי ערך את ההסכם בין התובעים לקבלן השלד, אבל "זה הסכם שהיה לי מבתים לפני" (עמ' 68 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 27-32). בחקירתו הנגדית הוסיף המפקח ששאל את נתבע 2 אם הוא קבלן רשום לפני קבלת ההיתר, "בזמן שסאלח הציג את אחמד כאתבי כקבלן רשום בבית אז בדקתי עם אחמד ואחמד אישר לי שכן" (עמ' 84 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 6-11, עמ' 85 לתמליל, שורות 20-21).

280. כאמור, העיד המפקח שהוצג לו "מסמך תעודת קבלן רשום", אך כשהציג את התמונה השמורה בטלפון הנייד שלו התברר שמדובר ברישיון קבלן לעבודות הנדסה בנאיות מיום 7.11.16, לפיו שם הקבלן "אחים כאתבי בע"מ", נתבעת 1, כלומר רישום קבלן לאחר המועדים הרלוונטיים לבניה. כשנשאל אם היה מסמך זה בידיו בעת שנחתמו ההסכמים הנוגעים לבית התובעים, השיב המפקח שהיה לו מסמך לתקופה הרלוונטית, אך אין לא כרגע, וכי את המסמך שבנייד שלח לו קבלן השלד (עמ' 85 לתמליל מיום 4.12.19, שורה 27). בהמשך ציין כי קבלן השלד הוא שמסר לו את המספר של הקבלן הרשום שרשם בחוזה בין הקבלן לתובעים (עמ' 87, שורות 3-5).

281. קבלן השלד והמפקח הטילו את האחריות לרישום שמו ומספרו של נתבע 2 בחוזה נ/4 זה על זה. אומנם, המספר הרשום בחוזה נ/4 הוא לא מספר קבלן רשום אלא מספר מהנדס רשוי של נתבע 2, אך עולה מעדותו של נתבע 2 שנהג לחתום כקבלן רשום שתחת חסותו עובד בפועל קבלן לא רשום, ככל הנראה מתוקף היותה של נתבעת 1 קבלן רשום (נתבעת 1 היא קבלן רשום מיום 4.12.2005 לפי אישור פרטי קבלן רשום- נ/19)). נראה כי כל העוסקים בדבר נתנו ידם להעסקת קבלן השלד על אף היותו קבלן לא רשום, אך גם אם לא חתם על החוזה בין התובעים לקבלן השלד, נתבע 2 קיבל על עצמו בבקשה להיתר מיום 22.11.11 (נ/21) לא רק מעמד של מתכנן השלד ואחראי לביקורת אלא גם מעמד של קבלן רשום ואחראי לביצוע השלד.

282. התוצאה היא שאין לנתבעים מה להלין על התצובעים שבחרו למסור את ביצוע עבודות השלד למי שאינו קבלן רשום, כי הנתבע 2 הוא הקבלן האחראי לביצוע השלד, וקבלן השלד עובד תחת חסותו. מכל מקום, אף בגין חלקם (יהא אשר יהא גודלו) של התובעים באחריות בהתרשלות בבחירת קבלן השלד, לא הוכח קשר סיבתי בין העובדה שקבלן השלד אינו קבלן רשום לבין הסדקים והנזקים שנגרמו לתובעים. מומחה בית המשפט קבע בחוות דעתו, שלא נסתרה, כי "עבודת השלד באופן כללי משביעה רצון. ליקויים קטנים פה ושם אינם יכולים לגרום לסדקים משמעותיים בבניין כפי שהם קיימים" (מ/1, עמ' 10). הנתבעים לא הצביעו על ליקויים כלשהם בעבודת השלד, מלבד העלאת הטענה שקבלן השלד אינו רשום. על כן, בחירת הקבלן על ידי התובעים לא גרמה לנזק ואין להטיל עליהם בשל כך אחריות לחלק מהנזק. לפיכך, אני דוחה את הודעת צד ג' 2 שהגישו הנתבעים כלפי קבלן השלד. לפיכך, אין לייחס לתובעים אשם תורם בשל העובדה שהקבלן שביצע בפועל את עבודות השלד לא היה קבלן רשום, שכן עבודות השלד בוצעו בצורה תקינה על פי התכנון, ואין קשר סיבתי בין הבחירה לנזקים בבית התובעים.

חפירת השכנים

283. על פי חוות דעת מומחה בית המשפט, חפירת המגרשים של השכנים משני צדי מגרש התובעים לעומק 3 מטר מתחת לפני הקרקע במגרש התובעים גרמה לשקיעות בקירות הפיתוח וסדיקתם וכן לסדקים באדניות שעל יד מדרגות הכניסה (מ/1, עמ' 9 למטה). בעניין זה טענו הנתבעים, שהתובע נתן הסכמתו לשכניו לחפור מתחת למפלס קיר הפיתוח על פי תכנית בינוי מאושרת (סעיפים 41, 329, 330 לסיכומי הנתבעים). נתבע 2 העיד שבשנת 2012 הזמין אותו התובע לביתו והראה סדק בקיר, בחומה עם השכן המערבי, "הוא ביקש ממני מכתב לוועדה שהשכן עשה עבירה או חפר מתחת לתכנית" (עמ' 9 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 5-7). לדבריו, התברר לו שהתובע הסכים לחפירה והוא חתם עליה (עמ' 9 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 18-20). "הוא הסכים מול הוועדה וחתם על תכנית שינוי בינוי. השכנים צריכים להיות באותו קו שלו, פתאום הם ירדו שניהם, ירדו לתוכנית בינוי" (עמ' 10 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 2-5). לאחר שראה סדק בחומה, העיד הנתבע 2 כי "סידרנו את זה. השכן בנה עוד קיר וזהו. המהנדס שלו עשה עוד קיר" והבעיה של החומה נפתרה. למרות זאת חיווה דעתו, שיש קשר בין החפירה שעשו השכנים לסדקים שיש היום בבית, וכי עוד ב-2012 אמר בכתב שזה לא בסדר (עמ' 42 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 15-18, 30-38). סברתו שנזקי התובעים נגרמו בשל חפירת השכנים לא הוכחה בחוות דעת מומחה.

284. התובע העיד שהכניסה לביתו של השכן היא בגובה הכניסה לבית שלו (עמ' 41 לתמליל מיום 14.11.19, שורה 32). הוא אישר שחתם לשכנים משני צדדיו על שינויים בתכניות הבנייה שלהם, "כשבאו אליי השכנים, אחד ב- 2013 והשני ב- 2014, ואמרו שהשינוי שהם רוצים לעשות זה לבנות בית במפלס אחד... זה שונה מתוכנית המתאר, כי התוכנית המתאר של כל השכונה הייתה עם מדרגה במגרש. והם רצו בית בלי מדרגה. הם הורידו את המדרגה" (עמ' 42 לתמליל מיום 14.11.19, שורות 1-5, 10-12). הוא קרא לנתבע 2 לאחר שהשכן המערבי חצב במגרשו ונוצר סדק בחומה, שכל תפקידה להפריד בין המגרשים, "קיר אבן מפריד" (עמ' 42 לתמליל מיום 14.11.19, שורה 28; עמ' 88 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 31-33). מלבד דברים אלו לא הובאה כל ראיה לכך שחפירת השכנים בוצעה מתחת למפלס קיר הפיתוח.

285. בחוות דעת בן עזרא (ת/2), ליקוי מס' 14 הוא סדקים ושברים בקירות חוץ שבצד המדרגות, רובם אנכיים. מומחה בית המשפט קבע בחוות דעתו כי "זה בגלל החפירה של השכנים". כשנשאל איך הגיע למסקנה שהשכנים חפרו השיב "שאמרו לי, עדויות, אמרו כולם... טוב, זה עניין עובדתי, זה צריך להתברר בבית המשפט". כלומר הוא לא מעיד על כך. הוצגה לו תמונה של שלד הבית עם המגרש השכן מימינו והוא אישר כי מצד ימין, ליד הקיר שמימין למדרגות, יש אדמת מילוי ולא נעשתה חפירה (עמ' 24 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 3-7). גם בן עזרא נשאל אם השכנים חפרו בצידי המגרש, והשיב "אני לא יודע אם הם חפרו או לא, מה שאני כן יודע, שלא היה צריך לחפור מפני שהמדרגות מראות לך את השיפוע של הבנייה בעלייה של 30 אחוז כלפי כיוון צפון, והקרקע כזו, בדיוק שיפוע מדרגות, לא היה צריך לחצוב" (עמ' 69 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 17-19).

286. מכל מקום, גם אם השכנים חפרו וגרמו סדקים בקירות הפיתוח ובאדניות, זה אינו הנזק הנדון בתביעה זו כפי שעולה מעדות מומחה בית המשפט שלא נסתרה. מומחה בית המשפט, אישר שלקיר מצד ימין למדרגות, הגובל עם המגרש השכן, אין שום חיבור קונסטרוקטיבי לבית עצמו, אלא "לפיתוח. הוא מחובר לפיתוח" (עמ' 24, שורה 10). הוא "לא משפיע על מצב הבית" (עמ' 25 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 3-9). לדברי המומחה, מתכנן השלד צריך להביא בחשבון שהבית מימין יחפור או לא יחפור ולהקשיח את האזור של המדרגות (עמ' 25 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 32-33). מכאן, שחפירת השכנים לא גרמה לסדקים בבית התובעים, ואין לה השלכה על אחריות הנתבעים לסדקים.

287. לסיכום הדברים עד כה, אין להטיל על התובעים אשם תורם, לא בשל העובדה כי בבניית ביתם הועסק קבלן שלד שאינו רשום ולא בשל העבודות במגרשי השכנים. על כן אני דוחה את ההודעה לצד שלישי שהוגשה נגדם. דחיתי כבר את הודעות צד ג' שהוגשו כנגד קבלן השלד, האדריכלית והחשמלאי. אדון עתה בהודעת צד ג' שהוגשה כנגד המפקח.

ההודעה לצד ג' 1 -המפקח

288. לטענת הנתבעים, המפקח לא התריע אודות החציבות שבוצעו על ידי החשמלאי ואודות החלפת קורה בגג שתוכננה ושונתה על ידי האדריכלית, ובכך לא מילא את תפקידו כמפקח ונמצא מתרשל בתפקידו (עמ' 46-47 לסיכומי הנתבעים). הנתבעים לא טוענים לאחריות חוזית כלפיהם, אלא לאחריות בנזיקין. כפי שקבעתי לעיל, החציבות לא גרמו לסדקים, וגם הטענה בדבר החלפת קורה בגג על ידי האדריכלית נדחתה. ממילא, אין יסוד לטענות כלפי המפקח על כך שהתרשל במילוי תפקידו כמפקח, בהעדר קשר סיבתי לסדקים. תכנון לקוי של השלד והכלונסאות, ולא ביצוע לקוי, גרם לסדקים מושא התובענה. המפקח נשכר לפקח על "אופן ביצוע העבודה", כפי שעולה מעיון בחוזה נ/11, ואינו נושא באחריות לכשלים תכנוניים. המפקח התקשר בחוזה פיקוח נ/11 עם התובעים ביום 18.9.2011. תפקידי המפקח צוינו בסעיפים 1-10 לחוזה נ/11:

"1. המפקח מצהיר כי בדק ובחן את השטח ואת התוכניות וכי כל הפרטים ברורים ונהירים לו...

2. המפקח ידאג לקבל הזמנות מחיר לכל סוגי העבודות בבניין מקבלנים ובעלי מקצוע, לנהל איתם משא ומתן ולפקח על אופן ביצוע העבודה.

3. המפקח ידאג לקבל הצעות מחיר לכל סוגי העבודות בבניין מקבלנים ובעלי מקצוע, לנהל איתם משא ומתן ולפקח על אופן ביצוע העבודה.

4. המפקח יהיה נוכח באתר לפחות 4 ימים בשבוע...

5. המפקח יבדוק אם הקבלן זימן את המהנדס אחמד כאתבי המתכנן וביקורת מטעם המבדקה.

6. המפקח אחראי לזמן את כל בעלי המקצועות ולתאם ביניהם את כל שלבי הביצוע...

7. מפקח ידאג שביצוע העבודה יהיה תואם את התוכניות ואת דרישות המתכננים והמהנדס...

10. במשך ובזמן העבודה של קבלן השלד, האינסטלטור והחשמלאי, יבדוק המפקח אם העבודה בוצעה לפי מפרט הבניה ביישוב שורשים..." (ההדגשות שלי- מ' ר').

289. המפקח העיד כי אין לו שום השכלה פורמלית בתחום הבניה. טענה זו כשלעצמה אינה מסירה ממנו כל אחריות, אלא להיפך – אם קיבל על עצמו אחריות מקצועית בלי שהוכשר לכך התרשלותו לא פוחתת אלא עולה. לדבריו, הכיר את התובעת מלימודיהם בבית הספר, ליווה את בניית ביתו של אחיה, וגם שם היה נתבע 2 המהנדס, ומשם היכרותו המקצועית עם התובעים (עמ' 66 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 1-10). בסביבות מאי 2012 הופסקה עבודתו של המפקח על ידי התובעים בשל סכסוך שלהם עם הרצף שבו תמך המפקח (עמ' 66 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 25-31).

290. תפקידו של המפקח בפרויקט נקבע בהסכם נ/11, וכולו בתחום הביצוע. המפקח העיד שהוא "מתאם, אני עושה מכרזים בין קבלנים, אני מתאם הגעה של קבלנים לשטח, מתאם הגעה של חומרים לשטח, מזמין את מכון התקנים לקחת בדיקות של בטון מכל יציקה לפי ההסכם שיש, מתאם הגעה של מודד לשטח, משאבות בטון, בטון, לפני כל יציקה אני דואג שהקבלן יזמין את המהנדס לאשר את היציקה, כל בעיה שיש לבעל הבית, ליזם, הוא מפנה אליי לגבי אי התאמה או בעיה של אי הגעה של דברים בזמן אז אני מתאם את הדברים" (עמ' 70 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 17-23). בנוסף על כך, הוא אסף את החומר להכנת הצעת מחיר "לוקחים את כתב הכמויות שמוכן על ידי הקונסטרוקטור, לוקחים את התוכניות שמוכנות על ידי הקונסטרוקטור, לוקחים את התוכניות האדריכליות שהן מוכנות על ידי אדריכלית, שמים את הכול בשקית, נותנים למי שצריך לתת את הצעת המחיר והוא נותן הצעת מחיר. לא צריך להכין שום מכתב, הכול מוכן, אני רק צריך להעביר את השקית...הצעות מחיר שממולאות על כתב הכמויות" (עמ' 70 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 30-38). המפקח גם ממליץ ללקוח איזה קבלנים טובים יותר ואיזה פחות טובים מהניסיון האישי שלו איתם (עמ' 71 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 12-17, 25-26).

291. הנתבעים טענו בהודעתם לצד השלישי (סעיפים 23.9.2. ו-23.9.7 להודעה), שהמפקח לא הודיע שיש צורך בחוות דעת יועץ קרקע לבחינת עומק הכלונס ולא העיר על אופן ביצוע העבודות בעניין זה, כלומר אופן תכנון השלד. מעבר לעובדה שהדבר אינו בתחום אחריותו של המפקח לפי נ/11, העיד נתבע 2 בעצמו שעבד עם מספר מפקחים לאורך 30 שנות עבודתו, והם לא היו מתערבים בתכניות הקונסטרוקציה ואף אחד לא העיר לו על עומק הכלונסאות הנדרש (עמ' 13 לתמליל מיום 4.12.19,שורות 10-15). מה גם, שגם לאחר מה שקרה בבית התובעים העיד נתבע 2 שהיה מתכנן שוב "אותו דבר, אותו עומק" (עמ' 6 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 6-11). כלומר, אף אם המפקח, שלא היה זה תפקידו, היה מודע לכשל התכנוני ומעיר לנתבע על כך, לא היה הדבר משנה את תכנונו של הנתבע 2. מה לא כי ילין על המפקח שלא היה זה תפקידו ולא העיר לו כיצד לבצע את תפקידו כמתכנן שלד?

292. בהעדר ההתרשלות מצד המפקח במילוי תפקידו שגרמה לסדקים בבית התובעים, אני דוחה את ההודעה לצד ג' כנגדו.

פיצויים בגין הריסה ובניה מחדש או שיקום המבנה

293. התובעים עתרו בתביעתם לפיצוי בגין עלויות הריסה ובנייה מחדש בסך 2,737,062 ₪ בחלוקה הבאה:

א. עלות הריסה ובניה מחדש – 2,463,142 ₪ (כפי שפורט בסעיף 93 לחוות דעת בן עזרא);

ב. עלות אגרות והיטלים – 60,000 ₪;

ג. נזק נלווה (דיור חלופי ואחסנת רהיטים לשנה) – 104,000 ₪;

ד. טרחה ועוגמת נפש – 100,000 ₪;

ה. עלות חוות דעת בן עזרא – 7,020 ₪;

ו. עלות חוות דעת סידאוי – 2,900 ₪.

294. לטענת התובעים, החלופה של שיקום הבניין על ידי דריכה אינה מתקנת את הנזקים הקיימים. כמו כן, יש צורך לקבל היתר בניה לעבודות הכרוכות בפתרון זה. הדבר מצריך חתימה של מהנדס, בין היתר על חישובים סטטיים, לפי נספח לתקנה 15.01 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות). פתרון של דריכה מבלי שיאותר מהנדס שייקח על עצמו אחריות ליציבות הבנין הוא פתרון תיאורטי שלא מיועד ליישום. בתום ביצוע השיקום על ידי דריכה, עדיין יהיו הכלונסאות קצרים ביחס לדרישת תקן 940, כלומר באי התאמה לתקן, ולא ימצא מהנדס שיחתום על אחריות ועל טפסים של עמידה במבחן התקנות כפי שנדרש בטפסי הרישוי. כמו כן, לטענתם פתרון זה אינו מעמיד את התובעים במצב שבו היו אילולא התכנון הלקוי (עמ' 28 לסיכומי התובעים).

295. מנגד, טענו הנתבעים שאין מקום להורות על הריסת המבנה ובנייתו מחדש, שהרי אם היה מדובר במבנה מסוכן, מומחה בית המשפט לא היה מותיר לבית המשפט להכריע בשאלה כה חשובה, מקצועית ואקוטית המתבססת על שיקולים מקצועיים והיה בהכרח מורה על הריסת הבית. העובדה שלא עשה כן, מלמדת יותר מכל שאין חשש כזה, וגם לגישתו טיפול אחר מספיק לכך. החלופה של חיזקו הבניין מספיקה ואין חשש להתמוטטות הבניין (סעיפים 304-305 לסיכומי הנתבעים).

296. הנתבעים המשילו את התביעה למקרה שבו כלי רכב עובר תאונה ונקבע בחוות דעת מומחה שיש שתי אפשרויות לטיפול במקרה - האחת, להעניק לניזוק פיצוי כספי בשווי כלי הרכב שניזוק בתיקונו, והשנייה, להעניק לניזוק כלי רכב חדש. לטענת הנתבעים, כפי שאין מעניקים רכב חדש במקרה של תאונה אלא אם כן מדובר ב"טוטאל לוס", כך אין לפעול במקרה דנן, שעה שלא נקבע שמדובר במבנה במצב של סכנת התמוטטות (סעיף 307 לסיכומי הנתבעים). עוד טענו הנתבעים שכל חלופה שתאומץ על ידי בית המשפט, אין לאמץ במלואה - אין ממש בהערכות שהובאו על הסכומים הנדרשים, אלא מדובר בסכומים נמוכים בהרבה, לא יותר מרבע מהסכום הנטען (סעיף 309 לסיכומי הנתבעים).

297. מומחה בית המשפט הציע בחוות דעתו מ/1 שתי אפשרויות לטיפול במבנה:

הראשונה, חיזוק הבית. תיקון זה כולל פירוק חלקי של קירות הבניין, פירוק כל גגות הרעפים, דריכת קירות הבניין ויישורם במקומות שהייתה נטייה בקירות והרכבת כל האלמנטים שפורקו לצורך החיזוק. עלויות התיקון בגין אפשרות זו הועמדו על סך של 673,000 ₪ כולל מע"מ, כשלסכום זה יש להוסיף ירידת ערך של הבניין כתוצאה מעבודות החיזוק.

השנייה, הריסת הבית ובנייתו מחדש. עלויות התיקון בגין אפשרות זו הועמדו על ידי המומחה בסך 2,141,100 ₪ כולל מע"מ.

המומחה השווה בין שני הפתרונות וקבע בחוות דעתו שבשיטה הראשונה של חיזוק ושיקום המבנה "היסודות נשארו כפי שהם, אך למרות עבודות החיזוק, השיקום והדריכה יש לקחת בחשבון שעלולים אך לא בהכרח להופיע סדקים בכל אזורי השיקום, אך כמובן לא באותה חריפות וסכנה כפי שהם היום" (מ/1, עמ' 10. ההדגשות שלי- מ' ר').

298. מעדותו של מומחה בית המשפט עולה כי חיזוק הבניין אינו פתרון ודאי ויש סיכוי להישנות הסדקים. המומחה הסביר שהשוני בין שתי השיטות שהציע בחוות דעתו הוא "כמו שאחד קונה מכונית משומשת, השני קונה מכונית חדשה. מכונית חדשה זה מכונית חדשה, מה לעשות. מכונית משומשת יכול להיות שיצא משהו לתיקון, זה ההבדל. זה חדש חדש, בית חדש עם יסודות חדשים עם יסודות עמוקים כמו שצריך, עם הפרדות של הקרקע כמו שצריך אז אין שום סיבה שיהיו סדקים" (עמ' 18 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 30-34).

299. באשר לשיטת הדריכה, הסביר מומחה בית המשפט כי "הדריכה אמורה להקשיח את הזה לעשות את הבית כגוש אחד" (עמ' 14 לתמליל מיום 23.9.19, שורה 33). לשם דריכה של הבית יש צורך להעביר כבלים מברזל, מוטות ברזל של 0.7 מילימטר, מעמוד לעמוד וכך מקשיחים את הקירות. אם יש למשל חלון, לא אפשרי שהכבל יעבור מתחתיו (עמ' 19 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 1-6). בסלון יש קיר גדול שכולו חלון, ושם אי אפשר להעביר מוט דריכה (עמ' 20 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 6-8). המומחה העריך שצריך יהיה לדרוך כמעט את כל הבית מסביב, כל קירות המעטפת (עמ' 54 לתמליל מיום 23.9.19). לדבריו, הדריכה לא תשנה את עומק הכלונסאות, "אבל היא תקשיח ותקטין את התנועה ההבדלית בין עמוד לעמוד, אם היא נותנת הקשחה מסוימת לכל הקיר" (עמ' 19 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 34-38). כשנשאל אם לא יהיו סדקים כל כמה שנים השיב "אני לא אמרתי שלא יהיו סדקים, השיטה הזו ידועה והיא מקובלת, אבל אני לא יכול להתחייב להגיד לך שלא יהיו סדקים, יהיו סדקים אבל לא באותה חריפות כמו הסדקים, וכתבתי את זה באופן ברור בחוות הדעת" (עמ' 20 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 1-3. ההדגשה שלי- מ' ר').

300. המומחה נשאל כיצד פתרון הדריכה מתמודד עם דלתות שלא נסגרות וחלונות שלא נפתחים בגלל השקיעה והתנודות, והשיב "הדריכה לא מיישרת, הדריכה באה ועושה פאוז למצב... הדריכה עושה מן, לא יודע את המילה בעברית – Pause. היא מקפיאה את המצב, מעמידה את המצב כמו שהוא. ואז עושים את הכבלים, זאת אומרת עושים את הכבלים והיא מעמידה את המצב כמו שהוא ואז מתחילים לתקן. אם יש דלת שהיא לא פתוחה, לא נפתחת כמו שצריך, אז צריכים לתקן אותה והיא תיפתח בהמשך כמו שצריך... לא מיישרת אבל צריכים ליישר את זה על ידי הוספת אולי יציקת בטון או משהו, אבל להעמיד את הבית, להעמיד את הדלת באופן ורטיקלי, שייפתח רגיל" (עמ' 20 לתמליל מיום 23.9.19). כלומר, הדריכה תנציח את מצב שלד הבית, שמאז ביקור המומחה בבית בחודש אוגוסט 2018 ייתכן שאף החמיר, תוך שהיא מחייבת תיקונים פרטניים של חלקי בנין שונים.

301. כאמור, לפי דברי המומחה בסלון יש קיר גדול שכולו חלון, הקיר הדרומי, ושם אי אפשר להעביר דריכה אבל "אפשר בצורה אחרת, אפשר לעקוף את זה בצורה אחרת, לתת דריכה אנכית. אני סתם, אני לא בא לתכנן עכשיו. אבל זה צריכים לשבת ולתכנן" (עמ' 21 לתמליל, שורות 10-13). כלומר, אין עדיין פתרון לקיר הדרומי כלל וצריך עוד לתכנן פתרון. כשנשאל אם בצד הפתרון של דריכה, נחוץ חיזוק הביסוס על ידי הוספת יסודות, השיב שאין אפשרות לכך מאחר שלא ניתן להגיע ליסודות, השטח כבר סגור ואי אפשר לעלות שם עם מכונות. "היסודות, אין מה לגעת. הם קיימים וצריכים להתמודד עם מה שקיים, זה השיטה של הדריכה, כי אי אפשר להעלות מכונה, אי אפשר לקדוח בתוך הבית, אי אפשר אז עדיף אם כבר, אם מגיעים למסקנה הזו. אבל בנושא הדריכה אפשר להגיע אבל אני לא יכול כמו שכתבתי בחוות דעת ואני מדגיש את זה עוד פעם, אני לא יכול להתחייב שלא יהיו סדקים פה ושם אחרי הדריכה, לא יכול להתחייב" (עמ' 21 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 30-34. ההדגשות שלי- מ' ר').

302. מומחה בית המשפט מנה בחוות דעתו 4 גורמים עיקריים בבית ובסביבתו - עומק קצר של היסודות, תכנון לקוי של גג הרעפים, חוסר בברזל באזור הסלון וחפירת מגרשי השכנים. האפשרות של שיקום וחיזוק הבניין לא תיתן מענה לכל הליקויים. שיקום הבניין לא ישנה את העובדה שהבית מורכב מיסודות קצרים מדי בעומק של 8 מטר, בניגוד לעומק המינימאלי שנקבע בתקן. במילים אחרות הליקוי ימשיך ולא ניתן לשלול היווצרות חוזרת של סדקים. גם באזור הסלון, כאשר לא ניתן לדרוך בקיר הדרומי עקב החלון, לא ינתן פתרון.

303. הכלל היסודי לשומת הנזק על פי הפסיקה הוא השבת מצבו של הניזוק לקדמותו, בטרם בוצעה העוולה כלפיו, קרי, "על המזיק ליתן לניזוק אותו סכום, אשר באמצעותו יועמד הניזוק, ככל האפשר, באותו מצב, בו היה נתון אלמלא בוצע כלפיו מעשה נזיקין" (ע"א 327/80 נעים נ' ברדה, פ"ד לו(3) 762, 772 (1982)). אני דוחה את טענת הנתבעים כי מאחר שלא נקבע על ידי מומחה בית המשפט שמדובר במבנה מסוכן שעלול להתמוטט, על התובעים להסתפק בחלופה של חיזוק ושיקום הבית. התובעים בנו בית חדש לשבתם, והתרשלות הנתבעים אינה מחייבת אותם להסתפק בבית לקוי רק מכיוון שלא הגיע למצב שהוא "מבנה מסוכן". התובעים זכאים לבית שנבנה בהתאם לדרישות התקנים ועם יסודות בעומק המתאים, כפי שהיה עתידים לקבל אלמלא התכנון הלקוי של הנתבעים. החלופה של שיקום על ידי דריכה, המותירה את אותם יסודות ומתקנת את הבית טלאי על טלאי, אינה מעמידה אותם במצב שבו היו צריכים להמצא אילו נעשה התכנון כראוי. על כן הפתרון הנכון בנסיבות העניין הוא הריסת הבית ובנייתו מחדש על פי תכנון נכון בהתחשב בתנאי הקרקע.

שיעור הנזק

304. מומחה בית המשפט העריך את הנזק הנטען דרך חישוב עלויות הריסת המבנה ובנייתו מחדש על סך של 2,141,100 ₪:

א. הריסת הבית הקיים ופינוי הפסולת למקום מאושר – 120,000 ₪

ב. בניית בית חדש ברמת הבית הקיים ובאותו השטח – 1,500,000 ₪.

ג. תכנון אדריכלי וקונסטרוקציה של הבנייה החדשה – 60,000 ₪.

ד. עבודות פיתוח – 80,000 ₪.

ה. פיקוח צמוד - 70,000 ₪.

1,830,000 ₪

מע"מ 17% 311,100

2,141,100 ₪

305. לטענת התובעים, העלויות נקבעו על ידי המומחה מטעמם ומומחה בית המשפט באומדן של מומחה וזוהי הדרך לקביעת העלויות. הדמיון בין המחירים בהם נקב בן עזרא לאלו של מומחה בית המשפט מלמדת על נכונות ההערכה, לא פחות ממה שקובע מי שמעתיק מחיר ממחירון, שהרי המחיר צריך להיות בעל קשר למבנה בספציפי, הנעלם מידיעת מי שעורך את המחירון. קביעת אומדן של מחיר היא עניין שבמומחיות ולא מדע מדויק. כל ספק נותן הצעת מחיר משלו ומומחה ידוע להבחין מהו המחיר הנכון. פסיקת פיצויים על דרך של אומדן היא דרך מקובלת (ע"א 3400/03 רובינשטיין נ' עין טל (1983) בע"מ, פ"ד נט(6) 490.

306. מנגד, טענו הנתבעים שחוות דעת מומחה בית המשפט על סכומי הפיצוי נערכה ללא הצעות מחיר, ללא פירוט ממנו ניתן ללמוד את בסיס האומדן. לגישתם, לא ניתן לייחס ערך כספי לנזקי התובעים, ולכן התובעים לא הוכיחו בראיות את תביעתם הכספית. אני דוחה את הטענה שלא ניתן לייחס ערך כספי לנזקי התובעים. אף אילו היו אלה נזקים בלתי ממוניים ניתן היה לייחס להם ערך כספי, כפי שעושים בתי המשפט הסכם והערב, אך במקרה שלפני הנזקים הם בעיקרם נזקים ממוניים, סכומים שיש להוציא מהכיס כדי להרוס ולבנות מחדש.

307. בע"א 9656/05 שוורץ נ' רמנוף חברה לסחר וציוד בניה בע"מ [פורסם בנבו] (27.7.2008) נקבע:

"על הנפגע להוכיח לא רק את עובדת הנזק אלא גם את שיעורו, כך שאפילו אם הוכיח הנפגע נזק, תידחה תביעתו אם לא הוכיח שיעור הנזק. במה דברים אמורים? במקרים בהם לאור טבעו ואופיו של הנזק ניתן להביא נתונים מדויקים, שומה על הנפגע התובע לעשות כן ומשנכשל בנטל זה, לא ייפסק לו פיצוי. אכן, מקום שהוכח קיומו של נזק, העובדה שאין אפשרות לחשב שיעור הנזק במדויק, אין בה כשלעצמה כדי לשחרר את המעוול מתשלום פיצויים לניזוק. אין אנו נדרשים בהכרח לדיוק מתמטי ולוודאות מוחלטת. די כי הנפגע יוכיח את נזקו ואת הפיצוי המגיע לו בוודאות סבירה, המתבקשת מנסיבות העניין. הווה אומר, כי במקרים בהם לאור טבעו ואופיו של הנזק קשה להוכיח בדייקנות ובוודאות את מידת הנזק ושיעור הפיצויים, די לו לנפגע שיביא אותם נתונים, שניתן להביאם באופן סביר, תוך מתן שיקול דעת מתאים לבית המשפט לעריכת אומדן להשלמת החסר ...". (ההדגשה שלי- מ' ר').

308. בן עזרא העיד שהסכומים בחוות דעתו צויינו לפי ידיעתו האישית, "זה לא תוצאה של חישוב... יש מקומות איפה שניתן וצריך עשיתי את זה, ויש מקומות שזה הערכה כללית. הסיבה לכך היא פשוטה, קודם כל אי אפשר להשתמש במחירון דקל בכל דבר שקורה, מפני שמחירון דקל לא כיוון את עצמו לסיטואציה המיוחדת של הבניין שאותו אני בודק" (עמ' 72 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 7, 11-14).

309. גם מומחה בית המשפט העיד שמחיר הבניה שקבע, 7,500 ₪ למ"ר, זה "למקרה הספציפי הזה" (עמ' 9 לתמליל מיום 23.9.19, שורה 32). המומחה בן עזרא קבע עלות של 8,000 ₪ ואלו עלויות קרובות כשמומחה בית המשפט מפחית מקביעת בן עזרא. מטעם הנתבעים לא הובאה כל חוות דעת. אשר לעלויות הריסה היד המומחה "אני שאלתי בעלי מקצוע שמתעסקים עם זה בשביל הריסה, ונתנו לי" (עמ' 56 לתמליל מיום 23.9.19, שורה 26). לגבי התכנון האדריכלי הסביר כי "צריכים ללוות אדריכל, היתרים חדשים, היתר להריסה, היתר לבנייה מחדש, ליווי אדריכל" (עמ' 56 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 31-32). המומחה העריך עלויות של פיקוח צמוד בסך של 70,000 ₪, מאחר שפיקוח בסכום של 20,000 ₪ "זה לא ליווי הפרויקט מא' עד ת'" (עמ' 56 לתמליל, שורה 41). ב"כ הנתבעים שאל את המומחה מדוע הסכומים בחוות דעתו עגולים. המומחה השיב שזו הערכה שלו לאחר שבדק עם אנשי מקצוע ולפי נסיונו ולא חישוב מדויק (עמ' 54 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 23-28).

310. אין בסיס (בטיעוניהם, כל שכן בראיותיהם) לטענת הנתבעים שהנזק הוא רבע ממה שקבע המומחה. בן עזרא פירט בחוות דעתו (ת/2, עמ' 82-83) את רכיבי עלויות הבניה מחדש, והנתבעים לא סתרו זאת, ולא הצדיקו חריגה מעלויות אלו, והדבר אף לא עלה בחקירתו הנגדית. כפי שפירטתי לעיל, מומחה בית המשפט העמיד את סכום רכיבי העלויות, לא כולל מע"מ ופיקוח, על סך של 1,760,000 ₪. סכום העלויות שקבע בן עזרא, לא כולל מע"מ ופיקוח, על סך של 2,005,000 ₪. שניהם ביצעו חישובים נפרדים והנתבעים כזכור לא הגישו חוות דעת מטעמם ולא סתרו את חישוב גובה הנזק.

311. לטענת התובעים, שטח הבניין שיש להביא בחישוב העלויות אינו 200 מ"ר, כי אם 290 מ"ר, כפי שהעידה האדריכלית (עמ' 102-103 לתמליל). מעיון בטבלה שבגרמושקה נ/10 עולה כי השטחים המבוקשים לבנייה כוללים שטח עיקרי- 196.11 מ"ר, שטח לא מקורה ופרגולה- 41.04, מקלט ואחסנה- 51.76 = 288.91 מ"ר. על פי תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), תשנ"ב-1992, השטח הכולל המותר לבניה מוגדר כ"סכום של השטחים המקורים בכל הקומות כולל שטחי שירות ושטחים עיקריים". במקרה דנן מדובר בשטח של 247.87 מטר (שטח עיקרי + חלקי שירות (מקלט ואחסנה)). מומחה בית המשפט כתב בחוות דעתו כי "שטח הבית כ-250 מ"ר בכל המפלסים", אך למרות זאת חישב את בניית הבית "ברמת הבית החדש ובאותו השטח" לפי 200 מ"ר (7,500 ₪ למ"ר x 200 מ"ר = 1,500,000 ₪). זו טעות, ויש לחשב את העלויות בגין בניה מחדש בסך 1,860,000 ₪ (248 מ"ר x 7,500 ש"ח למ"ר).

312. לסכום זה (1,860,000 ₪) יש להוסיף את הסכומים שצוינו על ידי מומחה בית המשפט ולא נסתרו על ידי הנתבעים- הריסת הבית הקיים ופינוי הפסולת למקום מאושר (120,000 ₪), תכנון אדריכלי וקונסטרוקציה של הבית החדש (60,000 ₪), עבודות פיתוח (80,000 ₪), פיקוח צמוד (70,000 ₪). ובסך הכל- 2,190,000 ₪, בתוספת מע"מ, ובסך הכל 2,562,300 ₪.

נזקים נלווים

313. דיור חלופי והוצאות פינוי – התובעים ביקשו לפסוק להם פיצוי בעבור התקופה בה ייהרס הבית וייבנה מחדש לפי בסיס של 7,000 ₪ לחודש שכירות, ובסך הכל 84,000 ₪ בעבור 12 חודשים. כן התבקש פיצוי עבור הצורך לאחסן, לשמור ולהוביל את הריהוט עת ייהרס הבית בסך של 20,000 ₪. לפי חוות דעת המומחה, לצורך הריסת הבית ובנייתו מחדש התובעים יידרשו לפנות את ביתם למשך כשנה. לא הוכח שווי השכירות, ואני מעמיד אותו על 6,000 ₪ לחודש בהנחה שמדובר בבית רחב ידיים כזה שגרו בו התובעים. על כן, התובעים זכאים לפיצוי עבור דיור חלופי בזמן הריסת ובניית הבית בסך 72,000 ₪ (בהתאם לחישוב של 6,000 ₪ דמי שכירות חודשיים.) כן הם זכאים להוצאות אחסנה ושמירה לשנה של ריהוט וחפצים, כולל הובלה- 20,000 ₪ על דרך האומדן.

314. עוגמת נפש - התובעים תבעו לפסוק להם פיצוי בסך 100,000 ₪ בגין עוגמת נפש. ם ציינו שהם אוהבים אם ביתם וראו בו הגשמת חלום והשקיעו בו את כל הונם ואונם במטרה להגיע לבית החלומות. הם מצטערים על כך סדק חדש, וסובלים מפח נפש וצער רב (סעיף 43 לכתב התביעה המתוקן). בע"א 6540/05 סולל בונה בע"מ נ' אברמוביץ' [פורסם בנבו] (1.12.08) נקבע:

"בקביעת גובה הפיצוי עבור עוגמת נפש שנגרמה בגין ליקויי בנייה יש להביא במכלול השיקולים, בין היתר, את ייעודו של הנכס (מבנה מגורים, מבנה עסקי או אחר); את טיב הליקויים; מידת חומרתם; מידת השפעתם על שגרת חיי המשתמשים בנכס; התנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; ועלות תיקון הליקויים. אשר לשיקול האחרון – עלות תיקון הליקויים – נפסק כי אין לדרוש בהכרח תאימות בין עלות תיקון הליקוי לבין הפיצוי שיש לפסוק בשל עוגמת הנפש שנגרמה כתוצאה מאותו ליקוי, שכן לעיתים עלות תיקונו של ליקוי מסוים אינה משקפת את עוגמת הנפש שנגרמה בעטיו. עם זאת, על הפיצוי בגין עוגמת נפש לעמוד במבחן של סבירות".

315. הפגיעה באיכות החיים ובהנאתם של התובעים מביתם, ואי הנוחות הנובעת מהצורך בפינוי מהבית לשם הריסתו, וחיים מחוץ לבית במשך שנה - מובנים מאליהם, ומצדיקים פסיקת פיצויי עוגמת נפש. בהתחשב גם בעלות התיקון, אני קובע לתובעים פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 100,000 ₪.

סוף דבר

5129371316. על פי כל האמור לעיל, אני מקבל את התביעה, הן נגד הנתבע 2 שתכנן את השלד והיה אחראי ביקורת והן כלפי הנתבעת 1, מעסיקתו. אני דוחה את ההודעות לצד ג' שהוגשו על ידי הנתבעים.

54678313

317. הנתבעים ישלמו לתובעת 2,562,300 ₪ ועוד נזקים נילווים בסך 192,000 ₪. בנוסף ישלמו הנתבעים לתובעים אגרת המשפט, הוצאות המומחים מטעמם ומומחה בית המשפט ועוד שכ"ט עו"ד בסך 93,600 ₪. כמו כן ישלמו הנתבעים, מודיעי צד ג', לכל אחד מצדדי ג' 1-4 הוצאות משפט בסך 35,100 ₪.

ניתנה היום, ח' תמוז תש"פ, 30 יוני 2020, בהעדר הצדדים.

ד"ר מנחם רניאל 54678313

נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה

בעניין עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו – הקש כאן