"אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני" - חתן שבר את הכוס ונפצע, מי אשם?

עולם הנזיקין מפגיש אותנו עם סיטואציות מעניינות ולא צפויות. אכן, הפסוק אם אשכחך ירושלים מבקש לכנס גם קצת עצב על החורבן יחד עם השמחה הפרטית. אך תיק שהגיע לטיפולי לאחרונה הזכיר לי שלפעמים העצב הזה יכול להיות גם ממשי ופיזי כאשר אירוע משמח של חופה יכול להיגמר בפציעה ואפילו תפרים בשל שבירת הכוס על ידי החתן בחופתו.

עיון בפסיקה מלמד שזה לא המקרה הראשון. מסתבר שגם לשבור כוס – צריך לדעת איך : )

אולמות וחברות קייטרינג נתבעו בגלל אירועים דומים בהם החתן שבר בשמחה רבה את הכוס וחש כיצד חדרו הזכוכיות לרגלו (גם דרך נעלו). במקרים מסוימים בית המשפט קיבל את התביעה[1] ולעיתים דחה אותה[2]. מכל מקום, המקרה הזה מציף שאלות משפטיות שונות ומעניינות.

ראשית, האם בכלל האולם חייב לספק כוס לצורך שבירתה בחופה?

המקרה הקל יותר הוא כאשר ישנו סעיף מפורש העוסק בחובה זו בחוזה בין הצדדים או שברור שהתחייבו לכך בע"פ[3] . אך לחילופין, עולם החוזים מציע אפשרות של "תניה מכללא". דהיינו, נראה שככל שזה נוהג אולמות בכלל ואולם זה בפרט לספק כוס לשבירתה בחופה – הרי שלאולם קמה חובה או תניה חוזית העולה מכלל החוזה לארגן חתונה, גם לספק את הכוס בכלל זה שהיא מנהלת ומארגנת אירוע חתונה.

ככל שלא- יתכן והאולם לטעון כי הוא עשה זאת לפנים משורת הדין ועל בעלי השמחה לספק את הכוס בעצמם – ככל שיחפצו.

נראה כי זו שאלה חשובה מעבר לעילה חוזית, כי היא גם מסייעת לחצות את השלב הראשון בבירור רכיבי עוולת הרשלנות : קיומה של חובת זהירות בין הצדדים - נראה כי ככל שקמה חובה חוזית לספק את הכוס, ממילא תקום גם החובה להיזהר בסיפוק כוס מתאימה וראויה לשבירה באופן שלא מסכן את החתן.

אחרי שביררנו שישנה חובת זהירות, ראוי לשאול – האם הייתה התרשלות מצד האולם?, במילים אחרות – האם בפועל הכוס שסופקה לא עומדת בסטנדרט של כוס סבירה המיועדת לשבירה בחופה או שלא מוקמה כראוי באופן שמסכן את החתן או שלא נעטפה כראוי.

ראשית, חשוב להבין שהוכחת רשלנות בנזיקין מוטלת על התובע ועליו בלבד. זאת לפי הכלל : המוציא מחברו עליו הראיה.

מהי הדרך להוכיח רשלנות? מהו הנטל שעל התובע להרים?

נראה כי חשוב להראות כי הכוס שסופקה לא עמדה בסטנדרט סביר של כוסות לשבירה בחופה או שלא מוקמה כראוי או שלא נעטפה כראוי.[4]

א. במקרים מסוימים הכוס הוחלפה על ידי החתן או מי מטעמו לכוס אחרת (כגון מתוך רצון להתהדר בכוס חופה שונה וגדולה), ועל כן יש לבדוק היטב את נסיבות העניין.

ב. ראשית, כדאי להראות קריטריונים מקובלים לבחירתה של כוס הקידושין. לשם כך ראוי להציג מישו שמומחה או אולי מוכר מוצרים מסוג זה יחווה דעתו. אך הוא אינו חייב להיות בעל מקצוע. בית המשפט הציע אפילו את הרב עורך החופה (שדרכו בכוסות חופה) ככזה שיכל להעיד לעניין. אי זימונו כעד יכולה לפגוע בסיכויי התביעה.

ג. מצד שני ראוי להראות שבפועל הכוס שסופקה לא עמדה בקריטריונים : לשם כך ראוי להגיש לבית המשפט עם הראיות גם את סרט החתונה. בפרשת פיינמן - בית המשפט לא הסתפק בתצהיר על הפציעה. אי הגשת תמונות או סרט וידאו – דבר שישנו בסבירות גבוהה מאוד בנסיבות של חופה, יש בה גם כדי לכרסם בסיכויי התביעה כיוון שראיות כאלו יכולות להכריע בשאלות עובדתיות אודות סוג הכוס, מיקומה והעובדה שהיא נעטפה כראוי. לעיתים הגשת הסרט יכולה לזרז הגעה לפשרה במקרים כאלו[5]. יצויין כי במקרה אחד בית המשפט פסק אחריות משותפת של שני הצדדים לנזק ועל כניסה מרצון לסיכון מסוים. כך הדגים בית המשפט כי היעדר נעליים מתאימות וחזקות לעניין יכולה להטיל אחריות על החתן , ומאידך – אי עטיפה כפולה בנייר כסף על ידי האולם- גם היא מקימה לו אחריות[6].

ככל שעוברים את שלב הוכחת הפרת חובת הזהירות וההתרשלות – נדרש גם להוכיח כי נגרם נזק. פגיעה בהליך החתונה, אירוע ייחודי ומכונן בחייו של אדם, יכול להיות מוכח בצורות שונות. גם היקף נזק הגוף שנגרם יכול וראוי לבוא לידי ביטוי ברכיב הנזק הנתבע.

לסיום, הכי חשוב שיהיה בשמחה ומזל טוב העיקר, אז בזהירות בשבירת הכוס - די לנו בחורבן ירושלים, ובבניינה ננוחם.

ניהול תביעה נכון יכול להביא לתוצאה טובה ולכן חשוב להתייעץ בעורך דין המתמחה בתחום הנזיקין ובפרט בנזקי גוף כדי לנהל תביעה בלי לפספס שלבים חשובים ולהביא לתוצאה טובה.

**הכותב הינו עו"ד, בוגר תואר ראשון במשפטים ומדע המדינה (LLB) מהאוניברסיטה העברית וכן מוסמך בעל תואר שני במשפטים (LLM) . האוניברסיטה העברית. מתמחה בקניין רוחני (פטנטים, סימני מסחר וזכויות יוצרים, עיצובים) ונזיקין (נזקי גוף וביטוח לאומי)**

***אין לראות באמור במאמר זה ובכלל באתר משום ייעוץ משפטי ואין לראות בדברים הכתובים בו משום תחליף לייעוץ משפטי פרטני אלא דעה אישית ו/או הסבר כללי בלבד. כמובן שאין להסתמך ו/או לפעול בהתאם לאמור לעיל ללא ייעוץ משפטי פרטני מעו"ד***

[1] ת"ק 11573-10-12 מימון נ' א.א.ע. (דרום) השקעות בע"מ [2] ת"א 51043-07-15 פיינמן נ' פורה וידה בע"מ ואח'. [3] ראה: תא (ת"א) 62221/07 קוליש אייל נ' בישולים בנווה אילן בע"מ , וכן - תק (פ"ת) 48504-05-17 דגן בריסקין נ' משה אלקיים [4] ת"א 51043-07-15 פיינמן נ' פורה וידה בע"מ ואח' [5] תא (אש') 27985-10-13 ארועים בטרויה בע"מ נ' יעקב פאר [6] ת"ק 11573-10-12 מימון נ' א.א.ע. (דרום) השקעות בע"מ